פרשות השבוע

מים ראשונים: "אלה הדברים", על ייחודיות ספר דברים, כתבנו וחזרנו ושפרנו מספר פעמים, כמאמר חז"ל בדברים רבה א א: "ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפא את הלשון … שכן כתיב: מרפא לשון עץ חיים (משלי טו ד) – ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח)". והעץ הרי זקוק למים זכים ומתחדשים בכל עת. ראו דברינו אלה הדברים – בכל לשון בפרשה זו.

 

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (דברים יז יח).¹

 

רש"י דברים יז יח – ספר תורה שני          

משנה התורה – שתי ספרי תורה. אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו.²

ואונקלוס תרגם פתשגן, פתר משנה לשון שִׁנוּן ודִבּוּר.³

שכל טוב (בובר) בראשית פרק מג – מספר משמעויות למשנה

יש משנה שהוא כפול כגון זה: "כסף משנה" (בראשית מג יב), ודומה לדבר: "לקטו לחם משנה" (שמות טז כב), "משנה אשיב לך" (זכריה ט יב), "וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם" (ירמיהו יז יח). ויש שהוא שני לגדול הימנו, כגון: "משנה התורה" (דברים יז יח), שנשנית בערבות מואב, "במרכבת המשנה" (בראשית מא מג), "משנה למלך" (אסתר י ג), "אהיה לך למשנה" (שמואל א כג יז), וכל דומיהן.⁴

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קס – ספר התורה כולו

"והיה כשבתו על כסא ממלכתו" … מִשְׁנֵה, אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין? תלמוד לומר: "לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם". אם כן למה נאמר משנה התורה? שעתידה להשתנות.⁵ אחרים אומרים: אין קוראים ביום הקהל אלא משנה תורה בלבד.⁶

יהושע פרק ח פסוק לא – מה כתבו על האבנים בהר עיבל

אז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל … ויכתוב שם על האבנים את משנה תורת משה וכו' :⁷

יהושע פרק א פסוק ח – על מה צווה יהושע "לא ימוש"

"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

פירוש רש"י על הפסוק: "ספר התורה הזה – ספר משנה תורה היה לפניו".⁸

בראשית רבה ג ה – האור המיוחד של ספר דברים

א"ר סימון: ה' פעמים כתיב כאן אוֹרָה, כנגד חמשה חומשי תורה.⁹ "ויאמר אלהים יהי אור" – כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור" – כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב" – כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך" – כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. "ויקרא אלהים לאור יום" – כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות. משיבים לו החברים לרבי סימון: והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות! אמר להם: אף הוא שָׁנָה בו דבר: "ויקרא אלהים לאור יום" – ולא הוא אור ולא הוא יום? אתמה!¹⁰

מדרש תנאים לדברים פרק יד פסוק יב – בזכות "שכחתי"

"וזה אשר לא תאכלו ממנו" … מפני מה נשנו במשנה תורה?¹¹ בבהמה מפני השסועה, ובעוף מפני הָרָאָה.¹² ללמדך שלא יהא אדם בוש לומר: שכחתי. והרי הדברים קל וחומר: ומה אם משה חכם החכמים, גדול הגדולים, אבי הנביאים, לא בוש לומר: שכחתי. מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ורוב ריבי רבבות של תלמיד תלמידיו, על אחת כמה וכמה שלא יהא בוש לומר: שכחתי.¹³

הקדמת רמב"ן לספר דברים – הקשר בין ספר דברים והארץ

הספר הזה ענינו ידוע שהוא משנה תורה, יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס בארץ רוב מצות התורה הצריכות לישראל. ולא יזכיר בו דבר בתורת כהנים ולא במעשה הקרבנות ולא בטהרת כהנים ובמעשיהם שכבר ביאר אותם להם והכהנים זריזים הם … אבל בישראל יחזיר המצות הנוהגות בהם פעם להוסיף בהם ביאור ופעם שלא יחזיר אותם רק להזהיר את ישראל ברוב אזהרות, כמו שיבואו בספר הזה בעניני עבודה זרה אזהרות מרובות … ועוד יוסיף בספר הזה כמה מצות שלא נזכרו כלל כגון הייבום ודין המוציא שם רע והגירושין באשה ועדים זוממין וזולתן, וכבר נאמרו לו כולן בסיני או באוהל מועד בשנים הראשונות קודם המרגלים, כי בערבות מואב לא נתחדשו לו אלא דברי הברית … וע"כ לא נאמר בספר הזה: "וידבר ה' אל משה לאמר", "צו את בני ישראל" או: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצוה פלונית.¹⁴

