פרשות השבוע

מים ראשונים: כמה נח ופשוט עולם של קצוות וקיצוניות, בו כל הרע והרשע מצויים בצד אחד וכל הטוב, ההגון והישר בעבר השני. עולם דיכוטומי של טוב ורע, משעבד ומשועבד, צודק וטועה, אור וחושך, אנחנו והם – עולם 'פשוט' לצדדים, בו הכל זורם אל הקצוות. באה התורה, כתר המקרא לרגליה וציץ המדרש על מצחה תמיד, ללמדנו שאין זה דרכו של עולם ולא דרכה היא. אפילו בסיפור שעבוד ויציאת מצרים בו הקצוות ברורים, וכמאמר פרעה עצמו :"ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", יש אורות וצללים – יש מה ללמוד מפרעה הרשע ויש בעיות מוסריות בצד הצודק.

הכבדת לב פרעה

שמות רבה יג ג – מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש: "כי אני הכבדתי את לבו" – א"ר יוחנן: מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: "כי אני הכבדתי את לבו"! א"ל ר' שמעון בן לקיש: ייסתם פיהם של מינים, אלא: "אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג לד) –  שהקב"ה מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית, ואם אינו חוזר בו, הוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא.¹

כשפים אתה מביא למצרים

שמות רבה (שנאן) ט ו פרשת וארא: "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן" (שמות ז יא). באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואמר להם: כך היא אומנותו של אלהיכם? בנוהג שבעולם, בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין לה. כלום מביאין מוריאס לאספמיא? דגים לעכו? אי אתם יודעים שכל הכשפים ברשותי?² מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולה שלהם ועשו אף הם כך. ולא עוד אלא אף לאשתו קרא לה ועשתה: ויעשו גם הם חרטומי מצרים – מהן אלו? אף התינוקות של חמש וארבע שנים קרא ועשו כך.³

דרך שלושת ימים

אור החיים שמות ג יח: ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים – … ועדיין צריך לתת לב סוף כל סוף, למה יצו ה' דברים שאינם מהמוסר לגנוב דעתם, בין בהליכתם בין בהשאלתם חפציהם.⁴

וינצלו את מצרים

עקידת יצחק⁵ שמות שער לה שאלה ט: בדבר השליחות שאמר: נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר וגו' כי ודאי אינו דרך כבוד למעלה לעשות כן רק להוציאם ביד רמה מתחילה ועד סוף. וקשה עוד מזה, אומרו: ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב וכו'. והגנאי מפורסם, כי מי כמוהו מורה דרך גנבות או קביוסטות.

מסכת ברכות דף ט עמוד א "דבר נא באזני העם וגו' " – אמרי דבי רבי ינאי: אין נא אלא לשון בקשה, אמר ליה הקב"ה למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל; בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק: "ועבדום וענו אותם" – קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" – לא קיים בהם. אמרו לו: ולואי שנצא בעצמנו. משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים, והיו אומרים לו בני אדם: מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה, ואומר להם: בבקשה מכם, הוציאוני היום ואיני מבקש כלום.⁶

עם נבר תתבר ועם עיקש תתפל

מגילה יג ע"ב: אמרה ליה (לאה ליעקב): ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא? (האם מותר לצדיק לרמות?) – אמר לה: אִין (כן), "עִם־נָבָר תִּתָּבָר וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל" (שמואל ב כב כז).⁷

מלשינים בתוך בני ישראל

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה א: ר' יהודה בר' שלום בשם ר' חנינא הגדול ורבותינו בשם ר' אלכסנדרי אומרים: היה משה מהרהר בלבו ואומר: מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות? כיון ששמע דבריו,⁸ אמר: לשון הרע יש ביניהם, היאך יהיו ראויים לגאולה? לכך אמר: אכן נודע הדבר, עתה ידעתי באי זה דבר הם משתעבדים.⁹

השתקעו בעבודה זרה

יחזקאל פרק כ ז-ט: "וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם: וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק א הלכה ג: והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה', עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות, ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים, וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן, ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו.¹⁰

לא שמעו לנביאים שנשלחו אליהם

רד"ק בראשית טו יד פרשת לך לך: הנה כי נתחייבו כליה בארץ מצרים במעשיהם הרעים, לולי שהאל עושה עמהם למען שמו כמו שאמר (שם) שלא יהיה מחולל. שהרי אמר לאברהם להוציאם מארץ מצרים,¹¹ וכן אמר למשה: "אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב" (שמות מ ח). וזה היה נודע, כמו שאמר "אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים" (יחזקאל כ), כי שלח להם נביאים קודם משה כמו שאמר לו משה, שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), וכן אמר בפרשת יחזקאל זאת.¹²

מיוחסים ששעבדו את אחיהם

משך חכמה שמות ו יג פרשת וארא: "ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים".¹³ ייתכן כי גם אז במצרים היו גדולי האומה אשר היו שרים נכבדים ואפרתים, והם היו משעבדים את בני ישראל לעבדים, שמכרו המצרים להם. ואולי היו המה השלושה שבטים – ראובן ושמעון ולוי –¹⁴ שהנהיגו שררה במצרים, כמו שאיתא במדרש נשא פרשה יג. … ומהם היו בני חורין הרבה ושרים, אשר היו משעבדים את ישראל הנמכרים להם מהממשלה של פרעה. לכן ציוה השם יתברך שבני ישראל גם פרעה¹⁵ יוציאו את בני ישראל מהשעבוד.¹⁶

