פרשות השבוע

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ ס לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: (שמות כ יג).¹

פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא: (דברים פרק ז פסוק כה).²

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש יתרו פרשה ח – כנגד "כבד את אביך ואמך"

כיצד נתנו עשרת הדברות: ה' על לוח זה וה' על לוח זה. – כתיב אנכי יי' אלהיך וכנגדו לא תרצח … כתיב "לא יהיה לך" וכתיב כנגדו "לא תנאף" … כתיב "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" וכנגדו כתיב "לא תגנוב" … כתיב "זכור את יום השבת לקדשו" וכנגדו כתיב "לא תענה" … כתיב "כבד את אביך ואת אמך" וכנגדו כתיב "לא תחמוד" – מגיד הכתוב שכל מי שהוא חומד, סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו ומכבד למי שאינו אביו.³

ויקרא רבה פרשה כד סימן ה – כנגד "ואהבת לרעך כמוך"

שונה ר' חייא: מלמד, שפרשה זו נאמרה בהקהל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה: "אנכי ה' אלהיך" – וכתוב כאן: "אני ה' אלהיכם" . "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – וכתוב כאן: "אל תפנו את האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם". "לא תשא את שם אלהיך לשוא" – וכתיב הכא: "ולא תשבעו בשמי לשקר". "זכור את יום השבת לקדשו" – וכתיב הכא: "ואת שבתתי תשמורו" … "לא תחמוד בית רעך" – וכתיב הכא: "ואהבת לרעך כמוך".⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כא – י' הדברות פ' קמייתא – לא תמוד כנגד כולם⁵

רבי יקום ורבי יהודא רבי יקום אומר: העובר לא תחמוד כאילו עובר על עשרת הדברות. לא תחמוד – אנכי, רבי אבין הוה קרי עוד: "העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה" (משלי ב יז).⁶ לא תחמוד – ולא יהיה לך, תני חזקיה: "והיה מקול זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ" (ירמיה ג ט).⁷ לא תחמוד – ולא תשא, עליה הכתוב אומר: "והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה" (במדבר ה כא). לא תחמוד – זכור, אמר רבי תנחומא: הרי שזינתה בתו של כהן גדול וילדה בן וגידלה אותו עמד והקריב על גבי המזבח נמצא מחלל את השבת שאין זה מקריב.⁸ לא תחמוד – כבד את אביך ואת אמך … ולא תחמוד – לא תרצח … לא תחמוד – לא תנאף … לא תחמוד – לא תגנוב, עליו הכתוב אומר: "מים גנובים ימתקו" (משלי ט יז). לא תחמוד – לא תענה … לא תחמוד – כמשמעו. ר' יהודה אומר: העובר לא תחמוד עובר על שבעה לאווין שיש כאן, לא יהיה לך, לא תשא, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה, ולא תחמוד.⁹

מסכת בבא מציעא דף ה עמוד ב – בדין שומר שמבקש לשלם

אלא הא דאמר רב הונא: משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו, נימא: מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא! – התם נמי מורה ואמר: דמי קא יהבנא ליה. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: והא קא עבר על לאו דלא תחמוד! – לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו.¹⁰

מדרש תנאים לדברים פרק ה פסוק יח – לא תחמוד ולא תתאווה

"לא תחמוד אשת רעך" – או אפילו חימוד בדבר (בדיבור)? תלמוד לומר: "לא תחמוד כסף וזהב ולקחת לך" – מה להלן עד שעושה מעשה, אף כאן נמי עד שהוא עושה מעשה.¹¹ ומניין שהוא מוזהר על התאוה שהיא בלב כדי שלא יבא לידי חימוד? תלמוד לומר: "לא תתאוה בית רעך" – לחייב על התאוה בפני עצמה ועל החימוד בפני עצמה. נמצאת אומר שהן שני לאוין.¹²

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה רסה ו-רסו – קניה בתחבולות ובחמדנות והתאוות

