פרשות השבוע לשנת כ״א בתמוז ה׳תש״פ

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כא א).¹

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' : (שמות יט ז).²

… שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (שמות טו כה כו).³

וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (דברים ד מד).⁴

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם וכו' : (דברים לא יט).⁵

שמות רבה ל ג

"ואלה המשפטים" – מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת" ואמר כאן: "ואלה המשפטים" והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הַזַּיִן מכאן והזין מכאן והיא באמצע.⁶ כך התורה: דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר: "באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט" (משלי ח כ)⁷ – התורה אומרת: באיזה נתיב אני מהלכת? אהלך בדרכם של עושי צדקה! "בתוך נתיבות משפט" – התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. דינים מלפניה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" ודינים מאחריה, שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".⁸

ספורנו שמות פרק כא פסוק א

"ואלה המשפטים". הנה בפרשה של מעלה היתה האזהרה שלא תחמוד כל אשר לרעך. ואלה המשפטים אשר בם ידע האדם מה הוא "כל אשר לרעך". "אשר תשים לפניהם" – שאין בהם עשה ולא תעשה כמו באזהרות הפרשה של מעלה, אלא כשיקרה הצורך לשפוט ישפטו בזה האופן.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים – מס' דנזיקין משפטים פרשה א¹⁰

"ואלה המשפטים" – ר' ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני.¹¹

– רבי עקיבא אומר: "ואלה המשפטים" למה נאמר? לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", אין לי אלא פעם אחת, מנין שְׁנֵה ושָׁלֵש ורַבֵּעַ עד שילמדו? תלמוד לומר: "ולמדה את בני ישראל" (דברים לא יט). יכול למדין ולא שונין? תלמוד לומר: "שימה בפיהם"; יכול שונין ולא יודעין? תלמוד לומר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – ערכם לפניהם כשולחן ערוך, כענין שנאמר: "אתה הראית לדעת" (דברים ד לה).¹² – רבי יהודה אומר: "ואלה המשפטים" – במרה, שנאמר: "שם שם לו חוק ומשפט" (שמות טו כה).¹³

מסכת עירובין דף נד עמוד ב

תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן … נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן … נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה. מכאן אמר רבי אליעזר: חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים … רבי עקיבא אומר: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? – שנאמר: "ולמדה את בני ישראל" (דברים לא יט). ומנין עד שתהא סדורה בפיהם?- שנאמר: "שימה בפיהם" (שם). ומניין שחייב להראות לו פנים? – שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".¹⁴

רש"י שמות פרק כא פסוק א

אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר: "אשר תשים לפניהם" – כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.¹⁵

רשב"ם בראשית פרק מח פסוק כ

וישם את אפרים לפני מנשה – באמרו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. וכן לשון שימה נופל בדברים, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, וזאת התורה אשר שם משה, שימה בפיהם.¹⁶

הקדמות לשולחן ערוך – ר' יוסף קארו

ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה לא יגמגם בה אלא יאמר לחכמה אחותי את … זאת ועוד, התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע בהניח להם מעצבם ויגיע כפים ישעשעו נפשם בהגותם בספר זה אשר כולו מחמדים הלכה פסוקה באין אומר ואין דברים. וקראתי שם ספר זה "שולחן ערוך", כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים.¹⁷

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א הלכה א

אשכח תני ר"ש בן יוחי: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" [שמות כא א].¹⁸ אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא.¹⁹ ר' יוסי בר חלפתא, אתון תרין בר נש מידון קומוי, אמרו לו: על מנת שתדיננו דין תורה.²⁰ אמר לון: אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים. מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון.²¹

תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ב הלכה ז

ר' שמעון בן חלפתא ר' חגי בשם רבי שמואל בר נחמן: "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים" (משלי כז כו) … הא כיצד? בשעה שתלמידין קטנים כבוש לפניהן דברי תורה. הגדילו ונעשו כעתודים – גלה להם רזי תורה. וְדָא מסייעה למה דתני רבי שמעון בן יוחאי: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל בריה, כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין.²²

מסכת יומא דף עב עמוד ב

אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב: "וזאת התורה אשר שם משה" (דברים ד מד),²³ זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה. והיינו דאמר רבא: דְאוּמָּן לה – סמא דחייא, דלא אומן לה – סמא דמותא.²⁴

מסכת סנהדרין דף ז עמוד ב

ואלה המשפטים אשר תשים – אשר תלמדם מיבעי ליה! – אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: אלו כלי הדיינין. רב הונא, כי הוה נפק לדינא אמר הכי: אפיקו לי מאני חנותאי: מקל ורצועה, ושופרא וסנדלא, ואצוה את שפטיכם בעת ההיא – אמר רבי יוחנן: כנגד מקל ורצועה תהא זריז.²⁵

רמב"ן שמות פרק יט פסוק ז

"וישם לפניהם את כל הדברים האלה" – טעמו שאמר להם: הנה נתתי לפניכם הדברים, בחרו לכם היום אם תעשון כן. ולכן ענו אותו: "כל אשר דבר ה' נעשה" (פסוק ח). כטעם: "ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" (דברים ל טו). וכן: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (להלן כא א) – שיאמרו שאם יבחרו ויקבלו עליהם לעשותם. ועל כן אמר שם (כד ג) "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה".²⁶ וכן: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" (דברים ד מד), שאמר לדור הבא בארץ אם יקבלו עליהם את התורה, כי בא לכרות עמהם ברית בערבות מואב כאשר כרת עם אבותיהם בחורב.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים