מועדי ישראל

מים ראשונים: נושא בת קול הוא עמוק מיני ים ורחב מיני ארץ וקשה לכסותו בדף אחד. אנו ננסה להצטמצם בבת הקול שהייתה או לא הייתה במעמד הר סיני והמשכה בבית המדרש – הוא סיני לדורות. לצורך הצמצום נתעלם גם מאחותה של "בת הקול" היא "רוח הקודש" שמופיעה גם היא מידי פעם בבית המדרש. גם אחרי צמצום זה סביר שלא נקיף את הכל ורק נלקט אחר הקוצרים ונצבוט לנו קלי כרות המואביה שבמגילתה נקרא בחג זה.

שמות רבה כט ט – לקולו של הקב"ה אין בת קול

א"ר אבהו בשם ר' יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו: קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול: "אנכי ה' אלהיך". וכן הוא אומר: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף" (דברים ה יט). אמר ר' שמעון בן לקיש: מהו ולא יסף? אלא כשאדם קורא לחבירו יש לקולו בת קול. והקול שהיה יוצא מפי הקב"ה לא היה לקולו בת קול.¹

מסכת סנהדרין דף יז עמוד א – קול גדול ולא יסף

אמר מר: כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והן נתנבאו ולא פסקו.² מנא לן דפסקו? אילימא מדכתיב: "ויתנבאו ולא יספו" (במדבר יא כה). אלא מעתה: "קול גדול ולא יסף" (דברים ה יט), הכי נמי דלא אוסיף הוא? אלא – דלא פסק הוא! אלא: הכא כתיב: "ויתנבאו", התם כתיב "מתנבאים" – עדיין מתנבאים והולכים.³

מסכת מגילה דף כט עמוד א – בת הקול שבחרה בהר סיני

דרש בר קפרא: מאי דכתיב: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ וכו' " (תהלים סח יז)? יצתה בת קול ואמרה להם: למה תרצו דין עם סיני? כולכם בעלי מומים אתם אצל סיני. כתיב הכא: "גבנונים" וכתיב התם: "או גבן או דק" (ויקרא כ כא). אמר רב אשי: שמע מינה האי מאן דיהיר – בעל מום הוא.⁴

מסכת סנהדרין דף לד עמוד א – ריבוי הקולות בבית המדרש

מנהני מילי? – אמר אביי: דאמר קרא: "אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים" (תהלים סב יב) – מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות. דבי רבי ישמעאל תנא: "וכפטיש יפוצץ סלע" (ירמיהו כג כט), מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות – אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים.⁵

ויקרא רבה פרשה ו סימן ה – נס חלוקת הדם בברית האגנות

אמר ר' יצחק: מלך כשהוא משביע את לגיונותיו, אינו משביעם אלא בסייף. לומר, שכל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו. כך: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שמות כד ו). ומהיכן היה יודע משה חציו של דם? ר' יהודה ברבי אילעי אמר: הדם נחלק מאליו. ר' נתן אמר: מעשה ניסים נעשו בו: נשתנו מראיו ונעשה חציו שחור וחציו אדום. בר קפרא אמר: מלאך ירד בדמות משה וחלקו. אמר ר' יצחק: בת קול היתה יוצאת מהר חורב ואומרת עד כאן חציו של דם.⁶

מסכת שבת דף פח עמוד א – בכל זאת בת קול בסיני?

אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב: "ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו", ברישא עשי, והדר לשמוע.⁷

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה ג – בת קול לאחר שפסקה רוח הקודש

משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקודש מישראל. ואף על פי כן היו משמיעין להן על בת קול.⁸ מעשה שנתכנסו חכמים לעליית בית גוריה ביריחו ויצתה בת קול ואמרה להן: יש כן אדם ביניכם שראוי לרוח הקודש, אלא שאין דורו זכיי לכך. נתנו עיניהם בהלל הזקן וכשמת אמרו עליו הא עניו הא חסיד תלמידו של עזרא.⁹

מסכת אבות פרק ו משנה ב

אמר רבי יהושע בן לוי:¹⁰ בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר: "נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם" (משלי יא כב), ואומר: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז) – אל תקרא "חָרוּת" אלא "חֵירוּת",¹¹ שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.¹²

מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב – אין משגיחין בבת קול

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. – מאי לא בשמים היא? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: "אחרי רבים להטות" (שמות כג ב).¹³

ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה א – גישת הירושלמי

אמר רבי ירמיה: חכך גדול נעשה באותו היום. כל מקום שהיתה עינו של רבי ליעזר מבטת היה נשדף. ולא עוד, אלא אפילו חיטה אחת חצייה נשדף וחצייה לא נשדף והיו עמודי בית הוועד מרופפין. אמר להן ר' יהושע: אם חברים מתלחמים אתם מה איכפת לכם? ויצאה בת קול ואמרה הלכה כאליעזר בני. א"ר יהושע: לא בשמים היא.¹⁴

מסכת עירובין דף יג עמוד ב – בת קול המכריעה כשיטת בית הלל?

