מים ראשונים: כבר זכינו להקדיש דף לנושא התרת נדרים בהלכה והגיעה השעה למקבילה באגדה.
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה: (במדבר ל ג).1
שמות רבה פרשה מג סימן ד – משה מתיר את נדרו של הקב"ה
"ויחל משה" – מהו כן? אמר ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' יצחק: שהתיר נדרו של יוצרו.2
כיצד? אלא בשעה שעשו ישראל העגל עמד משה מפייס האלהים שימחול להם. אמר לו האלהים: משה, כבר נשבעתי: "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב יט), ודבר שבועה שיצא מפי איני מחזירו. אמר משה: ריבון העולם, ולא נתתי לי הפרה של נדרים ואמרת: "איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו" (במדבר ל ג) – הוא אינו מוחל אבל חכם מוחל את נדרו בעת שישאל עליו?! וכל זקן שמורה הוראה אם ירצה שיקבלו אחרים הוראתו צריך הוא לקיימה תחילה.3 ואתה צויתני על הפרת נדרים, דין הוא שאתיר את נדרך כאשר צויתני להתיר לאחרים.4
מיד נתעטף בטליתו וישב לו כזקן והקב"ה עומד כשואל נדרו. וכן הוא אומר: "ואשב בהר" (דברים ט) – ואפשר שהיה משה יושב והאלהים יתברך שמו עומד? אמר ר' דרוסאי: קתדרא עשה לו כקדתרא של איסכוליסטיקים הללו בשעה שהן נכנסין לפני השלטון והן נראין עומדין ואינן אלא יושבין.5 ואף כאן כך, ישיבה שהיא נראה עמידה הוי: "ואשב בהר" … ומהו כן? א"ר הונא בר אחא: שישב להתיר נדרו של יוצרו. ומה אמר לו? דבר קשה אמר לפניו: תהית? בתמיה!6 אמר לו: תוהה אני על הרעה אשר דברתי לעשות לעמי. אותה שעה אמר משה: מותר לך! מותר לך! אין כאן נדר ואין כאן שבועה! הוי: "ויחל משה" שהפר נדרו ליוצרו, כמה דאת אמרת "לא יחל דברו". 7
א"ר שמעון בן לקיש: לפיכך נקרא שמו "איש האלהים", לומר שהתיר נדר לאלהים: "איש כי ידור נדר … לא יחל דברו" וכאן: "ויחל משה".8
מדרש תהלים (בובר) מזמור כה – הקב"ה מתיר את נדרו של משה
… מה כתיב? "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה" (שמות לג ז), וכן דרש מנודה לרב מנודה לתלמיד … אמר ליה הקב"ה למשה: תרי אפין מרגזין רתחין? חזור בך. נכנס למחנה … כשהוא כתיב: "ושב אל המחנה" מלמד שהתיר לו נדרו, והכניס את האהל למחנה.9
מדרש תנאים לדברים פרק ג פסוק כד – אין התרה למשה ליכנס לארץ10
"אתה החילות" – אתה התרתה לי נדרי. בשעה שאמרת לי: "לך והוצא את ישראל ממצרים" (שמות ג י), אמרתי לפניך: איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו, שנאמר: "ויואל משה לשבת את האיש" (שם ב כא)11 – ואין הואלה אלא שבועה שנאמר: "ויואל שאול את העם" (שמואל א יד כד).12 ריבונו של עולם, כשם שהתרתה לי ואמרת: "לך שוב מצרים" (שמות ד יט), אף עכשיו התר נדרך שאכנס לארץ ישראל. אמר לו הקב"ה: רב לך, אתה היה לך רב שיתיר את נדרך.13
מדרש אגדה (בובר) דברים פרק ג – אני הפרתי גם אתה תפר
"ה' אלהים אתה החילות" – אתה אדון על כל באי העולם ורחמיך לכל, ואין מי שימחה בידך. אם אתה מרחם עלי, אין מי שיאמר לך לא בעליונים ולא בתחתונים מה תעשה. "אתה החילות" – אם תאמר שנשבעת שלא אעבור את הירדן, שאל על שבועתך. כשם שהפרתי נדרי ושבועתי שעשיתי ליתרו, כך התר נדרך. ואין החילות אלא לשון נדר ושבועה, שנאמר: "לא יחל דברו" (במדבר ל ג), הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו.14
ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ב – מי התיר את נדרו של אליהו
"ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' … אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי". רבי ברכיה אמר רבי יסה ורבנן. חד אמר: בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. וחרנא אמר: על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו. מאן דאמר: על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו, מן הדא: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר". ומן דאמר: בין על הטל בין על המטר נשמע לו, איכן הותר נדרו של טל? אמר רבי תנחומא: אדרעיה, סברין מימר: נדר שהותר מכללו הותר כולו. 15
