פרשות השבוע

מים ראשונים: על "ויהי בנסוע הארון" לאורך ההיסטוריה, כמתואר במקרא ובמדרשים, כבר הרחבנו בדברינו גלגוליו של ארון הברית בפרשה זו בשנה האחרת. הפעם נתמקד בפסוקים של פרשת "ויהי בנסוע הארון" גופא.¹

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר י לה-לו).²

 

מסכת שבת דף קטו עמוד ב – ביו פורענות לפורענות

תנו רבנן: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" (במדבר י לה) – פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה,³ לומר שאין זה מקומה.⁴ רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.⁵ כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט א) – אלו שבעה ספרי תורה? כמאן – כרבי.⁶ מאן תנא דפליג עליה דרבי – רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן – כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה". פורענות שנייה מאי היא? – "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר יא א).⁷ פורענות ראשונה – "ויסעו מהר ה' " (במדבר י לג); ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'.⁸ והיכן מקומה? – אמר רב אשי: בדגלים.⁹

ספרי במדבר פיסקא פד – אין זה מקומה של פרשה זו 

"ויהי בנסוע הארון" – נקוד עליו מלמעלה ומלמטה, מפני שלא היה זה מקומו.¹⁰ רבי אומר: מפני שהוא ספר בעצמו.¹¹ מיכן אמרו: ספר שנמחק ונשתייר בו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים.¹² ר' שמעון: אומר נקוד עליו מלמעלה ומלמטה מפני שלא היה זה מקומו.¹³ ומה היה ראוי ליכתב תחתיו? "ויהי העם כמתאוננים". משל למה הדבר דומה? לבני אדם שאמרו למלך: הנראה שתגיע עמנו אצל מושל עכו. הגיע לעכו הלך לו לצור. הגיע לצור הלך לו לצידון. הגיע לצידון הלך לו לבירי. הגיע לבירי הלך לו לאנטוכיה. הגיע לאנטוכיה, התחילו בני אדם מתרעמים על המלך שנתלבטו על דרך זו. והמלך צריך להתרעם עליהם שבשבילם נתלבט על דרך זו.¹⁴ כך הלכה שכינה בו ביום שלושים וששה מיל כדי שיכנסו ישראל לארץ. התחילו ישראל מתרעמים לפני המקום שנתלבטו על דרך זו, והמקום צריך להתרעם עליהם שבשבילם הילכה שכינה בו ביום שלשים וששה מילין כדי שיכנסו ישראל לארץ.¹⁵

מדרש משלי (בובר) פרשה כו – ספר התורה הרביעי מהשבעה, נגנז

"ויהי בנסוע הארון" (במדבר י לה). בין למעלה בין למטה נקוד, רבי אמר: ספר היה בפני עצמו ונגנז.¹⁶

רמב"ן במדבר פרק י פסוק לה – מה היא הפורענות הראשונה

"ויהי בנסוע הארון" – עשה לו סימן מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו. ולמה כתב כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות, כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז א), לשון רש"י. ולא פירש לנו הרב מה הפורענות הזו שהוצרך להפסיק בה, כי לא נזכר כאן בכתוב פורענות קודם ויהי בנסוע הארון. ולשון הגמרא שם: "פורענות שנייה ויהי העם כמתאוננים (להלן יא א), פורענות ראשונה דכתיב: ויסעו מהר ה' (פסוק לג), ואמר רבי חנינא מלמד שסרו מאחרי ה' ". וכתב הרב בפירושיו שם, בתוך שלשת ימים למסעם התאוו תאוה האספסוף להתרעם על הבשר כדי למרוד בה'. ואלו דברי תימה, שהרי פורענות ויהי העם כמתאוננים כתובה ראשונה ושל תאוה שניה, ושתיהן סמוכות. אולי סבר הרב שנכתבו שלא כסדרן, רמז על הראשונה באמרו "מהר ה' ", כי שמא מעת נוסעם חשבו לעשות כן, והפסיק וכתב את השניה ואחר כך חזר לראשונה. ואין בזה טעם או ריח.¹⁷