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.¹⁵

אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ד – במיתת משה ועוד

… מיד עמד משה בתפילה לפני הקב"ה ואמר לפניו: ריבונו של עולם, זכור לי אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי: לך ואשלחך אל פרעה. וזכור אותו היום שעליתי לפניך על הר סיני והייתי עומד לפניך מ' יום ומ' לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, עד שקבלתי תורתך ונתתיה לעמך. בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות. יצתה בת קול ואמרה לו: משה משה, דייך העולם הזה, שהרי העולם הבא מתוקן לך. כבר נתקבלה תפילתך שהרי הקב"ה בעצמו מיטפל בך וקוברך.¹⁶

מסכת מגילה דף ג עמוד א – בת קול בתרגום ובנסתרות

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל.¹⁷

מסכת סנהדרין דף קד עמוד ב – אצל שלמה

מי מנאן? אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום.¹⁸ אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד, באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם – ולא השגיחו עליה, באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם – ולא השגיחו עליה. יצאה בת קול ואמרה להם: "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים" (משלי כב כט) – מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה: "לפני מלכים יתיצב, בל יתיצב לפני חשכים"! – ולא השגיחו עליה. יצאה בת קול ואמרה: "הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָדַעְתָּ דַבֵּר" (איוב לד לג).¹⁹

מסכת חגיגה דף יד עמוד ב – במעשה מרכבה

… וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע, היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך, אמרו: אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש. ואותו היום תקופת תמוז היה. נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע, כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה. הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים: עלו לכאן, עלו לכאן! טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם, אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית.²⁰

 

חג שמח ולימוד מחכים ומהנה

מחלקי המים

מים אחרונים: תם ולא נשלם, אך נראה שדי בכל אלה להראות שבת הקול שהושתקה ברגע המיוחד של "אנכי ה' אלהיך" (ראה שוב דברינו פתח באנכי בפרשת יתרו), נשמעה לפני המעמד ולאחריו, בנבואת הנביאים, בבית המדרש ומחוצה לו. גם עם תום הנבואה ורוח הקודש, בת הקול לא פסקה וחכמים שהכירו בה ולעתים גם נעזרו בה, בקשו לשים לה גבולות וסייגים, אך לא התעלמו ממנה וראו בה המשך של ההתגלות בהר סיני. התמקדנו כדרכנו בעולם המדרש וחז"ל (וגם אותו לא מיצינו), אך הדברים נמשכו גם לתקופת הראשונים והפוסקים ויש על כך דוגמאות לא מעטות. דוגמא ידועה הם דברי הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם בהלכות שופר סוכה ולולב, פרק ח הלכה ה, בדין הדס שנקטם ראשו שהרמב"ם מכשיר והראב"ד מעיר עליו: "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול". מקור מרכזי עליו נתלו ראשונים ורבים הם דברי הגמרא בבבא בתרא יב ע"א: "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים". ראה דברי רמב"ן על מקור זה: "אף על פי שנטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון, נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה לא נטלה, אלא יודעים האמת ברוח הקדש שבקרבם". שילוב של חכמה ("חכם עדיף מנביא") עם רוח הקודש. (ראה הערה 6 לעיל על שיטת רמב"ן בבת הקול של פרשת משפטים). הדוגמא הקיצונית בנושא זה הוא הספר שו"ת מן השמים לר' יעקב הלוי ממרויש (מבעלי התוספות) שרובו ככולו מכיל תשובות בהלכה שנתנו בעזרת "שאלת חלום". הדברים נמשכים גם לדורות מאוחרים והגיעו עד ימינו בפסקיו של הרב עובדיה זצ"ל והשגותיו על החיד"א (ראה שו"ת יביע אומר חלק א – או"ח סימן מא). הרצאה בהירה על הנושא ההתגלות וההלכה התלכנה שתיהן יחדיו בנושא ניתנה ע"י פרופ' רמי ריינר בשיעור בליל הושענא רבה תשע"ו בבית אביחי ונראה שבאמת זה נושא חשוב שיש להעמיק ולהרחיב בו.