פרשות השבוע

מים ראשונים: לא, לא טעינו. לא החלפנו יעקב ביהודה ומצרים בציפורי. הדברים יובנו בהמשך. נתחיל ביעקב ונגיע ליהודה. הכל בעקבות מדרש בראשית רבה הפותח את פרשת השבוע. וממנו התגלגלנו הלאה.

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם: וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם …: (בראשית מז כח-ל).¹

 

בראשית רבה צו ה, פרשת ויחי

"אל נא תקברני במצרים" – בשבילך ירדתי למצרים בשבילך אמרתי: "אמותה הפעם".²

"ועשית עמדי חסד ואמת" – וכי יש חסד של שקר, שהוא אומר: חסד ואמת? למה כן? משל הדיוט אומר: מת בנו של אוהבך – טעון; מת אוהבך – פרוק.³ אמר לו: אם תעשה לי חסד לאחר מיתתי, הוא חסד של אמת …

"אל נא תקברני במצרים" (שם) – למה? שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים, ויהיו מרחשות בתוך גופי … דבר אחר: מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים? שלא יעשו אותו עבודה זרה, שכשם שנפרעים מן העובד, כך נפרעים מן הָנֶעֱבָד⁴ … דבר אחר: יעקב אמר שלא יפדו בי המצרים. שהם משתחוים לשה, ואני נמשלתי בשה שנאמר: "שה פזורה ישראל" (ירמיה נ יז), ובמצרים כתוב: "אשר בשר חמורים בשרם" (יחזקאל כג, כ) וכתוב: "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד כ) הוי: "אל נא תקברני במצרים".⁵

ולמה כל האבות תובעים ומחבבים קבורת ארץ ישראל? אמר ר' אלעזר: דברים בְּגוֹ.⁶ רבי יהושע בן לוי אמר: מהו: דברים בגו? – "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" (תהלים קטז ט). אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו: למה האבות מחבבים קבורת ארץ ישראל? שְׁמֵּתֵי ארץ ישראל חיים תחילה בימות המשיח, ואוכלים שנות המשיח.⁷ ר' חנינא אמר: מי שמת בחוצה לארץ ונקבר שם, שתי מיתות יש בידו שכך כתוב: "ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ושם תמות ושם תקבר" (ירמיה כ, ו), הוי: יש בידו שתי מיתות. לפיכך יעקב אומר ליוסף: "אל נא תקברני במצרים".⁸

מעשה ברבי ורבי אלעזר, שהיו מהלכים בפִילֵי שחוץ לטבריה;⁹ ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ להיקבר בארץ ישראל.¹⁰ אמר לו רבי לר' אלעזר: מה הועיל זה, שיצתה נשמתו בחוצה לארץ ובא להיקבר בארץ ישראל? אני קורא עליו: "ונחלתי שמתם לתועבה" (ירמיה ב ז) – בחייכם, "ותבואו ותטמאו את ארצי" (שם) – במיתתכם. א"ל: כיון שהוא נקבר בא"י, הקב"ה מכפר לו, שכתוב: "וכפר אדמתו עמו" (דברים לב מג).¹¹

רבי יוחנן כשהיה מסתלק מן העולם, אמר לאותם שהיו צריכין להיטפל בו: קברו אותי בכלים צבועים מבריקים, לא לבנים ולא שחורים, שאם עמדתי בין הצדיקים – לא נבוש, ואם עמדתי בין הרשעים – לא נכלם. ר' יאשיה כשהיה נפטר מן העולם, אמר למי שהוא עומד עליו: קראו לי לתלמידי. אמר להם: קברו אותי בכלים לבנים. למה? שאיני בוש במעשי להקביל פני בוראי.¹²

רבינו כשהיה נפטר מן העולם, ציוה שלשה דברים. אמר להם: אל תזוז אלמנתי מתוך ביתי, ואל תספדוני בעיירות שבא"י, ואל תניחו לנכרי שיגע במיטתי. אלא, מי שנטפל עמי בחיי יטפל בי במותי. בחייו היה דר בציפורי שבע עשרה שנה, והיה קורא על עצמו: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" – ויחי יהודה בציפורי שבע עשרה שנה.¹³ רבינו י"ג שנה חשש בשינו. וכל אותן י"ג שנה, לא מתה חיה בא"י, ולא הפילה אשה עוברה בא"י. בסוף י"ג שנה, כעס רבינו על רבי חייא הגדול.¹⁴ נכנס אליהו זכור לטוב אצל רבינו בדמותו של רבי חייא, ונתן ידו על שינו ומיד נתרפא. למחר, נכנס רבי חייא אצלו, א"ל: רבי, אותה שינך מה היא עושה? אמר: משעה שנתת ידך עליה אתמול נתרפאה. באותה שעה א"ר חייא: אי לכם חיות שבא"י! אי לכם עוברות שבא"י! אפילו כן אמר לו: לא הייתי אני, שנתתי ידי על שינך. ידע רבינו שאליהו זכור לטוב היה. מאותה שעה התחיל לנהוג בר' חייא כבוד.¹⁵

