פרשות השבוע

מים ראשונים: מפעם לפעם אנו פונים להפטרת השבת, היינו לספרות הנביאים, וכך נעשה גם בשבת זו. בחר מי שבחר להפטרת הפרשה את הנבואות בספר ישעיהו. בשנים מעוברות נדחית הפטרה זו, לעיתים, מפני הפטרת שבת זכור ובשנים רגילות, לעיתים, מפני הפטרת שבת החודש (והשנה, שבת החודש וראש חודש). אך בשנים רבות נקראת הפטרה זו כסדרה.

עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל: לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ: (ישעיהו מג כא-כד).¹

 

ילקוט שמעוני משלי רמז תתקנא – בשעה שעם ישראל מתאסף

"ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד כח).² א"ר חמא בר חנינא: להגיד שבחו וגדלו של הקב"ה, אף על פי שיש לו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה אלא בשבחן של ישראל, שנאמר: "ברב עם הדרת מלך", ואין עם אלא ישראל, שנאמר: "עם זו יצרתי לי", למה? בשביל ש"תהילתי יספרו". וכן הוא אומר: "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם" (תהלים מז י).³ א"ר סימון: אימתי מתעלה שמו של הקב"ה בעולמו? בשעה שישראל נאספין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ונותנין שבח וגדולה להקב"ה. ואמר ר' ישמעאל: באותה שעה כששומעין הגדה מפי חכם ואחר כך עונין: אמן יהא שמיה רבא מברך, באותה שעה הקב"ה שמח ואומר למלאכי השרת: בואו וראו עם שיצרתי לי, כמה הם משבחין אותי. באותה שעה מלבישים הוד והדר, לכך נאמר: "ברב עם הדרת מלך".⁴

איכה רבה פתיחתא י – לא אותי קראת יעקב

רבי יצחק פתח: "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל"  (ישעיה מג כב) … שלוש מאות וששים וחמישה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק וכל אחת ואחת היו עובדין אותה יום אחד. והיה להם יום אחד והיו כולן עובדין באותו היום. וכולן עשו ישראל הגמוניא⁵ ועבדו אותן דכתיב: "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון, ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את ה' ולא עבדוהו" (שופטים י ו) – אפילו בשותפות. אמר ר' אבא בר כהנא: לא תהיה כוהנת כפונדקית⁶ … אמר ר' יודן: משל לעבדו של מלך שעשה סעודה והזמין כל בני כנסיותיו ולא הזמין רבו. אמר המלך: הלואי השוה אותי עבדי לבני כנסיותיו. כך אמר הקב"ה: הלואי השוו אותי בני כגרזימי הזו שהיא באה באחרונה,⁷ אלא, "ולא אותי קראת יעקב".⁸

אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק: (המשך ההפטרה שם, פסוקים כה-כו).⁹

 

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן ו – מקרבנות לשיח ותפילה

"ויאמר אל אהרן קח לך עגל" (ויקרא ט ב), למה לא נאמר לו פר אלא עגל? א"ל שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך, ועל ידי העגל היא מתבוססת בידך. ולא עוד, אלא שלא יהו ישראל אומרים: יש להם עונות ממעשה העגל. לפיכך אמר: הם יקריבו עגל, שנאמר: "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וגו' " (ויקרא ט ג), כדי שידעו שנתכפר להם על מעשה העגל. אמר להם הקב"ה: בעולם הזה נתכפר להם על ידי קרבנות, ולעולם הבא אני מוחל עונותיהם שלא בקרבן, שנאמר: "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור" (ישעיה מג כה).¹⁰

מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל: … חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת: … חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר: וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה: לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם: (המשך ההפטרה, פרק מד, פסוקים י-יח).¹¹

 

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן "ועשיתם פסל" – לגלוג על האלילים¹²

אם היו של עץ או של אבן היו משליכין אותם בחוץ, ואם היו של כסף או של זהב היו נותנין אותם בתוך בתיהם, שנאמר: "כסף וזהב אשר עמהם" (דברים כט טו-טז), שהם מכניסין אותם לבתיהם.¹³ ועוד, שהן מעמידין עליהם שומרים שישמרו אותם שלא יגנבו. אוי להם לבני אדם שאלהיהם צריכין שימור! ואם היה אדם עני והוא מבקש לעשות אלוה, הוא מפריש דינר דינר ומניחו בחלון ועושה אותו תרומה, שנאמר: "המסוכן תרומה" (ישעיהו מ כ).¹⁴ והוא הולך אצל החרש ואומר לו: אלוה אחר יפה אני מבקש שתעשה לי. והחרש אומר לו: לא כל אילן נאה לכך. אם אתה מביא מאילן שגדל על מימי גשמים – מוטב; ואם לאו – אין בידך כלום, שנאמר: "לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל" (ישעיהו מד יד). ואם עשאו עומד, אינו יכול לישב. ואם עשאו יושב, אינו יכול לעמוד, שנאמר: "אף יצעק אליו ולא יענה" (ישעיהו מו ז).¹⁵

