פרשות השבוע

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (בראשית כח יב).¹

ויקרא רבה פרשה כט ב – אתה עולה ואין אתה יורד

"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה … והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמעון בן מנסיא משום ר' מאיר: הראהו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לפניו: ריבון העולמים כשם שיש לאלו ירידה כך יש לי ירידה? אמר לו הקב"ה: "אל תחת" – עלה, שאתה עולה ואין אתה יורד. ואעפ"כ נתיירא ולא עלה. … ר' מאיר היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהלים עח לב) – מדבר ביעקב שלא האמין ולא עלה.²

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת: וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: (בראשית מה כח – מו ד). ³

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו …: (בראשית לח א).

וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו: כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי …: (בראשית מד לג-לד).

גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ … : (בראשית מט ט).⁴

בראשית רבה סח יב – מסולם יעקב למשה

"והנה סולם" – זה סיני … "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – זה משה ואהרון.⁵ "עולים" – "ומשה עלה אל האלהים" (שמות יט ג). "ויורדים" – "וירד משה" (שם יד); "והנה ה' נצב עליו" – "וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר" (שם כ).⁶

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 376 – אין למשה ירידה

א"ל הקב"ה: כל השבח הזה כתבתי עליך, על מה אתה מצטער? על הן קרבו ימיך למות? … ימיך בטלים והולכים מן העולם אבל אתה אינך בטל. עלה אל הר העברים הזה הר נבו. עליה היא לך ואין לך ירידה.⁷

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז – קברו של משה

וכבר שלחה מלכות בית קיסר שני סרדיוטות, אמרו: לכו וראו קבורתו של משה היכן היא. הלכו ועמדו למעלה וראו אותו למטה. ירדו למטה וראו אותו למעלה. נחלקו חציים למעלה וחציים למטה, עליונים ראו אותו כלפי מטה ותחתונים ראו אותו כלפי מעלה. לכך נאמר: ולא ידע איש את קבורתו.⁸

ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט – סולם יעקב כסמל למקדש

"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה" – זה בית המקדש. "וראשו מגיע השמימה" – אלו הקרבנות קריבים שריחם עולה לשמים. "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – אלו כהנים המשרתים שעולים ויורדים בַּכֶּבֶשׁ. "והנה ה' נצב עליו" – "ראיתי את ה' נצב על המזבח" (עמוס ט א).⁹

מסכת שבת דף כא עמוד ב – מעלים בקודש ואין מורידים

תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. … בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. … טעמא דבית שמאי – כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל – דמעלין בקדש ואין מורידין.¹⁰

מסכת כתובות פרק יג משנה יא – ארץ ישראל

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלם ואין הכל מוציאין.¹¹

ויקרא רבה א ה – מבית המדרש להנהגת הציבור

ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי פתח: "כי טוב אמר לך עלה הנה, מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך" (משלי כה, ז). ר' עקיבא משנה אותה בשם ר' שמעון בן עזאי: רחק ממקומך שנים ושלשה מקומות ושב. רד שיאמרו לך עלה ואל תעלה שיאמרו לך רד. מוטב שיאמרו לך: עלה עלה! ואל יאמרו לך: רד רד! וכן היה הלל אומר: השפלתי היא הגבהתי, הגבהתי היא השפלתי … ¹²

מסכת סנהדרין דף קד עמוד ב – המיצר לישראל, עולה

"היו צריה לראש" (איכה , אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל נעשה ראש.¹³

תוספתא חגיגה פרק ב הלכה ג-ד – עלה בשלום וירד בשלום

ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזיי, ובן זומא, אחר,¹⁴ ור' עקיבא. אחד הציץ ומת. אחד הציץ ונפגע. אחד הציץ וקיצץ בנטיעות. ואחד עלה בשלום וירד בשלום. בן עזיי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר: "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (תהלים קטז טו). בן זומא הציץ ונפגע, עליו הכתוב אומר: "דבש מצאת אכול דייך" (משל כה טז). אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר: "אל תתן את פיך לחטיא את בשריך" (קהלת ה ה). ר' עקיבה עלה בשלום וירד בשלום, עליו הכתוב אומר: "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" (שיר השירים א ד).¹⁵

ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקסח – רוח האדם ורוח הבהמה

"כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה" (קהלת ג יט).¹⁶ בוא וראה מה כתיב באדם "לא תלבש שעטנז", בבהמה "לא תחרוש בשור ובחמור". האדם מטמא והבהמה מטמאה. מה האדם הנוגע במת יטמא אף בהמה הנוגע בנבלתה יטמא. "כמות זה כן מות זה", כתיב באדם הריגה והרגת את האשה, ובבהמה ואת הבהמה תהרוגו.¹⁷

"מי יודע רוח בני האדם העולה היא", מפני שנתונה מלמעלה כתיב בה עליה, ושל בהמה נתונה מלמטה כתיב בה ירידה: "היורדת היא למטה לארץ".¹⁸

מסכת סוכה דף ה עמוד א – קו מפריד בין שמים לארץ

ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו טז).¹⁹

במדבר רבה יג ב פרשת נשא – השכינה יורדת, מסתלקת וחוזרת

כיון שחטא אדם נסתלקה השכינה לרקיע הראשון. חטא קין נסתלקה לרקיע השני. חטאו דור אנוש נסתלקה לרקיע השלישי. חטאו דור המבול נסתלקה לרקיע הרביעי. חטאו דור הפלגה נסתלקה לרקיע החמישי. חטאו הסדומיים נסתלקה לרקיע השישי. חטאו המצריים נסתלקה לרקיע השביעי. וכנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה מן העליונים לתחתונים ואלו הן: אברהם הורידה מן השביעי לשישי, יצחק הורידה מן השישי לחמישי, יעקב הורידה מן החמישי לרביעי, לוי הורידה מן הרביעי לשלישי, קהת הורידה מן השלישי לשני, עמרם הורידה מן השני לראשון. משה הורידה מן העליונים לתחתונים … הרשעים סלקו השכינה מן הארץ, אבל הצדיקים השכינו השכינה בארץ. אימתי שרתה השכינה בארץ? ביום שהוקם המשכן, שנאמר: "ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן".(שמות מ).²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בקשר להערה 18 שיתרון האדם על הבהמה הוא שהאדם מטפל באדם שמת והבהמה אינה עושה כן, ראו פרקי דרבי אליעזר פרק כא שהעורב הוא שלימד את האדם את הקבורה: "והיה אדם ועזרו יושבים ובוכים ומתאבלים עליו (על הבל) ולא היו יכולים מה לעשות, שלא היו נהוגין קבורה. עורב אחד שמת רעהו אמר: אלמוד לאדם זה מה לעשות. מה עשה? נטל רעהו וחפר בארץ וטמנו לעיניהם וקברו. אמר אדם: כעורב הזה אני עושה. ונטל את נבלתו של הבל וחפר בארץ וטמנה. ושילם הקב"ה לעורבים שכר טוב בעולם הזה וכו'.