פרשות השבוע

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: … וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו: (בראשית כח יא יג).¹

אבן עזרא בראשית כח יא – מקום פיסי כפשוטו

ועל דרך הפשט לא יתכן להיות "ויפגע" כמו "אל תפגע בי" (ירמיה ז טז), כי לא מצאנו במקרא שנקרא השם  מקום.  ואל תשים לבך לדרוש "ממקום אחר" (אסתר ד יד), כי איננו כלל על השם, ומלת אחר לְעֵד.²

בראשית רבה סח ט – הקב"ה הוא מקומו ומעונו של העולם

"ויפגע במקום" – ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנים שמו של הקב"ה וקוראים אותו מקום? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. אמר ר' יוסי בן חלפתא: אין אנו יודעים אם הקב"ה מקומו של עולם, אם עולמו מקומו. ממה שכתוב: "הנה מקום אתי" (שמות לג כא) – הוי: הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.³

אמר ר' יצחק: כתוב: "מעונה אלוהי קדם" (דברים לג כז) – אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו. ממה שכתוב: "ה' מעון אתה היית לנו" (תהלים צ א) – הוי: הקב"ה מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו.⁴ אמר ר' אבא בר יודן: [משל] לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך. הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס.⁵

שמות רבה מה ו  – המקום הוא אתי, האתר טפל לי

"ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור" (שמות לג כא) – אמר ר' יוסי בר ר' חנינא: "הנה אנכי במקום הזה" לא כתוב כאן, אלא: "הנה מקום אתי" – אתרי טפלה לי ואין אני טפל לאתרי.⁶

מסכת תענית דף כא עמוד ב – האדם מכבד (עושה) את המקום

אמר לו רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק: ליקום מר ליתי לגבן!⁷ – אמר ליה: תנינא, רבי יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו.⁸ שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו – אמרה תורה: "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא", נסתלקה שכינה ממנו – אמרה תורה: "במשוך היובל המה יעלו בהר".⁹

מדרש תהלים (בובר) מזמור צ – מקום שהצדיק עומד בו¹⁰

דבר אחר: למה נקרא שמו מקום? שבכל מקום שצדיקים עומדים, שם הוא נמצא עמהם. שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כד).¹¹ וכן הוא אומר: "ויפגע במקום וילן שם" (בראשית כח יא).¹²

בראשית רבה פרשה סט סימן ב – ה' ניצב עליו

"והנה ה' נצב עליו" – ר' חייא רבה ור' ינאי. אחד אמר: "עליו" – על סולם. ואחד אמר: "עליו" – על יעקב. מי שאומר: "עליו – על הסולם" – ניחא.¹³ אלא למי שאומר: "עליו – על יעקב" – מתקיים עליו.¹⁴ אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם (בראשית מא) ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל הצדיקים אלוהיהם מתקיים עליהם שנאמר והנה ה' נצב עליו.¹⁵

ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב:

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה ד – מקום התפילה

ר' אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן: צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה, ומה טעם? "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" [שמות כ כא] – 'אשר תזכיר את שמי' אין כתב כאן, אלא: "בכל המקום אשר אזכיר". א"ר תנחום בר חנינא: צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל. ומה טעם? "וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים" [שמואל ב טו לב] – 'ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים' אין כתיב כאן, אלא: "אשר ישתחוה שם לאלהים".¹⁶

ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כט – מקום מרכזי אחד

העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים … העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם ומתפללים … העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים … העומדים בבית המקדש מכוונים את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים, שנאמר: "והתפללו אל המקום הזה" (דברי הימים ב ו כו) – נמצאו עומדים בצפון הופכים פניהם לדרום, בדרום הופכים פניהם לצפון, במזרח פניהם למערב, במערב פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד.¹⁷

מדרש הגדול שמות ג ה פרשת שמות – ממקום הסנה אל מקום המקדש

"כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא". תנן: "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו".¹⁸ כל זה גדולה לשמו הגדול והנורא ולרמוז מה מנעל זה שהיא פחותה מכל צרכי הגוף אין נכנסין בה למקום קדוש, כך אין נכנסין לדברי קדש באחד מכל ההרהורין והמחשבות הרעות והדיעות החסירות וכו' .¹⁹

מסכת סוטה דף מה עמוד א – המקום גורם

תא שמע: מצאן זקן ממרא אבי פגי והמרה עליהן, יכול תהא המראתו המראה? תלמוד לומר:  "וקמת ועלית אל  המקום" (דברים יז ח) –  מלמד שהמקום גורם .²⁰

וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַה' קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ: (יחזקאל מב יג).²¹

מדרש תנחומא פרשת ויקרא סימן ו – קדושת הר הבית לאחר החורבן

ילמדנו רבינו: מהו שיכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו? כך שנו רבותינו: "לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו ובאבק שברגליו שלא ינהג קלות ראש בו אפילו בחורבנו". אמר הקדוש ברוך הוא: "את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו" (ויקרא כו) – בא להקיש שמירת שבת למקדש. ומה ראה להקיש שמירת שבת למקדש? כך שנה ר' חייא הגדול: כשם ששמירת שבת לעולם, כך מוראת מקדש לעולם.²²

שבת שלום

מחלקי המים