מיוחדים

בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם … וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם … וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל … וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיס: וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם: … וַיְדַבֵּר ה' בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה … וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו: … וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה': (מלכים ב פרק כא).¹

 

מסכת סנהדרין פרק י משנה ב – אין לו חלק לעולם הבא

שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלושה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה.²

רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו" (דברי הימים ב לג). אמרו לו: למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו.³

ויקרא רבה לו ג פרשת בחקותי – למה לא אחז (ואחרים)?

… בר קפרא אמר: אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להם חלק לעוה"ב … והרי הוא נמנה באיפטיא של מלכים, שנאמר: "בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה" (ישעיה א א)?!⁴  ר' אחא בשם ר' אלעזר ור' יוסי בשם ריב"ל אמר: ע"י שהיה לו בושת פנים … ר' הושעיא רבה אמר: על ידי שהיה אביו צדיק. – ומנשה לא היה אביו צדיק? אלא אחז היה אביו צדיק ובנו צדיק  מנשה היה אביו צדיק ובנו רשע. הוא שחזקיה אומר: "הנה לשלום מר לי מר" (ישעיה לח יז) – מר לי מלפני מאחז, מר לי מאחרי ממנשה.⁵

מסכת סנהדרין דף קג עמוד א – סוף מלכות יהודה ובית ראשון

אמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא: מאי דכתיב: "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב: וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה" (משלי כד ל-לא). על שדה איש עצל עברתי – זה אחז, ועל כרם אדם חסר לב – זה מנשה, והנה עלה כלו קמשונים – זה אמון, כסו פניו חרלים – זה יהויקים, וגדר אבניו נהרסה – זה צדקיהו, שנחרב בית המקדש בימיו.⁶

מסכת שבת דף קיג עמוד ב – רות מתבשרת על מנשה

"וטבלת פתך בחומץ" (רות ב יד). אמר רבי אלעזר: מכאן שהחומץ יפה לשרב. רבי שמואל בר נחמני אמר: רמז רמז לה; עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחומץ, ומנו – מנשה.⁷

מסכת ברכות דף י עמוד א – חזקיהו מסרב להוליד את מנשה

… מה עשה הקב"ה – הביא יסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו: לך ובקר את החולה: שנאמר: "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו: כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' " … מת אתה – בעולם הזה, ולא תחיה – לעולם הבא. אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו. אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא – לעביד.⁸

מסכת יומא דף ט עמוד ב – שפיכות דמים

מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. … שפיכות דמים – דכתיב: "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה".⁹

מסכת סנהדרין דף קג עמוד ב – צלם בהיכל

אמר רבי יוחנן: בתחילה עשה לו פרצוף אחד ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים, כדי שתראה שכינה ותכעוס.¹⁰ אחז העמידו בעלייה, שנאמר: "ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז" (מלכים ב כג יב). מנשה העמידו בהיכל, שנאמר: "וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם".¹¹ אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים, שנאמר: "כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס" (ישעיהו כה כ). מאי "כי קצר המצע מהשתרע"? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כי קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד. מאי "והמסכה צרה כהתכנס"? אמר רבי שמואל בר נחמני: רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי. מי שכתב בו "כונס כנד מי הים" (תהלים לג ז) – תיעשה לו מסכה צרה?¹²

תנו רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמישה פנים בתורת כהנים, כנגד שני מלכותו. אחאב – שמונים וחמישה, ירבעם – מאה ושלושה.¹³

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק יד הלכה ח – נדבק לזרעו של משה

כיוצא בו¹⁴: "ויהונתן בן גרשם בן מנשה" (שופטים יח ל) וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא! ולמה ניתלה דבר במנשה? אלא מלמד שתולין חובה בחייב.¹⁵

מסכת זבחים דף סא עמוד ב – אש המזבח ממשה עד מנשה

אש שירדה מן השמים בימי משה – לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה, ואש שירדה בימי שלמה – לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה.¹⁶

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שמח – משה מתפלל על מלכי בית דוד

"וזאת ליהודה", מלמד שנתפלל משה על מלכי בית דוד, אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל זמן שמלכי בית דוד שרוים בצער ומתפללים לפניך אתה מעלה אותם מתוכה. "ואל עמו תביאנו" – זה יאשיהו, שנאמר: "הנני אוסיפך אל אבותיך" (מלכים ב כב כ). "ידיו רב לו" – זה מנשה, שנאמר: "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד" (מלכים ב כא טז).. לסוף מה נאמר בו: "ויתפלל אליו ויעתר לו" (דברי הימים ב לג יג). "ועזר מצריו תהיה" –  זה יהושפט, שנאמר: "ויזעק יהושפט וה' עזרו".¹⁷

מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב – דורש בהגדות של דופי

תנו רבנן: "והנפש אשר תעשה ביד רמה" – זה מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. אמר: וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא: "ואחות לוטן תמנע" (בראשית לו כב) "ותמנע היתה פילגש לאליפז" (שם יב), "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה" (שם ל יד)? יצאה בת קול ואמרה לו: "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך" (תהילים נ כ-כא). ועליו מפורש בקבלה: "הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה". … אמר רבי אסי: יצר הרע, בתחילה דומה לחוט של כוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה.¹⁸

