פרשות השבוע

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי: (דברי הימים ב ו יח).¹

פסיקתא דרב כהנא פסקא ב²  – אני יורד ומצמצם שכינתי ביניכם

ר' יודה בר סימון בשם ר' יוחנן: שלושה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח), אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" ואתה אמרת ועשו לי מקדש?! אמר לו הקב"ה: משה, לא כשאתה סבור. אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום, שמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן. דכתיב: "ונועדתי לך שם" (שמות ל כב).³

ילקוט שמעוני ירמיהו רמז שו – משל המראות ומשל המערה

כותי אחד שאל את רבי מאיר: אפשר מי שכתוב בו "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא" היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון? א"ל: הבא לי מראות גדולות, הביא לו מראות גדולות. א"ל: ראה בוביא שלך.⁴ ראה אותה גדולה. א"ל: הבא לי מראות קטנים. א"ל: ראה בוביא שלך, ראה אותה קטנה. א"ל: ומה אתה בשר ודם, אתה משנה את עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם על אחת כמה וכמה. כשהוא רוצה, "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" וכשהוא רוצה, היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. א"ר אבא בר סיסי: פעמים שאין העולם כולו מחזיק כבוד אלהינו ופעמים שמדבר עם האדם מתוך שערות ראשו, שנאמר: "ויען ה' את איוב מן הסערה" – מבין שערות ראשו. כתיב: "הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא", וכתיב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך", וכתיב: "וכבוד ה' מלא את המשכן".⁵

א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי: משל למה הדבר דומה? למערה פתוחה על שפת הים. געש הים ונתמלאה המערה והים לא חסר. כך, אע"פ שכתוב "וכבוד ה' מלא את המשכן", העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו.⁶

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ה – בבריאת העולם הייתה השכינה למטה

אתה מוצא מתחילת ברייתו של עולם הייתה השכינה בתחתונים, כמה שכתוב: "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן" (בראשית ג ח). חטא אדם הראשון נסתלקה השכינה לרקיע הראשון. עמד קין והרג לאחיו נסתלקה לרקיע השני. עמד דור אנוש וחטאו אז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד כו) ונסתלקה לרקיע השלישי. עמדו דור המבול וחטאו … ונסתלקה לרקיע הרביעי. עמדו דור הפלגה ונסתלקה השכינה לרקיע החמישי. עמדו הסדומיים ונסתלקה לשישי שהיו חוטאים ואנשי סדום רעים וחטאים … באו פלשתים וחטאו … ונסתלקה לשביעי.⁷

בא אברהם וסיגל מעשים טובים וירדה השכינה מן הרקיע השביעי לששי. בא יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח וירדה מן השישי לחמישי. בא יעקב ונטע אהלים לתורה … וירדה השכינה מחמישי לרביעי. בא לוי והורידה מרביעי לשלישי. בא קהת והורידה משלישי לשני. בא עמרם והורידה לראשון. אשריהם הצדיקים שהם משכינים השכינה בארץ … בא משה והורידה למטה, כמה שכתב: "ויכס הענן את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ לד).

כתב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" (מלכים א ח כז) וכאן כתב: "וכבוד ה' מלא את המשכן". אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: למה הדבר דומה? למערה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלא המערה והים לא חסר. כך, אף על פי שכתב וכבוד ה' מלא את המשכן, העליונים והתחתונים לא חסרו מזיו כבודו של הקב"ה. כשם שכתב: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (ירמיה כ"ג כ"ד).⁸

לפיכך כתב כאן "ויהי", שכשם שהייתה השכינה מתחילת ברייתו של עולם למטה ונסתלקה למעלה, חזרה עכשיו להיות למטה כשם שהייתה – "ויהי ביום כלות משה".⁹

מדרש תנחומא פרשת ויקרא סימן ד – שביה של אהבה ¹⁰

"ויקרא אל משה" – מהיכן קרא לו? מאהל מועד. יהא שמו מבורך לעולם שהניח את העליונים ובחר בתחתונים לשכן במשכן בשביל אהבתן של ישראל. וכן שלמה אמר: "כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי" (מלכים א ח כז). יש פּוֹחֵר¹¹ מתאוה לכלי חרס, כביכול, "כי יוצר הכל הוא".¹² אלא בשביל האהבה: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות". וכן הוא אומר: "ויקרא אל משה מאהל מועד". גדול היה משה, ראה מה כתיב: "ויקרא אלהים לאור יום" (בראשית א) וכאן: "ויקרא אל משה". זו קריאה וזו קריאה. מי גדול הָשׁוֹבֶה או הָנִשְׁבָּה? הוי אומר השובה.¹³ ראה מה כתיב: "ויקרא אלהים לאור יום" ואין אור אלא תורה שנאמר: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו כג). ומשה שבה כל התורה, שנאמר: "עלית למרום שבית שבי" (תהלים סח יט). א"ל הקב"ה למשה: בעולם הזה עשיתיך ראש על כל ישראל, ולעולם הבא כשיבואו הצדיקים ליטול שכרם אתה בא בראש כולם, שנאמר: "ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג כא).¹⁴

רמב"ן שמות כה ב – הורדת שם הוויה היא מידת הרחמים

וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני … כן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן מ לד) … והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני … והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה … יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפילתו בבית המקדש "ה' אלהי ישראל" (מלכים א ח כג), כמו שאמר בהר סיני "ויראו את אלהי ישראל" (לעיל כד י) … כי אלהי ישראל יושב הכרובים … וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה' (מ"א ה יט) … במידת רחמים … ובביאור אמר "כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך" (דברי הימים ב ו יח). וכתיב על הארון "להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו" (שמואל ב ו ב). ובדברי הימים (א יג ו) "להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים".¹⁵

מדרש תנחומא פרשת נשא סימן יא – לפי כוחם של בני האדם

ובשעה שאמר ליה "ועשו לי מקדש" (שמות כה) אמר משה: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי" (מלכים א ח) ואומר: "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' " (ירמיה כג). ואומר: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" (ישעיה סו) – ואנו יכולין לעשות לו מקדש? א"ל הקב"ה: איני מבקש לפי כחי אלא לפי כוחן, שנאמר: "ואת המשכן תעשה עשר יריעות" (שמות כו).¹⁶ כיון ששמעו כך, עמדו ונתנדבו ברצון ועשו את המשכן. כיון שעשו את המשכן, מיד נתמלא המשכן מאורו של הקב"ה ומכבודו שנאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד" (שמות מ לה). אמרו הנשיאים: הרי הגיע השעה שנקריב קרבנות בשמחה, ששרה שכינה בינותינו. מנין? ממה שקראו בענין: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן".¹⁷

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ד –  השמים לה' והארץ לבני אדם

… רבי יוסי אומר: הרי הוא אומר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו טז), לא עלה משה ואליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה. אלא מלמד, שאמר המקום למשה הריני קורא לך מראש ההר ואתה עולה, שנאמר: ויקרא ה' למשה.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: התמקדנו בפסוק מתפילת שלמה "הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ", והזכרנו אגב אורחא גם את הפסוק בישעיהו סו א: "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי". אך יש עוד פסוקים שניתן לחבר לנושא זה ולדרוש בהם. ראו הושע יא ט: "כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר". ראו רש"י, רד"ק ומצודות על הפסוק. וכמו כן ראו כל הפירושים והמדרשים על הפסוק: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים עג כח) ואכמ"ל.