פרשות השבוע

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: (דברים י יז).¹

אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ: (דברים ד לה).²

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:  הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעֹלָם חַסְדּוֹ:  (תהלים קלו א-ג).³

וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל: (בראשית יד יח-כ).⁴

עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה (דניאל ב מז).⁵

 

מסכת סופרים פרק ד הלכה ו – בין קודש לחול

כי י"י אלהיכם הוא אלהי האלהים, הראשון קדש והשיני חול. ואדני האדנים, הראשון קדש והשיני חול.⁶

מסכת מגילה דף לא עמוד א – אלוהי צדק ומשפט

אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו; דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים", וכתיב בתריה: "עושה משפט יתום ואלמנה". שנוי בנביאים: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ" (ישעיהו נז טו), וכתיב בתריה: "וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" (שם).⁷ משולש בכתובים, דכתיב: "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ" (תהלים סח ה), וכתיב בתריה: "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" (שם פסוק ו).⁸

ירושלמי תענית פרק ג הלכה יא (פסחים ה ז) – הלל הגדול על ירידת גשמים

אי זו היא הלל הגדולה? ר' פרנך בשם ר' חנינה: "הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו" [תהלים קלו ב ג]. אמר ר' יוחנן: ובלבד שעומדין בבית ה ' [שם קלה ב].⁹. ולמה באילין תרתיין פרשתא?¹⁰ ר' זעירה רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן: מפני שירידת גשמים כלולה בהן.¹¹ על דעתיה דר' יוחנן ניחא, דכתיב: "מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו" (תהלים קלה ז). כר' חנינה מה?. בגין דכתיב: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (שם קלו כה).¹²

ספרא שמיני – מכילתא דמילואים אות ו – מילת הלב

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה' " (ויקרא ט ו) – אמר להם משה לישראל: אותו יצר הרע העבירו מלבכם, ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום. כשם שהוא יחידי בעולם, כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו, שנאמר: "ומלתם את ערלת לבבכם". מפני מה? "כי (אני) ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים". עשיתם כן – "וירא אליכם כבוד ה' ".¹³

שמות רבה ח א-ב פרשת וארא – כנגד עבודה זרה והשליטים המאהילים את עצמם

… מלך בשר ודם אין נקראין בשמו קיסר אגוסטא ואם נקראין בשמו, ממיתים אותו. והקב"ה קרא למשה בשמו, שנאמר: "ראה נתתיך אלהים לפרעה"! … פרעה היה אחד מד' בני אדם שעשו עצמן אלהות והרעו לנפשם ואלו הן: חירם, ונבוכדנצר, ופרעה, ויואש מלך יהודה. חירם מנין? שנאמר: "יען גבה לבך ותאמר אל אני" (יחזקאל כח ב) … נבוכדנצר מנין שעשה עצמו אלוה? דכתיב: "אעלה על במתי עב אדמה לעליון" … ופרעה מנין שעשה עצמו אלוה? שנאמר: "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט ג) … יואש מנין?¹⁴ … לפיכך אמר לו הקב"ה למשה "ראה נתתיך אלהים לפרעה". למה? "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם" (קהלת ה ז) – לך ועשה מי שעשה עצמו אלוה שחץ בעולם. על שהגביה עצמו.¹⁵

תרגום אונקלוס דברים י יז – עומד מעל לדיינים

ארי יי אלהכון הוא אלה דיינין ומרי מלכין, אלהא רבא גברא ודחילא, דלית קדמוהי מסב אפין ואף לא לקבלא שוחדא.¹⁶

מדרש הגדול דברים י יז פרשת עקב – מלאכים וגלגלים I

כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים – אלו המלאכים, כענין שנאמר: "אני אמרתי אלהים אתם" (תהלים פב ו). ואדוני האדונים – אלו הגלגלים, שהן אדונים לכל מה שיש למטה מהן. הקב"ה אלוה על כולן, ואדון לכולם, שהוא הבורא אותן, והוא המחיה את כולן, והוא יכול לאבדן אם רצה.¹⁷

בכור שור דברים י יז פרשת עקב – מלאכים וגלגלים II

"כי ה' אלהיכם": כלומר: כבוד גדול לכם שתמולו ערלת – לבבכם לאהבה אותו וליראה אותו, ושתרכינו ערפכם לקבל עול מצות, שהרי הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים: אלוה על המלאכים שבשמים, ואדון על כל המלכים שבארץ.¹⁸

