ונשלמה פרים שפתינו – א"ר אבהו מי משלם אותם הפרים שהיינו מקריבים לפניך – שפתינו בתפילה שאנו מתפללים לפניך.
אמר ר' יצחק כפרה זו שאת מכפר על נפשותינו. ומה טובה גדולה את עושה על נפשותינו, ומה עלינו לומר, טוב, "טוב להודות לה'" (תהלים צב ב), "הודו לה' כי טוב" (תהלים קיח)
(פסיקתא דרב כהנא לשבת שובה יט, עמ' 377-378)
שבת שובה, הקרויה כך הן בשל היותה בעשרת ימי תשובה, והן בשל ההפטרה הנקראת בה ("שובה ישראל עד ה' אלהיך"), והיא השבת היחידה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. בד"כ תהיה שבת שובה יחד עם פרשת האזינו. בשנים שבהן ישנה שבת בין יום הכיפורים לסוכות, תהיה אותה השבת שבת פרשת האזינו, ושבת שובה תהיה שבת פרשת וילך.
הפטרת שבת שובה היא בהושע פרק יד מפסוק ב ("שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך") עד פסוק י ("כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם").
הספרדים והאשכנזים קוראים גם בספר יואל פרק ב, מפסוק טו ("תקעו שופר בציון") עד פסוק כז ("ולא יבֹשו עמי לעולם"). הספרדים קוראים גם בספר מיכה פרק ז, מפסוק יח ("מי אל כמוך נֹשא עון") עד פסוק כ ("תתן אמת ליעקב חסד לברהם אשר נשבעת לאבֹתינו מימי קדם").
אור עולם קראו
אחריו תלכו למוראו
דרשו ה' בהמצאו
באלו ימים לערוב
בתשובה בא לקרוב
גדול ואין כערכו
גזר ליציר להאריכו
יעזֹב רשע דרכו
אלינו מחשבותיו לעד
על זֹאת רשום להעד
שובה ישראל עד קדוש
דכא אנוש תשובותיו
דיו לעשות משובותיו
ואיש און מחשבותיו
העולם עד לא שותתהו
הקדים תשובה לשובבהו
וישֹב אל ה' וירחמהו
ועד כסא כבוד מגעת צלוח
ומתחתיו יד לשלוח
ואל אלהינו כי ירבה לסלוח
ברָב עם הדרת מלכנו בועדם יאמרו לאלהינו
שובה ה' את שביתנו – קדוש
(יוצר לשבת תשובה לאליעזר בר נתן, בתוך סידור עבודת ישראל, עמ' 731)