פרשות השבוע

צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם־וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה' : (תהלים לו ז)

וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד־מָרוֹם אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ: (תהלים עא יט)

צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת: (תהלים קיט קמב).¹

ויקרא רבה כו ח פרשת אמור – צדקה בעולמות עליונים ותחתונים

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא־יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא א) – כל מקום שהוא אומר: ויאמר, ויאמר, צריך להידרש …² כיוצא בו: "וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל־בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל־תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי־ אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל־הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי" (יחזקאל י ב) … ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: שש שנים (ומחצה) היו אותן גחלים עמומות בידו של גבריאל, סבור שישראל עושין תשובה – ולא עשו. כיון שלא עשו תשובה, ביקש לזרקן עליהם ולקעקע בֵּיָצָתָם.³ אמר לו הקב"ה: גבריאל, לְהוֹנָךְ, לְהוֹנָךְ!⁴ יש בהם בני אדם שעושים צדקה אלו עם אלו, שנאמר: "וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד־אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל י ח).⁵ אמר ר' אבא בן כהנא: כשם שהתחתונים צריכים צדקה אלו מאלו, כך העליונים.⁶ מה טעם? "וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד־מָרוֹם אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ" (תהלים עא יט). … בשם רבי ברכיה: מי מעמיד העליונים והתחתונים? הצדקה שעושים ביד, זהו שכתוב: "וצדקתך אלהים עד מרום וגו' ".⁷ ואף כאן אמור אל הכהנים ואמרת אליהם. אמירה ראשונה למת מצוה – יטמא, והשניה לאחרים – לא יטמא לפיכך נאמר: "אמור ואמרת".⁸

ויקרא רבה לא א פרשת אמור – אורה בעליונים ובתחתונים

"צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך" (ויקרא כד ב). "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות". ר' אמי שאל את ר' שמואל בר נחמן: אמר לו: בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהו: "וצדקתך אלהים עד מרום"?⁹ אמר לו: כשם שהתחתונים צריכים צדקה אלו מאלו, כך העליונים צריכין צדקה אלו מאלו … "אשר עשית גדולות" אלו שני המאורות הגדולים, שנאמר: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א טז). "אלהים מי כמוך" – מי כמוך בעליונים ומי כמוך בתחתונים. "מי כמוך", שאתה כובש על מדת הדין ומאיר לעליונים ולתחתונים; אתה מאיר לכל באי עולם ואתה מתאוה לאורן של ישראל! "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך".¹⁰

ויקרא רבה כז א פרשת אמור – מגוון דרשות על "צדקתך" ו"משפטיך"

"שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו" (ויקרא כב כז). "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה' " (תהלים לו ז).¹¹ ר' ישמעאל אומר: הצדיקים שהן עושים את התורה¹² שניתנה מהררי אל, הקב"ה עושה עמהן צדקה כהררי אל. אבל הרשעים שאינן עושים את התורה שניתנה מהררי אל, הקב"ה מדקדק עמהן עד תהום רבה – "ומשפטיך תהום רבה". ר' עקיבה אומר: אחד אלו ואחד אלו, הקב"ה מדקדק עמהן את הדין. מדקדק עם הצדיקים וגובה מהן מעט מעשים רעים שעשו בעולם הזה, כדי לשלם להם שכר טוב לעתיד לבוא. ומשפיע שלוה לרשעים ונותן להן שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה, כדי ליפרע מהם משלם לעתיד לבוא.¹³

ר' יונתן בשם ר' יאשיה היה מסרס מקרא זה: צדקתך על משפטיך, כהררי אל על תהום רבה. מה הרים הללו כובשין על תהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך מעשיהם שלצדיקים כובשין על הפורענות שלא תבוא לעולם.¹⁴

דבר אחר: "צדקתך כהררי אל", אמר ר' יהודה בר סימון: צדקה שעשית עם נח בתיבה – "כהררי אל". זהו שכתוב: "ותנח התיבה וגו' על הרי אררט" (בראשית ח ד). "משפטיך תהום רבה" – משפטים שעשית עם דורו, דקדקת עמהם עד תהום רבה. זהו שכתוב: "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה" (בראשית ז יא). ולא עוד, אלא כשזכרתו, לא לבדו זכרת, אלא לו ולכל מי שהיה עמו בתיבה, זהו שכתוב: "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתיבה" (בראשית ח א).¹⁵

דבר אחר: "צדקתך כהררי אל" – ר' יהושע בן חנניה אזל לרומי וראה שם עמודים של שיש מכורכים בקְטָיוֹת משופעות,¹⁶ בשרב שלא יִפְקְעוּ ובצינה שלא יִקְרְשוּ. כיון שיצא, פגע בעני אחד, מחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים מעל גביו. על העמודים קרא: "צדקתך כהררי אל" – היכן שאתה נותן, אתה נותן בשפע; על העני קרא: "משפטיך תהום רבה", היכן שאתה מכה, אתה מדקדק.¹⁷

