פרשות השבוע

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר: (משלי יג כד).¹

דברים רבה א ד – יוכיחם משה ויברכם בלעם

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" – אמר ר' אחא בר' חנינא: ראויות היו התוכחות לומר מפי בלעם והברכות מפי משה. אלא, אילו הוכיחם בלעם היו ישראל אומרים: שונא מוכיחנו! ואילו ברכם משה היו אומות העולם אומרים: אוהבם ברכם. אמר הקב"ה: יוכיחם משה שאוהבן ויברכם בלעם ששונאם כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל.²

מדרש תנאים לדברים כה ג – המלקות (המכות) המכפרות והחינוכיות

"ונקלה אחיך לעיניך" (דברים כה ג) – מִשֶׁלָקָה הרי הוא אחיך … חביבות המכות שהן מכפרות על החטאים … חביבות המכות שהן מאהיבות את האדם לאביו שבשמים … וכן הוא אומר (משלי כט יז) יסר בנך ויניחיך ויתן מעדנים לנפשיך (שם יט יח) יסר בנך כי יש תקוה (שם כב ו) חנוך לנער על פי דרכו (שם יג כד) חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר (שם כג יג) אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות (שם כג יד) אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל.³

תנחומא שמות סימן א, שמות רבה פרשה א סימן א – "חושך שבטו – שונא בנו"⁴

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" – זהו שאומר הכתוב: "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר" (משלי יג כד) – בנוהג שבעולם, אדם שאומר לחבירו: פלוני הכה את בנך, יורד עמו עד לחייו. ומה תלמוד לומר: חושך שבטו שונא בנו?⁵ ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות, סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו. שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם.⁶ מה עשה ישמעאל? כשהיה בן ט"ו שנה התחיל להביא צלם מן השוק והיה מצחק בו ועובדו כמו שראה לאחרים. מיד, "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק" (בראשית כא ט) ואין צחוק האמור כאן אלא עבודה כוכבים ומזלות, שנאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק" (שמות לב ו).⁷ מיד, "ותאמר לאברהם גרש האמה וגו' " שמא ילמוד בני אורחותיו. מיד, "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו".⁸ ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך וגו' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה … מיד,⁹ "וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ", ללמדך שהיה שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה ושלחו הוא ואת הגר אשתו ריקם וטרדן מביתו על כך … ללמדך, כיון שיצא לתרבות רעה לא נפנה אליו …. שיצא לתרבות רעה …¹⁰

כיוצא בו, "ויאהב יצחק את עשו" (בראשית כה כח) – לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רידהו. כמו ששנינו: חמש עבירות עבר עשו הרשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בתחיית המתים, וכפר בעיקר ושט את הבכורה.¹¹ … ועוד שתאב מיתת האב וביקש להרוג את אחיו שנאמר: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כז מא) וגרם ליעקב לברוח מאבותיו. והלך אף הוא אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה ולהוסיף על נשיו שנאמר (שם כח) וילך עשו אל ישמעאל וגו'.¹²

כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום ולא רדהו בא לידי תרבות רעה. ובקש להורגו¹³ ושכב עם עשר נשיו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה. והפיל מישראל כמה אלפים וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף, דכתיב (תהלים ג) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. מה כתיב אחריו? "ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי". שקשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג. דאילו במלחמת גוג ומגוג כתיב (תהלים ב) למה רגשו גוים ולא כתיב ה' מה רבו צרי.¹⁴

וכיוצא בו עשה דוד באדוניה ולא רדהו ביסורין ולא גער בו ולפיכך יצא לתרבות רעה, דכתיב (מלכים א א) ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית. "ואותו ילדה אחרי אבשלום" – והלא אבשלום בן מעכה ואדניה בן חגית, ומהו ואותו ילדה אחרי אבשלום?¹⁵ אלא מתוך שלא רדהו אביו לאבשלום, יצא לתרבות רעה וכתיב באדוניה: "ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית" – לפיכך יצא אף הוא לתרבות רעה. הוי אומר: "חושך שבטו שונא בנו".¹⁶

שמות רבה פרשה א סימן א – "ואוהבו שחרו מוסר"¹⁷

"ואוהבו שחרו מוסר" – זה הקב"ה, על שאוהב את ישראל, דכתיב: "אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי א ב), שהוא מרבה אותן ביסורין.¹⁸

אתה מוצא שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנם להם אלא על ידי ייסורים: התורה, וארץ ישראל, וחיי עולם הבא. התורה, דכתיב: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו" (תהלים צד יב). ארץ ישראל, דכתיב: "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר ה' את בנו, ה' אלהיך מיסרך" (דברים ח ה),¹⁹ מה כתיב אחריו: "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה". העולם הבא, דכתיב: "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו כג).²⁰ וכל המייסר את בנו, מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו, שנאמר: "יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך" (משלי כט יז). ואומר: "יסר בנך כי יש תקוה" (שם יט יח), ומוסיף עליו אהבה, שנאמר: "ואוהבו שחרו מוסר" – לפי ששחרו מוסר, לכך אוהבו.²¹

אתה מוצא שאברהם ייסר את יצחק בנו ולמדו תורה והדריכו בדרכיו, דכתיב באברהם: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וכו' " (בראשית כו ה), וכתיב: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם", ללמדך שהיה דומה לאביו בכל דבר, בנוי בחכמה בעושר ובמעשים טובים. תדע לך, שבן שלשים ושבע שנה היה כשעקדו אביו … ולא נמנע. לפיכך: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (שם כה ה), הוי: "ואוהבו שחרו מוסר".²²

כיוצא בו היה יצחק משחר מוסר ליעקב שלמדו יצחק תורה ויסרו בבית תלמודו, שנאמר: "ויעקב איש תם" (בראשית כה). ולמד מה שלמדו אביו, ואח"כ פירש מאביו ונטמן בבית עבר ללמוד תורה. לפיכך זכה לברכה וירש את הארץ, שנאמר: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" (שם לז). ואף יעקב אבינו ייסר את בניו ורידה אותם ולמדם דרכיו, שלא היה בהם פסולת, שכן כתיב: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו', ראובן ושמעון וכו' ". הישוון כולם ליעקב שכולם צדיקים כיוצא בו היו, הוי: "ואוהבו שחרו מוסר".²³

מדרש תנחומא פרשת שמות סימן א – "ואוהבו שחרו מוסר"²⁴

"ואוהבו שחרו מוסר" זה אברהם שייסר את יצחק ולמדו את התורה והדריכו בדרכיו … הוי: ואוהבו שחרו מוסר. כיוצא בו ואוהבו שחרו מוסר זה יעקב שלמדו יצחק אביו תורה ויסרו בבית תלמוד … לפיכך זכה לירש ארץ ישראל … אף יעקב אבינו ייסר את בניו ורדה אותם ולמדם דרכיו ואורחותיו שלא היה בהם פסולת … הִשְׁוָן²⁵ כולן הכתוב ליעקב, הוי: "ואוהבו שחרו מוסר".²⁶

כיוצא בו: "ואוהבו שחרו מוסר" – זו בת שבע הצדקת שיסרה את שלמה בנה, דכתיב: "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו" (משלי לא א),²⁷ אמר רבי יוסי בר חנניה: מהו "משא אשר יסרתו אמו"? מלמד שכפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט ומיסרתו. ומה היתה אומרת לו: מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי. מה ברי – אמרה לו: הכל יודעין שאביך ירא שמים, עכשיו אם תצא לתרבות רעה יאמרו שאתה ברי ואני גרמתי לך. ומה בר בטני – כל נשי אביך כיון שמתעברות אינן רואין פני המלך, ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז. ומה בר נדרי – כל נשי אביך היו נודרות ואומרות יהא לי בן הגון למלכות, ואני נדרתי יהא לי בן חכם ממולא בתורה והגון לנביאות. ומכה אותו ומיסרתו ואומרת: "אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן" (משלי לא ד) – מה לך אצל מלכים שותין יין ומשתכרין ואומרים: למואל – למה אל? "ולרוזנים אי שכר" – מי שרזי עולם גלוים לו, ישתה יין וישתכר?.²⁸

ולפי שייסרתו, לפיכך: "ויחכם מכל האדם" (מלכים א ה).²⁹

תניא רשב"י אומר: את מוצא שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל ולא נתן אותם אלא על ידי יסורין, התורה וארץ ישראל והעוה"ב … וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו, דכתיב (משלי כט): "יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך", הוי: "ואוהבו שחרו מוסר".³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: שאלתנו היא כפולה: ראשית, האם בכלל הנוסח (השינוי) של שמות רבה לעומת תנחומא הוא משמעותי? ואם כן, מה יכול לגרום לשינוי זה? נשמח מאד לקבל הארות והערות, בפרט כאלה שאינן חוסכות שבט ושוחרות מוסר.

מים אחרונים 2: ראו הרחבה פיוטית בספר בן סירא פרק ל של המוטיב שבחרנו בכיוון של חינוך נוקשה ומחמיר לנערים: "אוהב בנו יתמיד שוטיו, למען ישמח באחריתו … סלסל בן ויבעתך, שחק עמו ויצערך … אל תמשילהו בנעוריו, ואל תשא לשחיתותיו … כַּיֵף ראשו בנערותו ובקע מתניו כשהוא קטן … יסר בנך והכבד עולו, פן באולתו יתלע בך".