שהזהירנו מהשים מחשבתנו לעשות תחבולה כדי לקנות מה שיש לזולתנו מאחינו, וזה הוא אמרו: "לא תחמוד בית רעך וכו' ".¹³ ולשון מכילתא לא תחמוד יכול אפילו חומד בדבר? תלמוד לומר: לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך – מה להלן עד שיעשה מעשה, אף כאן נמי עד שיעשה מעשה. הנה התבאר לך כי זה הלאו יזהיר מהערים עד שנקח לעצמנו הדבר שהיינו חומדים אותו מממון אחינו ואפילו לקנותו ולתת בו דמים רבים הנה זה כלו מי שיעשהו עובר על "לא תחמוד".¹⁴

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ו – הלוואי ממון פלוני בידי

איבעיא להו: "ממון פלוני לי"; "לי אשה כאשת פלוני" … מאי? תא שמע, ושמעינהו לכולהו, לא תחמוד … האי ממון פלוני לי – גנבא ליסטים הוא. אלא ממון לי כפלוני – ודאי אסור? מבעי אנפשיה. אלא: לולי יהיב לי פלוני ממוניה בידי, דהא קא חמד.¹⁵

אבן עזרא שמות פרק כ פסוק יג – משל בת המלך

לא תחמוד – אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו? ועתה אתן לך משל. דע, כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה, והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שישכב עמה, כי ידע כי זה לא יתכן. ואל תחשוב זה הכפרי, שהוא כאחד מן המשוגעים שיתאוה שיהיה לו כנפים לעוף השמים. ולא יתכן להיות, כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו, אעפ"י שהיא יפה, כי הרגילוהו מנעוריו לדעת שהיא אסורה לו.¹⁶ ככה כל משכיל צריך שידע, כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו ה'. ואמר קהלת (לאשר) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב, כא).¹⁷ ואמרו חכמים, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא. ובעבור זה המשכיל לא יתאוה ולא יחמוד. ואחר שידע שאשת רעהו אסרה השם לו, יותר היא נשגבה בעיניו מבת מלך בלב הכפרי, על כן הוא ישמח בחלקו ואל ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שהשם לא רצה לתת לו, לא יוכל לקחתו בכוחו ובמחשבותיו ותחבולותיו, ע"כ יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.¹⁸

רמב"ן שמות פרק כא פסוק א – החיבור לפרשת משפטים

טעם "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – כי רצה להקדים להם המשפטים. כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה', והשני באיסור ע"ז, חזר וצוה את משה "כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (לעיל כ כב), שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים. כי "אתם ראיתם", כנגד דבור "אנכי", ו"לא תעשון אתי" כנגד "לא יהיה לך", להשלים ענין עבודה זרה. "ואלה המשפטים" כנגד "לא תחמוד". כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר: "תשים לפניהם" – משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין.¹⁹

רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מ – חטא גן עדן?

פרי עץ הדר – …²⁰ והנכון בעיני כי האילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא שמו בלשון הקודש הדר, כי פירוש אתרוג חמדה, כדמתרגמינן נחמד למראה (בראשית ב ט), דמרגג למיחזי.²¹ לא תחמוד (דברים ה יז), לא תרוג, ואמרינן מכל שפר ארג נכסין, ולשון חמדה והדר שוים בטעם.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הזכרנו לעיל את אחאב ופרשת כרם נבות כדגם ללא תחמוד שהתפתח והגיע עד כדי רצח. נחזור בחתימת הדף על נושא זה, באמצעות המדרש הבא, עליו הרחבנו בדברינו כרם נבות בדפים המיוחדים.

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה כד – אחאב בעט בלא תחמוד

אנכי ה' אלהיך, מלמד שנסתכל הקב"ה בעולם כולו שברא מסוף העולם ועד סופו, וצפה בהן בעשרה בני אדם שבעטו בו, ואילו הן: מיכה וירבעם בן נבט, בן ישראלית ומקושש עצים, אבשלום יואב ושמשון, עכן בן זרח, עידי נבות ואחאב. אנכי ה' אלהיך – בעט מיכה. לא יהיה לך – בעט ירבעם. לא תשא – בעט בן הישראלית. זכור ושמור – בעט מקושש עצים. כבד – בעט אבשלום. לא תרצח – בעט יואב. לא תנאף – בעט שמשון. לא תגנוב – בעט עכן בן זרח. לא תענה – בעטו עידי נבות. לא תחמוד – בעט אחאב.²³