אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה: (במדבר ל ג).1
מסכת נדרים דף טו עמוד א – לא להתיר מנהג לאיסור
תניא: דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהם, שנאמר: לא יחל דברו.2
ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ח – המקור מ"לא יחל דברו"
תמן תנינן: "ארבעה נדרים התירו חכמים".3 וכל הנדרים לא חכמים הם שהן מתירין? כתיב: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל" – תלה הפרשה בראשי המטות שיהו מתירין להן את נדריהן. רב יהודה בשם שמואל: כתיב לא יחל דברו – הוא אינו מוחל דברו. אחר הוא שעושה דברו חולין. ואי זה זה? זה חכם שהוא מתיר לו את נדרו.4
בבלי נדרים דף עז עמוד ב – המקור מ"זה הדבר"
א"ר יוחנן: חכם שאמר בלשון בעל, ובעל שאמר בלשון חכם – לא אמר כלום; דתניא: "זה הדבר" – החכם מתיר ואין בעל מתיר … תניא אידך: "זה הדבר" – בעל מפר ואין חכם מפר: שיכול,5 ומה בעל שאין מתיר – מפר, חכם שמתיר – אינו דין שמפר? תלמוד לומר: "זה הדבר" – בעל מפר ואין חכם מפר.6
מסכת נדרים פרק ג: ארבעה נדרים, דף כא עמוד ב – כיצד מתירים חכמים
אמר רב יהודה אמר רב אסי: ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם … אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו.7
ההוא דאתא לקמיה דרב הונא, א"ל: לבך עלך? א"ל: לא, ושרייה.8 ההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא, אמר לו: אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה, מי נדרת? א"ל: לא, והתירו. 9 …
בן בתו של ר' ינאי סבא בא לפני ר' ינאי סבא, אמר לו (הסבא לנכד): אילו ידעת שבשמים פותחים את פנקסך ומפשפשים במעשיך (בעקבות הנדר) – האם היית נודר? אמר לו: לא, והתירו. אמר ר' אבא: מאי קראה? "וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר" (משלי כ כה).10
… מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא? "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" (משלי יב יח) – כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב, אלא לשון חכמים מרפא 11 …
ר' נתן אומר: הנודר – כאילו בנה במה, והמקיימו – כאילו מקריב עליו קרבן.12
מסכת נדרים דף כג עמוד ב – מקור התרת נדרים בראש השנה ויום כיפור
הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר13 … אמר אביי, תני: ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר.14
רמב"ם הלכות נדרים פרק ד הלכה ה-ז
מי שנדר וניחם על נדרו הרי זה נשאל לחכם ומתירו. ודין היתר נדרים כדין היתר שבועות שאין מתיר אלא חכם מובהק או שלשה הדיוטות במקום שאין חכם. ובלשון שמתירין השבועה מתירין הנדר. וכן שאר הענינות שפירשנו בשבועות כולן בנדרים כדרך שהן בשבועות. ואין מתירין הנדר עד שיחול כשבועה. וכשם שנשאלים על נדרי האיסר ומתירין אותו, כך נשאלים על נדרי הקדש ומתירין אותו, בין נדרי קדשי בדק הבית בין קדשי מזבח, ואין נשאלין על התמורה.15
מסכת חגיגה דף י עמוד א – יש סמך להתרת נדרים או אין
משנה. היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו.16 הלכות שבת חגיגות והמעילות – הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין והעבודות, הטהרות והטמאות, ועריות – יש להן על מה שיסמכו, והן הן גופי תורה.
גמרא: תניא, רבי אליעזר אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "כי יפליא" (ויקרא כז ב), "כי יפליא" (במדבר ו ב), שתי פעמים. אחת הפלאה לאיסור ואחת הפלאה להיתר.17 רבי יהושע אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "אשר נשבעתי באפי" (תהלים צה יא) – באפי נשבעתי, וחזרתי בי.18 רבי יצחק אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "כל נדיב לבו יביאֶהָ" (שמות לה ה).19 חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: יש להם על מה שיסמכו שנאמר: "נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך" (תהלים קיט קו).20
אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם אמרי להו: דידי עדיפא מדידכו, שנאמר: "לא יחל דברו" – הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו. אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא.21
תוספתא מסכת נדרים פרק ד הלכה ו – הסכנה בנדר שניתן לבטלו
אף נדרים שאמרנו מותרין, מניין שלא יהא אדם נודר בהן על מנת לבטלן? תלמוד לומר: לא יחל דברו – שלא יעשה דבריו חולין.22
רמב"ן במדבר פרק ל פסוק ב – איפה הציווי מגבוה?
"וידבר משה אל ראשי המטות" – לא הקדים הכתוב לאמר בכאן: "וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל ראשי המטות ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה ה' ", כמו שאמר בפרשת שחוטי חוץ (ויקרא יז ב) ובשאר פרשיות,23 אבל הזכיר זה בסוף הפרשה שאמר: "אלה החוקים אשר צוה ה' את משה" (פסוק יז).24
רמב"ן במדבר פרק ל פסוק ב – הלכה למשה מסיני וסתרי התורה
והנה היתר הנדרים לא נתפרש בתורה אבל הוא הלכה למשה מסיני, תלאו הכתוב בחוט השערה כמו שאמרו (חגיגה י א) היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו. אלא שרמז לו הכתוב (פסוק ג) לא יחל דברו, כלומר שלא אמר לא יעבור על דברו, אבל צוה שלא יחלל דברו שלא יעשה הנדר חלול. כי בבואו לבית דין וימצאו לו פתח ונחם עליו והם ימחלו לו איננו מחלל אותו. והטעם בזה כאשר אמרתי, שעשה היתר הנדר והשבועה בסתרי התורה, שלא יאמרו אלא לראויים להם, ויכתבו ברמיזה:25
תשובות הגאונים החדשות – עמנואל (אופק) סימן נח
… שאין אנו מפירין נדרים ולא מתירין שבועות מפני שמסכתא דנדרים אין מתפרשת בישיבות יתר ממאה שנים. וכך אמר מר רב יהודאי גאון מאיר עינינו ז"ל שאין אנו מפרשין מסכתא דנדרים ואין אנו יודעין לעמוד על עומק הדברים ואין בנו כח להפר נדרים וכל שכן להתיר שבוע[ו]ת, ואין נהוגין בשתי ישיבות ולא בבבל כולה להפר נדרים, שאנו חפצים להחמיר בנדרים וכל שכן בשבועות. ומיום שנמנעו חכמים להפר נדרים ולהתיר שבועות התקינו לומר בתחנונים בישיבות ביום הכיפורים ובתענית שלצבור: רחמנא גליא קמך דלית דמופרי נדרי ולית דשרי איסרי,26 וכענין הזה הרבה כמה (טעמים) [פעמים] אומרים בתחנונים. כלומר: אין בדור חכם שיודע להפר נדרים ולא להתיר אסרים. גם אתם החמירו בנדרים כמותינו וכל שכן בשבועות ואל תשנו מנהג הישיבות. עד כאן דברי רב האי בר נחשון.27
שבת שלום
מחלקי המים