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וכו' … וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר־הָאָרֶץ וכו' … וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה־לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (דברים לא יד-יט).

וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר־נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה: (דברים לב מח-מט).¹⁵

 

מסכת עבודה זרה דף כה עמוד א – ספר הישר

כתיב: "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב א יח) – מאי ספר הישר? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג י) … רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' ".¹⁶

מסכת ברכות דף כא עמוד ב – דרישת סמוכים

אמר רב יוסף: אפילו מאן דלא דריש סמוכים בכל התורה – במשנה תורה דריש.¹⁷

מסכת מגילה דף לא עמוד ב – תוכחת ספר דברים מול תוכחת ספר ויקרא

אין מפסיקין בקללות. מנא הני מילי? אמר רב חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא: "מוסר ה' בני אל תמאס" (משלי ג יא). ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות… אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה – פוסק. מאי טעמא? הללו – בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן. והללו – בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן.¹⁸

פירוש אור החיים בתחילת פרשת דברים – דברי משה

אלה הדברים וגו'. אלה מיעט הקודם … לפי שאמר: 'אשר דבר משה,, שהם דברי עצמו. שכל הספר תוכחות הם מוסר ממשה לעובר פי ה', ואמרו ז"ל (מגילה ל"א ב) קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן.¹⁹ ואפילו מה שחזר ופירש מאמרי ה' הקודמין לא נצטוה עשות כן אלא מעצמו חזר הדברים. וחש הכתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה, כמו כן במאמרים הקודמין אמר משה מפי עצמו איזה דבר!²⁰ לזה אמר אלה הדברים פירוש: אלה לבד הם הדברים אשר דבר משה דברי עצמו, אבל כל הקודם בד' חומשים לא אמר אפילו אות אחת מעצמו, אלא הדברים שיצאו מפי המצוה כצורתן בלא שום שינוי אפילו אות אחת יתירה או חסרה.²¹

רש"י סנהדרין דף נו' ע"ב – לא מעצמו כתב משה את משנה תורה

כאשר צוך ה' אלהיך – משה לאו מאליו (מעצמו) היה שונה להם משנה תורה ומזהירם על מצוותיה, אלא כמו שקיבלה הוא.²²

אברבנאל הקדמה לדברים – ישרו בעיני הקב"ה דברי הציר הנאמן

האמנם ענין הספר הזה ואמיתתו הוא שמשה רבנו ע"ה אמר הדברים האלה וביאר המצוה שנזכרו פה לישראל לצורך פרידתו, ורצה הקב"ה אחרי שהשלים לאמרם לישראל שיכתב בספר התורה כל זה כפי מה שאמרו משה ואולי הוסיף בהם הגבורה טעמים ודברים בזמן הכתיבה … כי הנה לא כתב הוא ע"ה אותם הדברים מעצמו. כי איך יכתוב דבר מעצמו בתורת האלהים אבל כתיבת זה כלו היה מפי הגבורה ככל דברי התורה כי הסכים הקב"ה על ידו וישרו בעיניו דברי הציר הנאמן. ולכן אמרם למשה וסדר כתיבתם על ידו והוא מפי הגבורה כתבם לא מפי עצמו.²³

מסכת סנהדרין דף כב עמוד א – שינוי הכתב לאשורי

אמר מר זוטרא ואיתימה מר עוקבא: בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש. חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להם לישראל כתב אשורי ולשון הקודש … ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל … ואע"פ שלא ניתנה תורה על ידו – נשתנה על ידו הכתב … וכתיב: "וכתב את משנה התורה הזאת"  – כתב הראוי להשתנות.²⁴

