וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ: וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה': וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר: וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת: (תהלים קו פסוקים כד-כז).1
מסכת סוטה דף לה עמוד א – בכייה לדורות
"וישובו מתור הארץ .. וילכו ויבואו" – מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה … "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ … וגם זבת חלב ודבש … אפס כי עז העם" – אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו – אין מתקיים בסופו.2 "ויהס כלב את העם אל משה" – אמר רבה: שהסיתן בדברים … אמר להן: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? … הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן, אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו? – "עלה נעלה וירשנו אותה".3
"והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות" – אמר רבי חנינא בר פפא: דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, "כי חזק הוא ממנו" – אל תקרי "מִמֶּנוּ" אלא "מִמֶּנוּ", כביכול, אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם.4 "ארץ אוכלת יושביה היא" – דרש רבא, אמר הקב"ה: אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה, אני חשבתיה לטובה – דכל היכא דמטו, מת חשיבא דידהו, כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו …5 , הם חשבו לרעה – "ארץ אוכלת יושביה היא". "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" – אמר רב משרשיא: מרגלים שקרי הוו, בשלמא ונהי בעינינו כחגבים – לְחַיֵּי, אלא "וכן היינו בעיניהם" – מנא הוו ידעי? …6 "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו" – אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום ערב תשעה באב היה.7 אמר הקב"ה: הן בכו בכיה של חנם, ואני אקבע להם בכיה לדורות. "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים", וכתיב: "וכבוד ה' נראה באהל מועד" – אמר רבי חייא בר אבא: מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה.8
מסכת סנהדרין דף קד עמוד ב – מהחורבן אחורה לחטא המרגלים
"בכה תבכה בלילה" (איכה א ב) – שתי בכיות הללו למה? אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון, ואחד על מקדש שני. "בלילה" – על עסקי לילה, שנאמר: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד א). אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו הלילה ליל תשעה באב היה, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני אקבע לכם בכיה לדורות.9
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ה – בכייה של תפלות
"וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן וגו' " – אתון אשכחינון עסיקין בהלכות חלה וערלה. אמרו להן: לארץ אין אתם נכנסין ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה? מיד: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה הוא" [שם יד א] – אמר להן: אתם בכיתם לפני בכייה של תפלות, היו עתידין אתם לבכות בכייה של ממש: "בכה תבכה בלילה" [איכה א ב].10
במדבר רבה פרשה טז סימן כ – בכייה של כל העדה
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד א).11 זהו שאמר הכתוב: "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן" (משלי יח ח) – דברים שֶׁרָגְנוּ אחר הקב"ה גרמו להם צרה גדולה, שאילו לא נשתוו למרגלים, לא היו לוקין עמהם.12 אלא השלימו אחריהם, שנאמר: "ותרגנו באהליכם" (דברים א כז).13 מהו "ותרגנו"? תרתם גנות א"י שקראה הקב"ה ארץ טובה. "ותשא כל העדה ויתנו את קולם" – זהו שאמר הכתוב: "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" (ירמיה יב ח) – אותו קול שבכיתם גרם לכם ללקות כשונאים.14 ועל אותו הדור אמר ישעיה: "בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ (ישעיה יז יא).15 "ביום נטעך תשגשגי" – ביום שאמר ליטע אתכם בארץ, נעשיתם סיגים. "ובבוקר זרעך תפריחי" – עד שלא בא השרב, פְּרַחְתֶּם. "נד קציר ביום נחלה" – ביום שעברתי ליתן לכם נחלת אביכם, נעשיתם קלון בעולם.16 "וכאב אנוש" – זו הפורענות, שנטלתם ירושה לדורות, שבכו בליל ט' באב. ואמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם לפני, אני אקבע לכם בכיה לדורות. ומן אותה שעה נגזרה גזירה על בית המקדש ליחרב, כדי שיגלו ישראל לבין האומות, שכן הוא אומר: "וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות" – נשיאות יד כנגד נשיאות קול.17