שמונים אחוז לא עלו

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יב: "וחמושים עלו בני ישראל" – אחד מחמישה, ויש אומרים: אחד מחמישים, ויש אומרים: אחד מחמש מאות עלו. ר' נהוראי אומר: העבודה, ולא אחד מחמש מאות עלו! … ואימתי מתו? בשלושת ימי אפלה, שנאמר: "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברין מיתיהן, והודו ושבחו שלא ראו אויבים ושמחו במפלתם.¹⁷

מכת בכורות, ההרג וההשחתה

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יג

"עד בכור השבי" וכי שבויין מה חטאו? אלא שלא יהו השבויין אומרים: יראתנו הביאה עליהם את הפורענות. קשה יראתנו שעמדה על עצמה, קשה יראתינו שלא שלטה בנו הפורענות. דבר אחר: ללמדך, שכל גזירות שהיה פרעה גוזר על ישראל היו השבויין שמחין בהם, שנאמר: "שמח לאיד לא ינקה" (משלי יז ה)¹⁸ … ולא שבויים בלבד, אלא אפילו עבדים ושפחות, שנאמר: "עד בכור השפחה".¹⁹

"וכל בכור בהמה" – וכי בהמה מה חטאת? אלא שלא יאמרו המצרים: יראתנו הביאה עלינו את הפורענות. קשה יראתנו שהביאה עלינו את הפורענות, קשה יראתנו שעמדה לעצמה, קשה יראתנו שלא שלטה בה פורענות.²⁰

מים ביניים הבאים בסעודה: עד כאן, צללים בצד הצודק – בעיות מוסריות במהלך הכולל של הוצאת עם מעבדות לחירות.. האם נוכל למצוא גם אורות ודברים חיוביים בצד הרשע – מעשים חיוביים שעשו פרעה ועבדיו שאפשר ללמוד מהם לקח ומוסר טוב?

מעשה ידי טובעים בים

מסכת מגילה דף י עמוד ב: … ואמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר "כי טוב" בהודאה זו? לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים! ואמר רבי יוחנן: מהו שכתוב: "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"? – בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?²¹

לחלוק כבוד למלכות

שמות רבה ז ג-ד – לפרעה במצרים: "ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים" – אמר להם הקב"ה: היו נוהגים בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין. וכן עשה משה, שנאמר: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" – לא אמר עליו אלא על עבדיו … שהיה לו לומר: "אתם ומלככם" – הוא בעצמו, שנאמר: "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו" (שמות יב ל). ולכך לא פרסם אותו, כדי לחלוק כבוד למלכות.²²

שמות רבה ה טו: "נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו, פן יפגענו בדבר או בחרב" – לא היה צריך לומר אלא "פן יפגעך", מהו "פן יפגענו"? שנהגו בו כבוד. ללמדך שחייב אדם לחלוק כבוד למלכות.²³

מה לומדים מפרעה הרשע

בראשית רבה צ ב פרשת מקץ: אמר ריש לקיש: שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע., כתוב אחד אומר "והיית רק למעלה", יכול כמוני? אתמהא! תלמוד לומר: "רק" – גדולתי למעלה מגדולתכם. ואנו למדים אותה מפרעה הרשע "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" – יכול כמוני? תלמוד לומר: "רק הכסא אגדל ממך" – גדולתי למעלה מגדולתך.²⁴

וזה: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו" (ויקרא יט) – יכול כמוני? תלמוד לומר: "כי קדוש אני ה' אלהיכם" – קדושתי למעלה מקדושתכם. ואנו למדים אותה מפרעה הרשע "ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה "(בראשית מא מד) – יכול כמוני? תלמוד לומר: אני פרעה – גדולתי למעלה מגדולתך".²⁵

בור ששתית ממנו מים

שמות רבה פרשה ט סימן י: "ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, על נהרותם, על יאוריהם וכו' " (שמות ז יט) – א"ר תנחום: למה לא לקו המים ע"י משה? כך אמר לו הקב"ה: המים שֶׁשְׁמָרוּךָ כשהושלכת ליאור, אינו דין שילקו על ידך²⁶

"הירא את דבר ה' " מעבדי פרעה

שמות רבה יח יג  פרשת בא: משל למלך שעשה שמחה לבנו והרג שונאיו. אמר המלך: כל מי ששמח לי יבא לשמחת בני, וכל מי ששונא לי יהרג עם השונאים. כך האלהים עשה שמחה לישראל שגאלן, אמר האלהים: כל מי שאוהב את בני יבא וישמח עם בני. הכשרים שבמצרים באו ועשו פסח עם ישראל ועלו עמהם, שנאמר: (שמות יב) וגם ערב רב עלה אתם.²⁷

הצלת משה ע"י בת פרעה

ויקרא רבה פרשה א סימן ג: "ואלה בני בתיה בת פרעה" – ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה: משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף את, לא את בתי ואני קורא אותך בתי, שנאמר: "אלה בני בתיה" – בת יה. "אשר לקח לו מרד" – זה כלב. ר' אבא בר כהנא אמר: זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה. יבוא מורד ויקח את המורדת.²⁸

השבת – עפ"י המדרש

שמות רבה א כח: "וירא בסבלותם" – ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: מי שיש לו עבד, אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת! ואלו הם עבדיך, אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע, הם מתים. אמר לו: לך ועשה להן כמו שתאמר. הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח.²⁹

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

מסכת בבא קמא דף צב עמוד ב – היחס לאדום ומצרים

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא? אמר לו: דכתיב: "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" (דברים כג ח).³⁰

שבת שלום

מחלקי המים