פרשות השבוע

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: (דברים י יז).¹

עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ: (ירמיהו לב יח).²

וָאֶתְפַּלְלָה לַה' אֱלֹהַי וָאֶתְוַדֶּה וָאֹמְרָה אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו: (דניאל ט ד).³

וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכָל עַמֶּךָ מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (נחמיה ט לב).⁴

ירושלמי ברכות פרק ז הלכה ג – הנביאים שהשמיטו ולא החניפו

רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי: למה נקרו אנשי כנסת הגדולה? שהחזירו הגדולה ליושנה. אמר רבי פינחס: משה התקין מטבעה של תפילה "האל הגדול הגיבור והנורא". ירמיה אמר: "האל הגדול הגיבור" ולא אמר הנורא.⁵ למה אמר הגיבור? לזה נאה לקרות גיבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק.⁶ ולמה לא אמר נורא? אלא שאין נורא אלא בית המקדש, שנאמר: "נורא אלהים ממקדשיך" (תהלים סח לו).⁷ דניאל אמר: "האל הגדול והנורא" ולא אמר הגיבור – בניו מסורין בקולרין, היכן היא גבורתו? ולמה אמר הנורא? – לזה נאה לקרות נורא, בנוראות שעשה לנו בכבשן האש.⁸

וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה, החזירו הגדולה ליושנה: "האל הגדול הגיבור והנורא". ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה לדברים הללו?⁹ אמר רבי יצחק בן אלעזר: יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו.¹⁰

מסכת ברכות דף לג עמוד ב – אין להוסיף על דברי משה

ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוּי החזק והאמיץ והודאי והנכבד. המתין לו עד דסיים, כי סיים אמר ליה: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך? למה לי כולי האי? אנן הני תלת דאמרינן – אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא, ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפילה – לא הוינן יכולין למימר להו, ואת אמרת כולי האי ואזלת! משל, למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו בשל כסף, והלא גנאי הוא לו!¹¹

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א – הגבלה, הוספה, שתיקה

רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה.¹² עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר: האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו. אמרו לו: אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. רב הונא בשם רב: "שדי לא מצאנוהו שגיא כח" (איוב לז כג) – לא מצינו כחו וגבורתו של הקב"ה.¹³ רבי אבהו בשם רבי יוחנן: "היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע" (שם שם כ) – אם בא אדם לספר גבורותיו של הקב"ה מתבלע מן העולם. אמר רבי שמואל בר נחמן: "מי ימלל גבורות ה' " – כגון אני וחבירי. אמר רבי אבון: "מי ימלל גבורות ה' " – תרגם יעקב כפר נבורייא בצור: "לך דומיה תהילה אלהים בציון". סמא דכולא משתוקא. למרגלית דלית לה טימי, כל שמשבח בה פְּגָמָהּ.¹⁴

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מס' דשירה פרשה א – בשירה ותשבחות

ר' אליעזר בן תדאי אומר: משה היה פותח בדברים תחילה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו. משה היה פותח ואומר: אשירה לה', וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: אשירה לה' כי גאה גאה. משה היה פותח ואומר: עזי וזמרת יה, וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה … נאה גדולה לה' נאה גבורה לה' נאה התפארת והנצח וההוד לה'. וכן דוד אמר: "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" (דברי הימים א כט יא) … משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנכנס למדינה והיו הכל מקלסין לפניו שהוא גבור – והוא חלש, שהוא עשיר – והוא עני, שהוא חכם – והוא טיפש, שהוא רחמני – והוא אכזרי, שהוא דיין שהוא נאמן – ואין בו אחת מכל המדות הללו אלא הכל מחניפין לו.¹⁵ אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא כל מה שמקלסין אותו, יותר הוא מקילוסו. אשירה לה' שהוא גיבור, שנאמר: "האל הגדול הגבור והנורא" … אשירה לה' שהוא עשיר שנאמר: … "לה' הארץ ומלואה וגו' " (תהלים כד א) … ואומר: "לי הכסף ולי הזהב" (חגי ב ח)  … אשירה לה' שהוא חכם … אשירה לה' שהוא רחמן … אשירה לה' שהוא דיין … אשירה לה' שהוא נאמן … אשירה לה' שהוא נאה, שהוא הדור, שהוא משובח ואין כערכו, שנאמר: "כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים" (תהלים פט ז).¹⁶