אבל ענין המדרש הזה מצאו אותו באגדה, שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר. אמרו: שמא ירבה ויתן לנו מצות, וזהו ויסעו מהר ה', שהיה מחשבתם להסיע עצמן משם מפני שהוא הר ה', וזהו פורענות ראשונה. והפסיק, שלא יהיו שלש פורעניות סמוכות זו לזו ונמצאו מוחזקים בפורענות. וקרא החטא "פורענות" אע"פ שלא אירע להם ממנו פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד.¹⁸

מדרש הגדול במדבר פרשת בהעלותך פרק י פסוק לה – המקור לרמב"ן

ר' חייא אומר: הפרשה הזאת לא היתה ראויה להיכתב כאן אלא לאחר "ובנסוע המשכן" (במדבר א נא). ולמה נכתבה כאן? מפני שכתוב למעלה: "ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים" (שם י, לג) – לא אמר להן לנסוע אלא מהלך יום אחד ונסעו לעצמן מהלך שלשת ימים בורחים מהר סיני, מפני שעשו שם ארבעים יום היה נותן להן מצוות בכל יום. וכשאמר להם לנסוע משם הלכו מהלך שלושת ימים ביום אחד, כתינוק שיצא מבית תלמודו ורץ שלוש פסיעות כאחת.¹⁹

ספרי זוטא פיסקא י סימן לה – על פי משה

"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' " – מלמד שהיו נוסעין על פי משה. כתוב: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה … ובנחה יאמר שובה ה' ".²⁰ וכתוב: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" (במדבר ט כג). וכי היאך אפשר לקיים כל הכתובים הללו? הא כיצד – בזמן שהיו נוסעין היה עמוד הענן נעקר ממקומו על פי המקום ולא היה לו רשות להלוך עד שיאמר לו משה. נמצאת מקיים "על פי ה' " ועל פי משה. משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לעבדו: הריני ישן לי עד שתעירני משנתי. כך אמר הקב"ה: איני מהלך עד שתאמר לי לך.²¹

מסכת עבודה זרה דף כד עמוד ב – השירה במסע הארון

"וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו' " (שמואל  א ו יב)²² – מאי וישרנה? אמר ר' יוחנן משום ר' מאיר: שאמרו שירה; ורב זוטרא בר טוביה אמר רב: שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה.²³ ומאי שירה אמרו? א"ר יוחנן משום ר' מאיר: "אז ישיר משה ובני ישראל" (שמות טו). ור' יוחנן דידיה אמר: "ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו" (ישעיהו יב). ור' שמעון בן לקיש אמר: מזמורא יתמא, "מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו" (תהלים צח).²⁴ ר' אלעזר אמר: "ה' מלך ירגזו עמים" (תהלים צט). ר' שמואל בר נחמני אמר: "ה' מלך גאות לבש" (תהלים צג). ר' יצחק נפחא אמר: רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים.²⁵

רב אשי מתני לה להא דר' יצחק אהא: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' וכו' ". ישראל מאי אמרו? אמר ר' יצחק: רוני רוני השיטה וכו'.²⁶

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשכט – אל לארון להתרחק מהמחנות

"ויהי בנסוע הארון" – מה עסקו של ארון הזה? אלא שהיו לוחות הברית נתונות בתוכו והשכינה דרה בתוכו, שכן הוא אומר: "הנה ארון הברית אדון כל הארץ וגו' " (יהושע ג יא), וכן הוא אומר: "ה' אלהיך הוא עובר לפניך" (דברים לא ג). אמר רבי אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי בן זמרא: כשהיו ישראל נוסעין היה הארון מקדים לפניהם והיו שני ניצוצות של אש יוצאות מתוך בדי ארון והיו שורפין לפניהן את הנחשים ואת העקרבים והורג שונאיהם של ישראל. משל למה הדבר דומה? למלך שהיה מהלך עם מטרונא והיה מקדים לפניה בשביל השונאין והיה הורגן. כיון שהיה איפרכוס רואה אותו, היה צווח למלך: למה אתה מניח למטרונא? המתן לה מעט, עמוד עד שתבוא אצלך. כך הארון היה מקדים לפני ישראל. כיון שהיה משה רואה היה אומר: מה אתה מניח את ישראל המתן לה מעט שנאמר: "ויאמר משה קומה ה' ".²⁷