מעשה.¹⁸ אלכסנדרוס מָקֶדוֹן הלך אצל מלך קציאה אחורי הרי חושך. נכנס למדינה אחת ושמה קרתגינה והייתה כולה של נשים.¹⁹ יצאו לקראתו ואמרו לו: אם אתה עושה מלחמה עמנו ונוצח אותנו, שמך יוצא בעולם שמחוז של נשים הֶחֱרָבְתָּ. ואם אנו עושות עמך מלחמה ונוצחות אותך, שמך יוצא בעולם שעשית מלחמה עם נשים ונצחוך, ושוב אין אתה עומד בפני מלכים. באותה שעה, הֵמִיך פניו ויצא לו. משיצא לו, כתב על שער העיר ואמר: אני אלכסנדרוס מקדון, מלך שוטה הייתי, עד שנכנסתי לעיר הנקראת קרתגינא ולמדתי עצה מנשים.²⁰

נכנס למדינה אחרת ושמה אפריקי. יצאו וקדמוהו בתפוחים של זהב וברימונים של זהב ובלחם של זהב. אמר: זהו שנאכל בארצכם? אמרו לו: ולא היה לך כן בארצך שבאת לכאן. אמר להם: עושרכם לא באתי לראות, דיניכם באתי לראות. עד שהם עומדים, באו שני אנשים לפני המלך לדין, זה היה מתיירא מגזלה וזה היה מתיירא מגזלה. אחד מהם אמר: חורבה קניתי מאיש זה, חפרתי בתוכה ומצאתי מטמון ואמרתי לו: טול מטמונך! חורבה קניתי, מטמון לא קניתי. והאחר אמר: כשמכרתי החורבה לאיש זה, היא וכל מה שיש בה מכרתי לו. קרא המלך לאחד מהם ואמר לו: יש לך בן זכר? אמר לו: כן. קרא המלך לאחר, אמר לו: יש לך בת? אמר לו: כן. אמר להם: השיאום זה לזה ויאכלו שניהם את המטמון. התחיל אלכסנדרוס מקדון תמה. אמר לו: ומה לך תמה? לא דנתי טוב? אמר לו: הן.²¹ אמר לו: אילו היה דין זה בארצכם, היאך הייתם דנים אותו? אמר לו: היינו נושאים ראשו של זה וראשו של זה והמטמון עולה למלכות.²² אמר לו (מלך קציא לאלכסנדר): מטר יורד עליכם? אמר לו: כן. – ושמש זורחת עליכם? אמר לו: כן. אמר לו: יש בארצכם בהמה דקה? אמר לו: הן. אמר לו: תיפח רוחו של אותו איש, שבזכות בהמה דקה אתם ניצולים. זהו שכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה' " (תהלים לו ז) – אדם בזכות בהמה תושיע ה', אדם מפני בהמה תושיע ה'.²³

כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אדם אנחנו – כבהמה תושיענו, לפי שאנו נמשכין אחריך, זהו שכתוב: "משכני אחריך נרוצה" (שיר השירים א ד) … אמר ר' יצחק: משפט אדם ומשפט בהמה: משפט אדם – "וביום השמיני ימול" (ויקרא יב ג), ומשפט בהמה – "ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה" (שם כב כז).²⁴

ספר אבודרהם תפלת מנחה של שבת – המנהג לומר הפסוקים

צדקתך צדק לעולם. וצדקתך אלהים עד מרום. צדקתך כהררי אל. כך נהגו לאומרם ברוב המקומות בספרד.²⁵ וכתב אבן הירחי שלא יתכן לאמרם על זה הסדר. כי בתלים²⁶ כתוב ראשון: "צדקתך כהררי אל" בלמנצח לעבד ה' (תהלים לו ז). וצדקתך אלהים בלמנצח לדוד להזכיר (שם עא יט). וכן מנהג צרפת ופרווינצאה לאומרם על סדר הכתובים, והוא הנכון להגדיל ולהוסיף בשבח המקום ברוך הוא: בתחילה נדמית שגדלה כהררי אל, ועוד גדלה עד מרום, ולעולם צדקתו ותורתו אמתיים עד כאן. וכך הם מסודרים בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה.²⁷ והטעם שנהגו לומר צדקתך, כתב מר שר שלום²⁸ כי הוא צידוק הדין על שמת משה רבינו ע"ה בשבת במנחה. וגם נהגו שלא לקבוע מדרש באותה שעה כי חכם שמת בתי מדרשים בטלים ומנהג אבותינו תורה היא.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: עוד על המנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ אחה"צ, ראו דברינו פרקי אבות – פרק א בפרשת שמיני.