רמב"ן דברים י טו פרשת עקב – האדון אשר שם משטרם בארץ

ומלתם את ערלת לבבכם – שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת …וערפכם לא תקשו עוד – שלא תהיו כאבותיכם דור סורר ומורה, שישבו עם המצרים וילמדו מעשיהם, והם קשים לעזוב דרכם, כמו שעשו את העגל … שלא ישובו מן הטעות שנכנס בלבם לחשוב שיש תועלת בעבודת המלאכים או צבא השמים. אבל אתם תדעו ותשכילו ותאמינו כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים – אלהי האלהים הם מלאכי מעלה, ואדוני האדונים כל צבא השמים אשר להם ממשלה בשפלים. כי הוא האדון אשר שם להם משטרם בארץ, ולו הגדולה והגבורה והוא נורא בתפארת עוזו וכו'.¹⁹

רמב"ן ויקרא יח כה פרשת אחרי מות – סגולת ארץ ישראל

והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו. וזהו שאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, וכתיב (ירמיה יא ד) והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים, לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל.²⁰

רד"ק מלכים ב פרק יז פסוק כח – פרשת גירי אריות

"איך יראו את ה' "²¹ – הורה אותם שאף על פי שהם עובדים איש אלוהיו, יהיה לבם לאל. כי ישראל אעפ"י שהיו עובדים העגלים לא היו עושים אלא להיותם אמצעיים בינם ובין האל. כי כן היתה דעת האומות בזמן ההוא שעל כל פנים היה צריך אמצעי להתקרב אליו ולעבדו, וישראל טעו אחרי דעות האומות. אם כן מה בין ישראל ובין האומות? יש אומרים כי האומות כשהיו עובדים איש את אלהיו, החכמים שבהם היו יודעים כי הצלמים לא יועילו, אלא להיותם אמצעיים ולעבדם … אבל המון העם לא היה להם לב וסברו כי אם על הנעבד. והיו חושבים כי הוא המטיב והמריע. וישראל לא כן. אלא כולם היו יודעים מירושת אבות כי האל יתברך הוא אלהי האלהים, אלא שהיו טועים אחרי דעות האומות … וכשהיו רואים ההצלחה לאומות העולם היו סוברים כי אלהיהם האמצעיים היו גורמים להם ההצלחה ההיא והיו אומרים: "איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" (דברים יב ל).²²

ספורנו בראשית פרק יד – הקשר לחטא דור הפלגה

פסוק ד: "עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם"²³ – נעשה שֵׁם שתהיה כמגדל ויצא בכל המין האנושי שֵׁם גובה מקומה וגודל עירָהּ, באופן שתחשב אלהי האלהים אצל כל בני האדם ואליה ידרשו כולם.²⁴

פסוק ו: "עתה לא יבצר מהם".²⁵ אם כן, אין מונע להם מהשלים כוונתם, ותהיה אותה עבודת גילולים אשר יבחרו כללית לכל מין האדם, ולא יפנה אחד מהם לדעת את הבורא יתברך ולהבין כי יוצר הכל הוא. והפוך זה יקרה, כשתהיה מחלוקת בענין האלהי הנכר. כי כל אחת מהנה תחשוב שיש אלוהי האלהים שכל האלוהות מסכימים לדעתו, ובו ישלם סדרם וסדר המציאות, כאמרו: "כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים" (מלאכי א יא).²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הביטויים "אִלַאה אלאַלִהַה" (אלוהי  האלוהים) ו"רַבּ אלאַרְבַּאבּ" (אדון האדונים) הם ביטויים רווחים בספרות הערבית הקדומה לענפיה. האזכור הקדום ביותר מצוי בחיבורו של אבו ג'עפר אלטברי (מאות 9-10) מגדולי פרשני הקוראן בכל הזמנים. מעיון בספרות זו עולה שהמחברים המוסלמיים היו מודעים לקיומם של הצירופים הללו במקורות היהודיים והשימוש שעשו בביטויים אלה, בפרט במקורות המאוחרים, היא שהאל הוא האלוה המוחלט והיחיד, הוא רם ונישא ועומד מעל אלה החושבים עצמם אלוהויות. ותודה רבה לפרופ' מאיר בר אשר ני"ו על מידע זה.