פרשות השבוע

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: (בלעם בפרשתנו, במדבר כג ט).¹

ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר: (משה בשירת האזינו, דברים לב יב).²

וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹש: (משה בסוף פרשת וזאת הברכה, דברים לג כח).³

ילקוט שמעוני פרשת בלק רמז תשסח

"הן עם לבדד ישכון" – מובדלים הן מן עובדי האלילים בכל דבר: בלבושיהן ובמאכלן ובגופיהן ובפתחיהן.⁴

רמב"ן במדבר פרק כג פסוק ט

כי מראש צורים אראנו – אמר מראש צורים ומן הגבעות אני מביט ורואה אותו כי ישכון לבדו. ואין עמו גוי אחר שיחשב הוא אליו כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחת. אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם וגוי אחד הם, וישכון בדד בשם יעקב וישראל.⁵ ועל כן הזכיר (פסוק ז) ארה לי יעקב וזועמה ישראל, כי הזכיר להם שמם הנכבד ושמות אבותם, לאמר שהם עם לבדד ושמות נאות להם מאבותם. כי בלק לא היה מזכיר לו שם ישראל, רק אמר (לעיל כב ה) עם יצא ממצרים, כמתנכר בהם שלא ידע אותם, שהיה כפוי טובת אביהם. והכוונה לומר, כי כאשר אני רואה אותו עתה שוכן לבדו, כן ישכון לעולמים בטח בדד עין יעקב, והוא יהיה לראש לעולם ואין אומה שתתגבר עליו, ולא שיטפל הוא אליהם.⁶

ספרי דאגדתא על אסתר – מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ג

"ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם". כד אנן בעין למיזבן מנהון מיד סוגרים עלינו שוקים, ומשחקים עלינו ומכניסין הפרד בממוננו. חדא לשבעה יומין שבתא. לתלתין יומין ריש ירחא. בניסן פסחא. בסיון עצרתא. ואית להון ירחא ומפסידין בו ממונו של עולם. ריש שתא ויומא רבא וחגא דמטללא תמניא יומין. כל יומא אכלין ושתין ורווין ונפקין ויתבין ומבזי ליה למלכא.⁷

מדרש תנחומא פרשת בלק סימן יב

"הן עם לבדד ישכון" – כשהוא משמחן אין אומה שמחה עמהם אלו הכל לוקין שנאמר (דברים לב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. "ובגוים לא יתחשב" – כשהאומות שמחין בעולם הזה הן אוכלין עם כל מלכות ומלכות ואין עולה להם מן החשבון שנאמר ובגוים לא יתחשב.⁸

רש"י במדבר פרק כג פסוק ט

הן עם לבדד ישכון – הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד, כתרגומו.⁹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן א

בוא וראה שכל הימים שרשעים בעולם, אין הצדיקים נראין. וכן אתה מוצא שכל הימים שהיה עשו בארץ ישראל, לא היה יעקב יכול ליראות. עבר עשו שנאמר: "ויקח עשו את נשיו … וילך אל ארץ" – מיד: "וישב יעקב" … באותה שעה: " וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב".¹⁰

רש"י תחילת פרשת וישב

ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף.¹¹

ספרי דברים פיסקא שנו

"וישכון ישראל בטח בדד" –  אין בטח אלא רחצן¹² וכן הוא אומר: "וישכון במדבר לבטח" (יחזקאל לד כה). "בדד" – לא כבדד שאמר משה: "ה' בדד ינחנו" (דברים לב יב) ולא כבדד שאמר ירמיה: "מפני ידך בדד ישבתי" (ירמיה טו יז).¹³ אלא כבדד שאמר אותו רשע: "הן עם לבדד ישכון" (במדבר כג ט).¹⁴

מדרש תנאים לדברים פרק לג פסוק כח

"וישכון ישראל בטח בדד" … לא כבדד שאמר בלעם: "הן עם לבדד ישכון" ולא כבדד שאמר ירמיה: "איכה ישבה בדד", אלא כבדד שאמר משה: "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר".¹⁵

מסכת מכות דף כד עמוד א

אמר ר' יוסי בר חנינא: ארבע גזירות גזר משה רבנו על ישראל. באו ארבעה נביאים וביטלום. משה אמר: "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב" – בא עמוס וביטלה, שנאמר: "חדל נא מי יקום יעקב כי קטון הוא" (עמוס ז ה) וכתיב: "ניחם ה' על זאת" (הפסוק הסמוך)¹⁶. משה אמר: "ובגויים ההם לא תרגיע" (דברים כח סה) – בא ירמיה ואמר: "הלוך להרגיעו ישראל" (ירמיהו לא א)¹⁷. משה אמר: "פוקד עון אבות על בנים (שמות לד ז) – בא יחזקאל וביטלה: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל יח כ). משה אמר: "ואבדתם בגויים" (ויקרא כו לח) – בא ישעיהו ואמר: "ובאו האובדים בארץ אשור"¹⁸ (ישעיהו כז יג).¹⁹

שיר השירים רבה פרשה א סימן יא

… שיר השירים לישראל  – המשובח שבשירים המעולה שבשירים המסולסל שבשירים, נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שיורים לעולם. הא מה דאת אמרת: "ה' בדד ינחנו".²⁰

ספרי דברים פיסקא שטו

"ה' בדד ינחנו" – אמר להם הקב"ה: כדרך שישבתם יחידים בעולם הזה ולא נהניתם מן האומות כלום כך אני עתיד להושיב אתכם יחידים לעתיד ואין אחד מן האומות נהנה מכם כלום.²¹

שמות רבה פרשה טו סימן ז

"הן עם לבדד ישכון – מהו "הן"? כל האותיות מזדווגין חוץ מב' אותיות הללו. כיצד? א-ט הרי עשרה. ב-ח הרי עשרה. ג-ז הרי עשרה. ד-ו הרי עשרה. נמצאה ה לעצמה. וכן האות נ אין לה זוג. י-צ הרי מאה. כ-פ הרי מאה. ל-ע הרי מאה. מ-ס הרי מאה. נמצאה נ לעצמה.²² אמר הקב"ה: כשם ששני אותיות הללו אינן יכולין להזדווג עם כל האותיות אלא לעצמן, כך ישראל אינן יכולין להידבק עם כל העובדי כוכבים ומזלות הקדמונים אלא לעצמן מופרשים. שאפילו שונא גוזר עליהם לחלל השבת ומבטל את המילה או לעבוד עבודת כוכבים, הן נהרגים ואין מתערבים בהם. שנאמר: הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. ומה אני עושה? כל שונא וכל אויב שיגזור עליהם גזרה אני הורגו, שנאמר: הן עם כלביא יקום … לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה".²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: למשמעות הכפולה של הפסוק "עם לבדד ישכון" – דבר חיובי או לא – יש סמך ברור בפסוקים עצמם. הפסוק: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" הוא הברכה הראשונה של בלעם לישראל. בפסוקים קודם עוד אנו שומעים על המטרה המקורית לשמה נקרא בלעם לבוא למואב: "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל וכו'" ויכולים רק לנחש אם באמת הוא מנסה כאן לברך או שמא לרצות את שני הצדדים – את ציווי המלאך ואת בלק – באמירה דו-משמעית.