מסכת שבועות דף לה עמוד א – שמות הנמחקים

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין. אלו הן שמות שאין נמחקין: כגון אל, אלהיך, אלהים, אלהיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות – הרי אלו אין נמחקין. אבל הגדול, הגבור, הנורא, האדיר, והחזק, והאמיץ, העזוז, חנון ורחום, ארך אפים, ורב חסד – הרי אלו נמחקין!¹⁷

מדרש תנחומא פרשת וירא סימן ב – הגדול שמשווה עצמו עם בריותיו

אמרו רבותינו בשם ר' אליעזר בן פדת: בשבעה מקומות השוה הקב"ה עצמו עם הבריות הנמוכין, שנאמר: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" (דברים י יז),¹⁸ מה כתיב אחריו? "עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה". ואומר: "כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע" (תהלים קלח ו) ואומר: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז טו)¹⁹ … כיון שמל אברהם נגלה עליו הקב"ה בכבודו לבקרו, שנאמר: "וירא אליו ה' " .²⁰

שמות רבה (שנאן) פרשה ה סימן ה – קובלנת משה

"ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה" (שמות ה כג). מהו בשמך? אמר לפניו: ריבון העולמים, שמך חיים הוא לכל באי עולם ושמך הרע לעם הזה! אמר ר' פינחס הכהן בר חמא: אמר לפניו – ריבון העולמים, שמך גדול גבור ונורא הוא וכל העולם כולו מתיראין, ופרעה הרשע שמע שמך והזיד.²¹

ספרי דברים פיסקא שמג – תקנת נוסח התפילה

"ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר" – מגיד הכתוב שכשפתח משה לא פתח בצרכם של ישראל תחילה עד שפתח בשבחו של מקום … ואף דוד המלך פתח בשבחו של מקום תחילה … ואחר כך פתח בשבחם של ישראל … ואף שלמה בנו פתח בשבחו של מקום תחילה: "אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שומר הברית והחסד" (דברי הימים ב ו יד) ואחר כך פתח בצרכם של ישראל … וחזר וחתם בשבחו של מקום … ואף שמונה עשרה ברכות שתיקנו נביאים הראשונים שיהו ישראל מתפללים בכל יום, לא פתחו בצרכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום: האל הגדול הגבור והנורא, קדוש אתה ונורא שמך.²² ואחר כך: מתיר אסורים ואחר כך רופא חולים ואחר כך מודים אנחנו לך.²³

מסדור התפילה – נוסח משה ונוסח אברהם בתפילת עמידה

ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה ה' מגן אברהם.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נשוב לרגע לדברי רבי שמואל בר נחמן בירושלמי ברכות ט א לעיל: "אמר ר' שמואל בר נחמן: מי ימלל גבורות ה' – כגון אני וחבירי". ר' שמואל בר נחמן, מגדולי הדרשנים, לא מהסס לומר על עצמו שהוא וחבריו כן יודעים ויכולים למלל את כל גבורות ה'! הכיצד?! האם גם זה חלק מאי הכזב ואי החנופה של נביאים וחכמים כלפי הקב"ה? או שמא זה כוחו של המדרש! לתפילה יש נוסח קבוע "מטבע שטבעו חכמים" (כולל היכן מותר לאדם להוסיף מילים משלו, מה שקצת נשכח בימינו). אבל המדרש הוא ים פתוח ואינסופי. זעיר פה, זעיר שם, כל דרשה היא אבן חן לעצמה. אבל שזירת המדרשים לשרשרת יעלת חן, ושרשרת בשרשרת עשויה, הן מילול כל גבורות ה'. ר' שמואל בר נחמן מעלה על נס גבוה את כוחו של המדרש, ואנו מלקטים למרגלותיו מקצת מרגלותיו.²⁵