ויקרא רבה סוף פרשה לז – לא מצאו היתר לבת יפתח
ארבעה פתחו בנדרים. שלשה שאלו שלא כהוגן והשיבם הקב"ה כהוגן ואחד שאל שלא כהוגן והשיבו המקום שלא כהוגן … יפתח שאל שלא כהוגן שנאמר "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי". אמר הקב"ה: אילו יצא גמל או חמור או כלב, היית מעלהו עולה לפני? והשיבו הקב"ה שלא כהוגן וזימן לו את בתו.
ולא היה יכול להתיר את נדרו ולילך אצל פנחס? אלא אמר יפתח: אני מלך ואלך אצל פנחס? ופנחס אמר: אני כהן גדול ואלך אצל עם הארץ זה? בין זה לזה נספתה אותה עלובה. המשל אומר: בין המיילדת ליולדת הלך בן הדוויה. ושניהם נתחייבו בדמיה. פנחס נסתלקה ממנו רוח הקודש … יפתח נישול אבר אבר ונקבר …16
מסכת סנהדרין דף סח עמוד א – התרת הנדר על ר' אליעזר בן הורקנוס
כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו. הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו. ואותו היום ערב שבת היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו. גער בו ויצא בנזיפה. אמר להן לחביריו: כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה. אמר להן: דעתו ודעת אמו נטרפה, היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות? כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו, נכנסו וישבו לפניו מרחוק ארבע אמות. אמר להם: למה באתם? – אמרו לו: ללמוד תורה באנו. אמר להם: ועד עכשיו למה לא באתם? אמרו לו: לא היה לנו פנאי. אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן. אמר לו רבי עקיבא: שלי מהו? אמר לו: שלך קשה משלהן.
נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו, אמר: אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין. הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי – ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי – ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת. ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה, ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם. ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות, ואמרי לה שלשת אלפים הלכות, בנטיעת קשואין ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם, חוץ מעקיבא בן יוסף. פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך, אמר לי: רבי, למדני בנטיעת קשואין. אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין. אמר לי: רבי, למדתני נטיעתן – למדני עקירתן. אמרתי דבר אחד, נתקבצו כולן למקום אחד.
אמרו לו: הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו? אמר להן: הן טמאין וטהרתן במה שהן. מנעל שעל גבי האמוס מהו? – אמר להן: הוא טהור. ויצאה נשמתו בטהרה. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: הותר הנדר, הותר הנדר! 17
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: אם נחזור לבת יפתח לעיל, ראו בגמרא נדרים דפים כב-כג כיצד חכמים התירו נדרים זה לזה ואפילו לעצמם – ולבת יפתח, כאשר פשיטא שלא לקרבן מסוג זה התכוון יפתח – לא מצאו פתח? אפשר ששאלה זו נובעת ממבט מוטעה של ההלכות שחידשו חכמי בית שני על בית ראשון (תקופת השופטים). הכיוון הוא בדיוק ההפך. מתוך המקרה הטרגי של בת יפתח למדו חכמים למצוא פתח ולהתיר נדרים ככל שאפשר.
מים אחרונים 2: לא מצאנו עוד מקרים של התרת נדרים באגדה והמאיר עינינו יבורך ויותרו לו כל נדריו ויופרו כל איסוריו.