בראשית רבה לג ג, פרשת נח

רבינו היה יושב ועמל בתורה לפני בית הכנסת של הבבליים בציפורי.¹⁶ עבר עגל אחד לפניו להישחט. והתחיל גועה, כאומר: הצילני! אמר לו: ומה אני יכול לעשות לך? לכך נוצרת! וחשש רבי את שיניו י"ג שנה. אמר ר' יוסי בר אבין: כל אותן י"ג שנה, שהיה חושש רבי את שיניו, לא הפילה עוברה בא"י, ולא נצטערו היולדות. לאחר ימים, עבר שרץ אחד לפני בתו ובקשה להורגו. אמר לה: בתי, הניחי לו, שכתוב: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ט).¹⁷

רבינו היה ענוותן מאד והיה אומר: כל מה שיאמר לי אדם, אני עושה, חוץ ממה שעשו בני בתירא לזקני, שירדו מגדולתן והעלו אותו.¹⁸ ואם עולה רב הונא ראש הגולה לכאן, אני עומד לי מפניו. למה? שהוא מיהודה ואני מבנימין, והוא מן הזכרים של יהודה ואני מן הנקבות.¹⁹ א"ל ר' חייא רבה: והרי הוא עומד בחוץ! נתכרכמו פניו של רבי. וכיון שראה (ר' חייא) שנתכרכמו פניו (של רבי), א"ל: ארונו הוא.²⁰ א"ל (רבי לר' חייא): צא וראה מי מבקש אותך בחוץ. יצא ולא מצא אדם, וידע שהוא נזוף, ואין נזיפה פחותה משלשים יום.²¹ א"ר יוסי ב"ר אבין: כל אותן ל' יום, שהיה רבי חייא רבה נזוף מרבינו, לימד לרב בן אחותו, כל כללי התורה. ואלו הן כללי התורה – הלכות הבבלים.²² לסוף שלושים יום בא אליהו זכור לטוב בדמותו של ר' חייא רבה אצל רבינו, ונתן ידו על שינו ונתרפא. כיון דבא רבי חייא רבה לגבי רבינו,²³ א"ל: מה עושה שינך? א"ל: משעה שנתת ידך עליה נתרפאה. א"ל (ר' חייא לרבי): אין אני יודע מה הוא. כיון ששמע כן, התחיל נוהג בו כבוד בקרב התלמידים ומכניס אותו מבפנים. אמר לו ר' ישמעאל ב"ר יוסי: ולפנים ממני? א"ל: חס ושלום לא יעשה כן בישראל!²⁴

רבינו היה מספר בשבחו של רבי חייא רבה לפני ר' ישמעאל ב"ר יוסי. אמר לו: אדם גדול! אדם קדוש! פעם אחת ראהו בבית המרחץ ולא נכנע מפניו.²⁵ אמר לו: אותו תלמיד שלך שהיית משתבח בו, ראיתיו בבית המרחץ ולא נכנע מפני. א"ל: ולמה לא נכנעת מפניו? א"ל רבי חייא: מסתכל הייתי באגדת תהלים.²⁶ כיון ששמע כך, מסר לו שני תלמידיו והיו נכנסים איתו לאִישונה²⁷ שלא ישהה ותצטער נפשו.²⁸

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים והשלגים²⁹

מים אחרונים: חלק ניכר מהאגדות לעיל על חייו ומותו של רבי והתלמידים הסובבים אותו, נמצא גם בתלמוד הירושלמי מסכת כתובות פרק יב הלכה ג ומסכת כלאיים פרק ט הלכה ג ולא היה סיפק בידינו להשוות מקורות אלה.

בפרשת ויחי וימות באסיפה

ניפרד בצער מאבות האומה

מספר יצירה ובראשית,

תחילה קץ ואחרית

לכל מעשה ותכלית.

מים להעמיד,

ארץ להבליט,

זרע להנביט,

אדם ובהמה בתגלית.

ובפרשת ואלה שמות

נבואה בשער, ספר גאולה וברית,

הצלה ופדות מלבנים וטיט

ומשכן ומקדש בפאר ותבנית

ותורה בלולה בלוחות אבן להחרית