מסכת מגילה דף ז עמוד א – אסמכתא לכתיבות נוספות

"כתוב זאת" – מה שכתוב כאן, "זכרון" – מה שכתוב במשנה תורה, "בספר" – מה שכתוב בנביאים, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר: "כתוב זאת" – מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, "זכרון" – מה שכתוב בנביאים, "בספר" – מה שכתוב במגילה.²⁵

הקדמה ליד החזקה לרמב"ם – משנה תורה לרמב"ם

… ומפני זה נערתי חוצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה. כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק … דברים ברורים קרובים נכונים על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו. עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם.²⁶

דברים פרק א פסוק ה

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת־הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר:²⁷

דברים פרק כז פסוק ח

וְכָתַבְתָּ עַל־הָאֲבָנִים אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:²⁸

אחרית דבר

לעתים קרובות, צריך "להרים את הראש" מהמדרשים והפרשנים ולשוב ולעיין בפסוקי המקרא כמות שהם (שהרי זה מה שעושים הפרשנים והמדרשים עצמם). פעמיים מוזכר הביטוי "ביאור התורה" בספר דברים: בתחילתו ובסופו. ביטוי שמופיע רק בספר דברים וייחודי לו. בתחילתו, ביאור בע"פ ושינון התורה, ארבעת החומשים, שנמסרו או גם נכתבו עד אז, כפי שמשתמע מפשט הפסוקים. ראו החיבור הברור בין הפסוק המסיים את ספר במדבר והפסוק הפותח את ספר דברים: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וכו' ". כך גם מבין מדרש ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ד: "באר את התורה הזאת לאמר, אמר להם: כבר אני סמוך למיתה. מי ששמע פסוק אחד ושכחו יבוא וישננו, פרשה אחת ושכחה יבוא וישננה, פרק אחד ושכחו יבוא וישננו, הלכה אחת ושכחה יבוא וישננה. לכך נאמר: באר את התורה הזאת לאמר". הביאור הוא באמירה, בדיבור, בשינון, בחזרה, בפרט כל עוד משה חי וניתן לשמוע לקח מפיו.²⁹

אבל בסוף הספר: ביאור התורה הוא כתיבת "כל התורה הזאת", במשמע גם כתיבת ספר דברים וכל מה שנאמר בו עד כאן: "באר היטב".³⁰ ראו עניין כתיבת התורה על האבנים, כולל חזרת העניין בימי יהושע שקיים מצווה זו, בדברינו האבן תשמור את האבן בפרשת כי תבוא. ספר דברים עצמו משמש אב-טיפוס לתהליך המחזורי של תורה שבע"פ שמתפתחת סביב תורה שבכתב כמשנת חכמים חיה ובע"פ דווקא, אך בהדרגה מצטרפת לתורה הכתובה. וסביב זו מתפתחת תורה שבע"פ וחוזר חלילה. נראה שהאתגר של דורנו (וכל הדורות מאז המצאת הדפוס ובימינו הדפוס האלקטרוני ו"הכל ברשת"), הוא להמשיך ולפתח תורה שבע"פ דווקא ולהרבות במשנת ושיח חכמים שאינם כתובים ומקובעים בטקסטים כתובים, ובדרך ארץ ומצוות מושכלות שיסודן ב"מעשה אבות סימן לבנים" וב"ועשית הטוב והישר".

שבת שלום

ושנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים

מחלקי המים

מים אחרונים: להשלמת הנושא, צריך אולי להוסיף כאן גם את ספר הברית שמצאו בימי יאשיהו (ספר מלכים ב פרק כג) שהוא לדעת פרשנים וחוקרים ספר דברים וקשור לענייני המלך המצווה לקרוא בו דווקא. ראו פירוש מצודת דוד שם וכן תורה תמימה דברים פרק יז הערה צג, בשם ספר יראים. ראוי נושא זה לדף בפני עצמו וכבר הפלגנו דיינו כאן.