שם – עוד על כוחו וחלקו של משה

זה שאמר הכתוב: "צדיק מושל יראת אלהים" , אתה מוצא הרבה דברים שגזר משה על האלהים וקיים גזרתו, שנאמר: "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים", והקב"ה לא אמר לו אלא: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, וכתיב: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור".²⁸ וכתיב: "השמים מספרים כבוד אל", וכן: "מכנף הארץ זמירות שמענו" שהן מקלסין להקב"ה. עמד ושתקן שנאמר: "האזינו השמים". ראה מה כוחו של משה גדול. עליו הכתוב אומר: "גבורי כח עושי דברו". משל למה הדבר דומה? לארי שהיה רועש בקינוגיא והיה כל העולם רועש. והיה אחד מתקרב אצלו ומאכילו ומשקהו מעמידו ומרביצו.²⁹ והיו הכל מסתכלין בארי ואומר זה לזה: ראה כוחו של ארי זה מה קשה הוא ומה משובח. אמר להם פקח אחד: אל תקלסו לארי, אלא קשה מה כוחו של שושבינו, היאך הוא מעמידו ומרביצו, כך הקב"ה נקרא ארי שנאמר: "אריה שאג מי לא יירא", והכל אומרים: ראו כמה קשה כחו שנאמר: "קול ה' בכח קול ה' בהדר". והכל מתיראין ומשה נכנס אצלו, שנאמר: "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים". וכן מעמידו ומרביצו, שנאמר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ", הוי: "צדיק מושל ביראת אלהים".³⁰

שם – עוד על התינוק שבורח

דבר אחר: פרשה זו לא היתה ראויה להיכתב כאן. ולמה נכתבה כאן? לפי שהכתוב: "ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים" לא אמר להם לישראל אלא מהלך יום אחד ונסעו על פי עצמן מהלך שלשה ימים. בורחין מהר סיני מפני שעשו שם שנה פחות אחד עשר יום והיה נותן להם מצות בכל יום. כשאמר משה ליסע משם מסע יום אחד, הלכו מהלך שלשה ימים ולילה אחד, כתינוק שיוצא מבית הספר ורץ. אעפ"כ לא עזבן הקב"ה, אלא וארון ברית ה' נוסע לפניהם. והיה קשה לפני הקב"ה שעשו כך. אמר הקב"ה: נכתוב צרה אחר צרה? לאו! אלא נכתוב פרשה של כבוד ביניהם, לכך נכתב: "ויהי בנסוע הארון".³¹

שם – הארון שהזדעזע

דבר אחר: בנסוע הארון, בשעה שהיה הקב"ה מבקש שיסעו היה הארון מזעזע עצמו, ויש אומרים היה תולה עצמו. בקש משה להודיע לישראל שהשכינה עמם, לפי שאמר לו הקב"ה: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' הישמר מפניו", אמר משה: "אם אין פניך הולכים, אל תעלנו מזה". אמר לו: "פני ילכו". בא משה אמר לישראל: עמדו סעו, הרי השכינה בארון. אמרו ליה: אין אנו מאמינים. אמר: "קומה ה' " – והארון מזדעזע לכך היו מאמינים.³²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: המוטיב של תינוק הבורח מבית הספר מצוי כפי שראינו בלא מעט מדרשים³³ ואפשר לחשוב אם זו אמירה של לקח ומוסר אשר מופנית מהדרשן אל הציבור הכללי היושב לפניו כתוכחה עקיפה על קוצר רוח מדברי תורה ומקיום המצוות (של דור המדבר כמשל ועם קריצה לקהל השומעים), או שמא זו אמירה 'רצינית יותר' שמכוונת פנימה אל חוג תלמידי החכמים המתקנים תקנות, מוסיפים סייגים, מצוות דרבנן וכו', ובאה דרשה זו ומזכירה להם שיש 'קהל בחוץ' ואם הם באמת מצפים שהציבור הרחב יקיים את כל תקנותיהם, יש להם לשקול היטב את צעדיהם ולהימנע מגזירות ותקנות שרוב הציבור לא יכול לקבל על עצמו. ראה דברינו עשו סייג לתורה ובו גם סייגים לסייגים.