מסכת יבמות דף מט עמוד ב – הריגת ישעיהו הנביא

תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגילת יוחסין בירושלים, וכתוב בה … מנשה הרג את ישעיה. אמר רבא: מידן דייניה וקטליה.¹⁹ אמר ליה, משה רבך אמר: "כי לא יראני האדם וחי", ואת אמרת: "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא"! משה רבך אמר: "מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו", ואת אמרת: "דרשו ה' בהמצאו"! משה רבך אמר: "את מספר ימיך אמלא", ואת אמרת: "והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה"! אמר ישעיה: יודע אני שלא יקבל מה שאומר לו, ואם אומר לו אעשה אותו מזיד. אמר שם (המפורש) ונבלע בארון. הביאו את הארון ונסרוהו, כשהגיע אל פיו נחה נפשו, משום דאמר: "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב".²⁰

מסכת סנהדרין דף קב עמוד ב – האם אנחנו יכולים בכלל לדון אותו

רב אשי אוקי אשלשה מלכים. אמר: למחר נפתח בחברין.²¹ בא מנשה ונראה לו בחלומו. אמר: חברך וחברי אביך קראת לנו? מהיכן צריך לחתוך²² לברכת המוציא? – אמר לו: אינני יודע. – אמר לו: מהיכן שצריך  לפתוח ב"המוציא לא למדת, ו"חברך" קראת לנו? – אמר לו: למדני, ולמחר אדרוש משמך בפירקא.²³ – אמר לו: מהיכא דקרים בישולא.²⁴ אמר לו: מאחר שהייתם חכמים כל כך, מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו: אם היית שם – היית מרים את שיפולי גלימתך ורץ אחריה. למחר אמר להו לרבנן: נפתח ברבותינו.²⁵

בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם: … וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּתוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: … וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית ה': וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף … וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים … וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ: וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה: וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו: וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים: … וַיָּסַר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל מִבֵּית ה' … וַיִּבֶן אֶת מִזְבַּח ה' וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (דברי הימים ב פרק לג).²⁶

 

ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ב – מנשה חזר בתשובה²⁷

כתיב: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ: וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה" (דברי הימים ב לג י-יא).²⁸ מהו "בחחים"? בכירו מניקיא. אמר רבי לוי: מולא של נחושת עשו לו ונתנו אותו בתוכה והיו מסיקין תחתיו. כיון שראה שצרתו צרה לא הניח עבודה זרה בעולם שלא הזכירה. כיון שלא הועיל לו כלום, אמר: זכוּר אני שהיה אבי מקרא אותי את הפסוק הזה בבית הכנסת: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ: כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" (דברים ד ל-לא).²⁹ הרי אני קורא אותו. אם עונה אותי – מוטב, ואם לאו – הא כל אפיא שוין.³⁰ והיו מלאכי השרת מסתמין את החלונות שלא תעלה תפילתו של מנשה לפני הקב"ה. והיו מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אדם שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה?! אמר להן: אם איני מקבלו בתשובה, הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקב"ה? חתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו. הדא היא דכתיב: "ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיביהו ירושלם למלכותו" … "וידע מנשה כי יי' הוא האלהים" באותה שעה אמר מנשה: אית דין ואית דיין.³¹

מסכת סנהדרין קא ע"א – מנשה בפטירתו של ר' אליעזר בן הורקנוס

תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו: רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. …³² נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין. אמר להם: סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי, שאמר חביבין יסורין. אמר לו: עקיבא, זו מנין לך? – אמר: מקרא אני דורש: "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים … ויעש הרע בעיני ה' " (מלכים ב כא א-ב), וכתיב: "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" (משלי כה א). וכי חזקיה מלך יהודה לכל העולם כולו לימד תורה, ולמנשה בנו לא לימד תורה? אלא: מכל טורח שטרח בו, ומכל עמל שעמל בו – לא העלהו למוטב אלא יסורין, שנאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ: וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה" (דברי הימים ב לג י-יא), וכתיב: "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו: וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים" (שם שם יב-יג). הא למדת שחביבין יסורין.³³

מסכת סנהדרין דף קב עמוד ב – התמונה מורכבת

מנשה – שֶׁנָּשָׁה יָה. דבר אחר: מנשה – שֶׁהִנְשִׁי את ישראל לאביהם שבשמים.³⁴ ומנלן דלא אתי לעלמא דאתי – דכתיב: "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ויעש אשרה … כאשר עשה אחאב מלך ישראל" – מה אחאב אין לו חלק לעולם הבא – אף מנשה אין לו חלק לעולם הבא.

רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "ויתפלל מנשה אל ה' ויעתר לו וכו' ", אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר: "ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו". מר סבר: בגלל מנשה – שעשה תשובה, ואינהו לא עבוד, ומר סבר: בגלל מנשה – דלא עבד תשובה. אמר רבי יוחנן: כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה… אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב: "וישמע אליו ויחתר לו", ויעתר לו מיבעי ליה! – מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע, כדי לקבלו בתשובה, מפני מדת הדין.³⁵

מסכת שבת דף קנ עמוד א – תנא דבי מנשה

ותנא דבי מנשה: משדכין על התינוקות ליארס בשבת, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. – אמר קרא: "ממצוא חפצך ודבר דבר"! חפציך – אסורים, חפצי שמים – מותרין.³⁶

מחלקי המים