תהלים פרק קז

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו: יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר: … תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו …  יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק … ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם … יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם: ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה:

מסכת ברכות דף נד עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. יורדי הים מנלן? – דכתיב: "יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי ה' ", ואומר: "ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות" (תהלים קז), ואומר: "יחוגו וינועו כשכור", ואומר: "ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם", ואומר: "יקם סערה לדממה", ואומר: "וישמחו כי ישתקו", ואומר: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם".¹ הולכי מדברות מנלן? – דכתיב: "תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה, יודו לה' חסדו". מי שחלה ונתרפא – דכתיב: "אווילים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו כל אכל תתעב נפשם וגו', ויצעקו אל ה' בצר להם וגו', ישלח דברו וירפאם וגו', יודו לה' חסדו". מי שהיה חבוש בבית האסורין, מנלן? – דכתיב: "ישבי חשך וצלמות וגו', כי המרו אמרי אל וגו'", ואומר: "ויכנע בעמל לבם וגו'", ואומר: "ויזעקו אל ה' בצר להם", ואומר: "יוציאם מחשך וצלמות וגו'", ואומר: "יודו לה' חסדו".²

מאי מברך? – אמר רב יהודה: ברוך גומל חסדים טובים.³ אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: "וירוממוהו בקהל עם" (תהלים קז). מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: "ובמושב זקנים יהללוהו" … רב יהודה חלש ואתפח, על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן, אמרי ליה: בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא. אמר להו: פטרתון יתי מלאודויי.⁴

תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק א דף סד טור ב /הלכה ג

יחזקאל אבא מברך על ירידת גשמים: יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו … רבי יוסה בר יעקב סלק מבקרה לרבי יודן מוגדליא. עד דהוא תמן נחת מיטרא. שמע קליה, אמר: אלף אלפים אנו חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת גומל טובה לחייבים.⁵

רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה ח

ארבעה צריכין להודות: חולה שנתרפא, וחבוש שיצא מבית האסורים, ויורדי הים כשעלו, והולכי דרכים כשיגיעו לישוב.⁶ וצריכין להודות בפני עשרה ושנים מהם חכמים, שנאמר: "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו". וכיצד מודה וכיצד מברך? עומד ביניהן ומברך: ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב.⁷ וכל השומעין אומרים: שגמלך טוב הוא יגמלך סלה.⁸

ספר כלבו סימן כ ד"ה ואם היה

ואחר כך גולל הספר ומברך לאחריה אשר נתן לנו תורת אמת, ועונה החזן וכל השומעים אמן …ואם היה צריך להודות אומר: הגומל לחייבים טובות שגמלני ברחמיו וברוב חסדיו, ועונין החזן וכל הקהל: אמן! צור שגמלך כל טוב, הוא יגמלך סלה חן וחסד אמן.⁹

בית יוסף אורח חיים סימן ריט אות ב ד"ה מאי מברך

מאי מברך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. כך היא גירסת הרי"ף (מג.) והרמב"ם (פ"י ה"ח) והרא"ש (סי' ג). אע"פ שהנוסחא בגמרא בספרים שלנו היא ברוך גומל חסדים טובים גירסת הני רבוותא עיקר ופירוש הברכה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הגומל לחייבים וכו' כלומר אפילו לאותם שהם חייבים דהיינו שהם רשעים … עם כל זה, גומל להם טובות. וגם אני כאחד מהם, שאף על פי שאיני הגון גמלני כל טוב: ומה שכתב: והשומעים אומרים אשר גמלך כל טוב וכו'. אינו בגמרא אלא שהרמב"ם כתבו בפ"י (שם).¹⁰

ספר אבודרהם ברכת הראייה, השבח וההודאה ד"ה וכתב ה"ר

כתב ה"ר גרשום ברבי שלמה פעם אחד קם אחד מהמון העיר שאירע נס לבנו וברך בבית הכנסת הגומל ואני גערתי בו מפני שטעה ב' טעיות ובירך ברכה לבטלה. הטעות הא' כי אפי' על נס עצמו אינו חייב לברך הגומל אלא ברוך שעשה לי נס א"כ שלא כדין בירך ששנה מטבע הברכה שנתקנה לנס ובירך ברכה אחרת שלא נתקנה אלא בד' הצריכין להודות. ועוד כי אפי' הברכה ההיא שנתקנה לנס לא הי' לו לברך אלא במקום הנס. והטעות האחר שאפי' ברך ברכת הנס ובמקום הנס שלא כדין בירך כי האב אינו חייב לברך על נס בנו אלא הבן ובן הבן מחוייבים בנס אביהם ואבי אביהם עכ"ד. ¹¹

בית יוסף אורח חיים סימן ריט אות ד – ה ד"ה ואם בירך

וממ"ש רבינו דלא חשיב ברכה לבטלה מה שבירכו הם אע"פ שלא נתחייבו בה שהם נתנו שבח והודאה למקום על הטובה שמזמין להם. יש ללמוד על מה שנוהגים קצת אנשים שכשיולדות נשותיהם עומדים ומברכים ברכת הגומל דלאו ברכה לבטלה היא דכשם דרב חנא בגדתאה ורבנן אע"פ שלא היו חייבים בברכה זו היו מברכים אותה כדי לתת שבח והודאה למקום על הטובה שהזמין להם שנצול רב יהודה כך מי שילדה אשתו אע"פ שאינו חייב בברכת הגומל יכול לברך אותה כדי לתת שבח והודאה למקום על הטובה שהזמין לו שניצולה אשתו.¹²

מחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 254-310) סימן נג ד"ה והשלש מצות

ומה שנהגו בלילי פסח הראשונים לעשות שלש מצות למצוה ממדה אחת. מפני ששלש מצות של תודה נעשות ממדה. ואמרינן בהרואה: ארבעה צריכין להודות. יוצא מבית האסורין כו'.¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור קז ד"ה [ה] תעו במדבר

תמן תנינן ארבעה צריכין להודות, ואלו הן הולכי מדברות, מן הדא דכתיב: תעו במדבר בישימון דרך וגו' יודו לה' חסדו, אף כאן דור המדבר דוגמא לכל הדורות.¹⁴

מדרש שכל טוב (בובר) שמות פרק יז

"חסדי ה' אזכיר תהילות ה' כעל כל אשר גמלנו ה', ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו" (ישעיהו סג ז) – למדנו שכיון שאדם שומע גבורות הקב"ה שעושה בעולמו, וטובות שהוא גומל לחייבים או לחסידיו, צריך ליתן הודאה לפניו, ולהזכיר חסדיו בכל זמן, ומקבל שכר על כך.¹⁵

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו: יאמרו גאולי ה’ אשר גאלם מיד צר: ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים: תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו: … וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב … ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים: ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב: ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה: ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט … יראו ישרים וישמחו … מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה':¹⁶

חג שמח

ושנזכה לגאולה השלימה

מחלקי המים

 

אשירה לה' כי גמל עלי

אלפים שנה טולטלנו בסערות ים

ירדנו ועלינו מצולות שאון דכים,

כדוגית וספינת אגוז שקברניטה נרדם

בקולות מים רבים, במשברי ים,

וראה זה פלא פתאום העם הזה קם

זקנים ונערים מכל קצווי עולם,

ופניהם אל ארץ אבותם מכורתם

בספינות פליטים ומעפילים עושים דרכם,

לא נס ליחם ולא נפלה רוחם

וזכו לעצמאות ולא בחינם,

קרקע לרגלם, קורת גג לראשם

עובדים אדמתם ויש שכר לפעולתם.

 

ולא נאמר תודה ונדרנו לא ישולם?

ולא נברך הגומל לאל בורא עולם?

 

אלפים שנה היינו בבית האסורים

חבושים, מוכים, מושפלים ומעונים,

אל תשמידום אמרו החשמנים

רק תשפילום כאחרון האסירים,

והנה אחזקה בעם הזה רוח פלאים

שבר מוסרותימו, ניתק האזיקים,

ובכל הדרכים ובכל המשעולים

לציון שם רגלים ופעמים,

ובאו ברננה גאולים ופדויים

שובבו נתיבות והסירו מכשולים,

בנו בתים והולידו ילדים

ידעו גם שכול, צער ויגונים,

ארץ ישראל נקנית בייסורים

וששו איתה משוש כל המתאבלים

 

ולא נאמר תודה, שיר הלל ומזמורים?

ולא נודה לגומל לנו חסדים טובים?

 

גרנו אלפיים שנה בארץ תלאובות

בארץ ציה ומדבר שממות,

אכלנו שרב ביום וקרח בלילות

מארץ לארץ הוספנו לנדוד,

בצמא ורעב, בפוגרומים ופרעות

 

והנה שמע העם הזה קול

ובא האות:

קום, לך לך אל הארץ הזאת

שם אראך הדרך לחיות,

לא תוסיף עוד לנוע ולתעות

ויבואו אחים ואחיות,

מכל שאר מדבריות

וארץ ציות,

ונטעו כרמים ובנו הפרצות

ויזכו לתקומה לקיבוץ גלויות,

ויראו בני שלשים וריבעים

סבים וסבתות, כהנה עוד ועוד

 

ולא נאמר תודה לאל צבאות?

ולא נברך הגומל לחייבים טובות?

 

חוליינו נשאנו אלפים שנה

כל חולי מצרים וכל מכה,

אשר כתובים וגם שאינם כתובים בתורה

עלינו יום יום ניגף ונישא,

והתקיימו בנו תוכחות שבספר ויקרא

ולא חיסרנו גם אלה שבמשנה תורה,

והנה ראה זה פלא

חיזיון ופליאה,

פצעינו חובשו

ועלתה ארוכה,

ידנו שרעדה

להלמות עמלים נשלחה,

רגלנו שמעדה

הייתה כאילה שלוחה,

ומגזע ישי חוטר בריא ואיתן יצא

כולו לרפואה ותפארה

 

ולא נאמר הלל ותודה?

ולא נברך הגומל באהבה רבה?

 

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלנו כל טוב

מי שגמלנו כל טוב הוא יגמול את מדינת ישראל כל טוב סלה.

חג שמח

מחלקי המים, ירושלים