מועדי ישראל

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: (שמות ל יא-יב).¹

כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: (ויקרא יז א פרשת אחרי מות).²

וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת: וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן: (במדבר לה לא-לב פרשת מסעי).³

כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: (משלי פרק יג פסוק ח).⁴

במדבר רבה יב ג – שמע משה ונרתע

א"ר יהודה בר סימון בשם ר' יוחנן: ג' דברים שמע משה מן הקב"ה והרתיע לאחוריו.⁵ כיון שאמר לו: "ונתנו איש כופר נפשו", אמר משה: מי יוכל ליתן כופר נפשו? "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" (איוב ב ד) ועדיין אינו מגיע,⁶ שנאמר: "אח לא פדה יפדה איש, לא יתן לאלהים כפרו ויקר פדיון נפשם" (תהלים מט ח-ט).⁷ אמר לו הקב"ה: איני מבקש לפי כוחי, אלא לפי כוחם: "זה יתנו … מחצית השקל". אמר ר' מאיר: נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה: "זה יתנו" – כזה יתנו.⁸

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מס' דנזיקין משפטים פרשה י – רחמי המקום

רבי ישמעאל אומר: בוא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם על בשר ודם, שאדם קונה את עצמו בממון מידי שמים, שנאמר: "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם". ואומר: "איש כסף נפשות ערכו" (מלכים ב יב ה)⁹  ואומר: "כופר נפש איש עשרו" (משלי יג ח).¹⁰

כתובות דף לז עמוד ב – אין כופר נפש לרצח

"ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת" (במדבר לה לא) – למה לי? דאמר רחמנא: לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מקטלא (לא תקח ממנו ממון ותפטרהו ממיתה).¹¹

"ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן" (במדבר לה לב) – למה לי? דאמר רחמנא: לא תשקול ממונא מיניה ותפטריה מן גלות.¹²

ספרא אמור פרשה יד (גמרא בבא קמא פג ע"ב) – יש כופר לאיברים

יכול סימא את עינו יסמא את עינו, קיטע את ידו יקטע את ידו, שיבר את רגלו ישבר את רגלו? תלמוד לומר: מכה בהמה – מכה אדם. מה מכה בהמה בתשלומים אף מכה אדם בתשלומים, אם נפשך לומר: "לא תקחו כופר לנפש רוצח". לרוצח אין את נוטל כופר, אבל אתה נוטל כופר לאיברים.¹³

מסכת סנהדרין דף טו עמוד ב – דין בעלים של שור מועד שהרג אדם

שור הנסקל בעשרים ושלשה, שנאמר: "השור יסקל וגם בעליו יומת"¹⁴ – כמיתת הבעלים כך מיתת השור.¹⁵ אמר ליה אביי לרבא: ממאי דהאי "וגם בעליו יומת" לכמיתת בעלים כך מיתת השור הוא דאתא, אימא לקטלא הוא דאתא?¹⁶ … אלא אמר חזקיה, וכן תנא דבי חזקיה: אמר קרא: "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא" (במדבר לה כא) – על רציחתו אתה הורגו, ואי אתה הורגו על רציחת שורו.¹⁷

במדבר רבה ח ד פרשת נשא – הגבעונים שדרשו נפשות

"ויאמר דוד אל הגבעונים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה' " (שמואל ב כא ג) – אמר להם: מה הנייה תהא לכם אם תקטלון מבית שאול נפש? אלא אִמְרוּ לי מה תקנה אעשה לכם שאתם מתפייסים וכמה כסף וזהב אתן לכם כופר נפשם ובמה אכפר, כמו שאתה אומר: "אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו" (שמות כא ל) כדי שיפסוק הרעב … מיד: "ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו" (שמואל ב כא ד) … אמר להם דוד: מה הנייה לכם שהם נהרגים? טלו לכם כסף וזהב. אמרו לו: אין אנו מבקשים כסף וזהב עם שאול ועם בני ביתו. לא היה לנו חייב ממון שממון ניטול ממנו, אלא נפשות חייב לנו ונפשות אנו מבקשים.¹⁸

ילקוט שמעוני פרשת כי-תשא רמז שפו – חזרה לפרשת שקלים¹⁹

"ונתנו איש כופר נפשו" – כששמע משה כן, נתירא. אמר: "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".²⁰ רבי יהודה ברבי אילעאי אומר: אמר משה: מצינו שפדיון נפשו של אדם כִּכַּר כסף שנאמר: "והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול" (מלכים א כ לט).²¹ רבי יוסי אומר: ממוציא שם רע אתה למד, שנאמר: "וענשו אותו מאה כסף" ואנחנו הוצאנו שם רע ואמרנו: "אלה אלהיך ישראל".²² כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן מאה כסף. ריש לקיש אמר: מן האונס למד … ואנו אנסנו הדבור שכתב: "לא יהיה לך" ועשינו עבודה זרה. כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן חמשים כסף. רבי יהודה בר' סימון אמר: משור נגח למד, שנאמר: "אם עבד יגח השור" ואנחנו המרנו כבודו בשור … כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן שלושים שקל.²³

ידע הקב"ה מה בלבו של משה א"ל: חייך, לא ככר כסף ולא מאה כסף ולא חמשים שקלים ולא שלושים שקלים. אלא, זה יתנו.²⁴ אמר רבי מאיר נטל הקב"ה מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראהו למשה ואמר לו: זה יתנו. אמר משה: מי יתן? אמר לו הקב"ה: כל העובר על סכומיא.²⁵ "מחצית השקל" – רבי יהודה אומר: לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל … רבי יהודה בר נחמני אמר בשם רבי יוחנן בן זכאי: לפי שעברו ישראל על עשרת הדברות יתנו עשרה גרה שהוא מחצית השקל.²⁶

כיון שראה דוד שב"זה" כפרה יש להם, התחיל אומר: בואו וראו נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא ומעשיו, שבדבר שהכעיסוהו, בו בדבר נתן להם כפרה: "כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" (תהלים עה ח). "זה" שהשפיל ישראל לבאר שחת: "אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם" (נחמיה ט יח), ו"זה" ירים ישראל שרומם קרנם ב"זה": "זה יתנו".²⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שבדברים קצרים אלה נגענו בציפור נפש רגישה ביותר, שיש לה השלכות קשות עד ימינו. היכן עובר הגבול של "כופר נפש"? קו הפרדה חשוב יכול להיות האבחנה בין אדם למקום ובין אדם לחברו. הקב"ה מוכן לרחם ולסלוח ולקבל כופר נפש, מה שגם מתקשר עם רעיון התשובה (ראו דברינו שתי פנים לתשובה בשבת שובה),²⁸ אך לא כך בין אדם לחברו, שם הדברים מורכבים יותר. ²⁹ חז"ל עשו הבחנה ברורה בין רצח עליו אין שום אפשרות של כופר נפש (גם לא רצח בשוגג, גם לא הריגה של עבד כנעני) ובין הרג ע"י רכוש (שור) ופגיעה באיבר חיוני. אך מה נאמר אונס והתעללות קשה פיסית ומינית? נשמח מאד לשמוע לקח טוב משואבי המים בנושא מורכב זה, כולל דברים שכתבו אחרים שיחכימונו.