רמב"ן במדבר פרק יד פסוק א – אסמכתא מהפרשה עצמה
וטעם ויבכו העם בלילה ההוא – כי לעת ערב באו המרגלים באוהליהם כאשר הלכו מלפני משה. ובבוקר השכימו וילינו כולם על משה ואהרן, וכך אמר משה: "ותרגנו באהליכם" (דברים א כז), כי באהליהם היו אומרים דברי נרגן.18 ואמרו רבותינו: "הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות" (תענית כט א). ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה. אבל מקרא מלא הוא: "וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה' וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות" (תהלים קו כד-כז). אולי יידרש זה מפסוק (לא) "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה" – יאמר: וטפכם, כאשר אמרתם, לבז יהיה בבוא עת פקודתם, כי אני פוקד עון אבות על בנים.19 והבאתי אותם עתה שידעו את הארץ ידיעה בלבד, אבל לא שיירשו אותה לדורות. והכתוב ירמוז בכיוצא בזה, ולא ירצה לגזור רעה רק בענין תוכחת על תנאי.20
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – משה מנצל את חטא המרגלים להיכנס לארץ
"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג כה) …. אמר משה:21 אני אמרתי על הארץ שהיא טובה, שנאמר: "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה" (דברים ח ז). באו המרגלים ואמרו: אינה טובה, רעה היא, שנאמר: "ארץ אוכלת יושביה היא" (במדבר יג לב). אלא אכנס ואראה אותה אם דבריך קיימין שאמרת שהיא טובה ואם דבריהם, לכך: "אעברה נא ואראה". א"ל הקדוש ברוך הוא: "כי לא תעבור למה".22
עָרוֹךְ השולחן אורח חיים סימן תרמח סעיף כט – רק אתרוגים מארץ ישראל
ולפ"ז אין לנו שום היתר על אתרוגים, רק אותם שישראלים מעידים שיודעים הנטיעות מתחילתן שאין בהם שום הרכבה, כמו אתרוגי ארצינו הקדושה שבשם גדולי ישראל ותלמידי חכמים ויראי אלקים משגיחים על הגינות שלא יהיה בהן שום הרכבה. אבל לאתרוגי קורפ"ו אין שום היתר אף בההכשירים שלהם, שידוע לכל שישראל מעטים שם וכבושים תחת ידם ויראתם על פניהם. ואיך ידעו מה שעושים על פני השדה בגינותיהם ובכרמיהם אם ירכיבו אם לאו? … דידוע דכל מורכב גדל ממנו פירי יפה וכל שאינו מורכב הפירי אינה יפה ובכל הפירות כן הוא. ואדרבא, תיקונם של אתרוגי קורפ"ו זה הוא קלקולם, דבאמת הם יפים מאד ואין דומה להם וזהו מפני הרכבתם. ולכן כל איש מישראל אשר נגע יראת ד' בלבו לא יקח רק אתרוגי ארץ ישראל. ואיך לא נבוש ולא נכלם בדבר מצוה שנוכל לקיימה מפרי ארצנו הקדושה, ליטול דווקא מארץ העמים? אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. ועל זה נאמר: "וימאסו בארץ חמדה" ולכן יש ליזהר בזה מאד מאד.23
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: פתחנו בפרק קו בתהלים בו מקונן מחבר ספר תהלים על כפיות הטובה של עם ישראל וחטאיו מיד לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף, בשנות הנדודים במדבר וגם בכניסה לארץ: "מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ: וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן: …. וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה': … יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה … וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ: … וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים וכו' ". ואין להאריך בכך. אבל פרק קז הסמוך כולו שבח והודיה ולא בכדי נבחר לפתוח או את תפילת ליל יום העצמאות. ראה דברינו ברכת הגומל ביום זה. האם פרק קז הוא התיקון לפרק קו? האם מסמיכות פרקים זו נוכל להתפלל ולקוות שתשועת ישראל בימינו היא קץ לבכייה לדורות?24