ואם צריך אותו העני.¹⁶ אומר: מה זה של זהב – עושה אותו של כסף, ושל כסף – עושה אותו של נחושת, אלא הריני מוכרו ומתפרנס בחציו. שוב העני אומר: מה זה של נחושת עושה אותו של עץ, אלא הריני מוכרו ואתפרנס ממנו ועושה תחתיו של עץ. שוב העני מדוקדק לא היה לו מה לאכול, היה צריך רובע אחד של קמח בתוך ביתו והיו הגשמים מרובים ולא היה יכול לצאת בשדה מפני הגשמים. מה עשה? היה הולך בזוית זו ונתקל בה: מה זו עושה בתוך הבית? נטל את הקרדום ובוקעו ועושה אותו חציו מדורה ומשתחוה לחציו, שנאמר: "והיה לאדם לבער", "חציו שרף במו אש", "ושאריתו לאל עשה" (ישעיהו מד טו-יז). לכך נאמר: "מעשה ידי אדם כמו הם יהיו עושיהם" (תהלים קטו ח), ללמדך שאין בעבודה זרה ממש, שנאמר: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ וכו' " (דברים ד כו).¹⁷

שמות רבה פרשה טו סימן יז – הסגידה היא לאיקונין

משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ, נכנס פרופסיטוס¹⁸ לרחוץ הוא וכל עבדיו ודישו את העץ. וכן הפגאנים¹⁹ וכן כל אחד ואחד מהן (מתאווים לפסוע לפניו). לאחר ימים שלח פרוטומי²⁰ שלו לאותה מדינה, שיעשה לו איקונין, ולא מצאו עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ. אמרו האומנים לשלטון: אם מבקש אתה להעמיד האיקונין, הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו. הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטין. בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופוסיטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם. אמרו להן אותן האומנים: אתמול הייתם מדיישים את העץ הזה במרחץ, ועכשיו אתם משתחוים לפניו? אמרו להם: אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומי של מלך שהיא חקוקה עליו.²¹

וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ: כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ: כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ: וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם: זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה: (המשך ההפטרה שם, פסוקים א-ה).²²

 

במדבר רבה ח ב פרשת נשא – חביבות הגרים שהם כישראל לכל דבר

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם" (במדבר ה ו). והפרשה הזו בגזל הגר אמורה²³ … חביבים הם הגרים, שבכל מקום הכתוב מקיש אותם כישראל, שנאמר: "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך, זרע אברהם אוהבי" (ישעיהו מא ח).²⁴ … נאמרה אהבה בישראל, שנאמר: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב) ונאמרה אהבה בגרים, שנאמר: "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י יח). נקראו ישראל עבדים … נקראו גרים עבדים … נאמר "רצון" בישראל, שנאמר: "והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' " (שמות כח לח) ונאמר רצון בגרים, שנאמר: "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" (ישעיה נו) … נאמר "שמירה" בישראל … נאמר "שמירה" … וכן את מוצא בארבע כתות העומדות לפני המקום, שנאמר: "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה"  (ישעיה מד ה). "זה יאמר לה' אני" – הרי כולו למקום לא נתערב בו חטא. "וזה יקרא בשם יעקב" – אלו גרי צדק. "וזה יכתוב ידו לה' " – אלו בעלי תשובה. "ובשם ישראל יכנה" – אלו יראי שמים. הא למדנו שהגרים הרי הם כישראל. ולכך נאמרה פרשה זו: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם".²⁵

כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים: (המשך ההפטרה שם פסוק ו).²⁶

 

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה א – חותמו של הקב"ה

מהו חותמו של הקב"ה? רבי ביבי בשם ר' ראובן: אמת.²⁷ מהו אמת? א"ר בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר ריש לקיש: אל"ף רישיה דאלפא, ביתא מ"ם באמצעיתה, תי"ו בסופה,²⁸ לומר: אני ה' ראשון ואני אחרון [ישעיהו מד ו], שלא קיבלתי מאחר. "ומבלעדי אין אלהים", שאין לי שותף. "ואת אחרונים אני הוא" שאיני עתיד למוסרה לאחר.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נדרשנו למדרשים על הפטרת פרשת ויקרא, מדרשים שכל אחד עומד בפני עצמו ואינם בהכרח מחוברים יחדיו. זה אופיו של המדרש. אבל דברי הנביא ישעיהו כן מחוברים וקשורים זה בזה. אי לכך אפשר שכל המוטיבים שראינו: בחירת עם ישראל, עבודת ה' בשיתוף, היחס לעבודה זרה בין בית ראשון לשני, ההבטחה למחיית הפשעים וסליחה גם כשאין בית מקדש, היחס לגר והצהרת האמונה בה' כראשון ואחרון, סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות – אפשר שהם קשורים ואפשר שלא (ואפשר שרק חלקם קשור). נשמח לשמוע לקח משואבי המים.