פרשות השבוע

מים ראשונים: כך יש לבטא: סַיָּפָא (ביו"ד אחד, או בשני יו"דין כפי שמופיע ברוב המקורות הקדומים) ולא סָיְפָא כהרגל הלשון בימינו. הכוונה היא לבעלי המקצוע: סָפְרָא הוא סופר וסַיָּיפָא הוא סַיָף.¹ ולהלן נראה גם את החפצים: סֵפֶר וסַיִף ודימויים אחרים.

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: (דברים יא כו-כח).²

 

דברים רבה ד ב פרשת ראה – הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים

דבר אחר: "שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל־תִּגְבָּהוּ כִּי ה' דִּבֵּר" (ירמיהו יג טו) … שמעו לדברי תורה והאזינו לדברי תורה … ואל תגבהו את הטובה מלבוא לעולם.³ "כי ה' דיבר", והיכן דיבר?  "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר" (ישעיה א יט-כ).⁴ מהו "אם תאבו ושמעתם" אמר ר' אלעזר: הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים. אמר להם: אם תעשו מה שכתוב בספר הזה, אתם ניצולים מן הסייף הזה. ואם לא תעשו מה שכתוב בספר הזה, אתם נהרגים בסייף הזה.⁵

ויקרא רבה לה, פרשת בחוקותי – הכיכר והמקל מול הספר והסייף

תני בשם ר' אלעזר: הסייף והספר ניתנו מכורכים מן השמים. אמר להם הקב"ה: אם שמרתם מה שכתוב בספר הזה – הרי אתם ניצולים מן הסייף הזה. ואם לאו – סוף שהוא הורג אתכם. מהיכן הוא משמעו של דבר? שנאמר: "וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג כד).⁶ "את דרך" – זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" – זו תורה.⁷

תני בשם ר' שמעון בר יוחאי: הכיכר והמקל ניתנו מכורכים מן השמים. אמר להם: אם שמרתם את התורה – הרי כיכר לאכול. ואם לאו – הרי מקל ללקות בו.⁸ היכן הוא משמעו של דבר? "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו" (ישעיה א יט-כ) – חרובים תאכלו. א"ר אחא: צריכים ישראל לחרובים – עושים תשובה. אמר ר' עקיבא: יאה היא מִסְכְּנוּת לבתו של יעקב, כרצועה אדומה בראש סוס לבן.⁹

ויקרא רבה פרשה ו סימן ה – ברית אגנות הדם

אמר ר' יצחק: מלך כשהוא משביע את לגיונותיו, אינו משביעם אלא בסייף. לומר, שכל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו. כך: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שמות כד ו).¹⁰

מסכת עבודה זרה דף יז עמוד ב – ספרא וסיפא לאדם

אתיוהו לרבי אלעזר בן פְּרָטָא,¹¹ אמרו: מאי טעמא תָּנֵית, ומאי טעמא גנבת?¹² אמר להו: אי סַיָּיפָא לא סָפְרָא, ואי סָפְרָא לא סַיָּיפָא, ומדהא ליתא הא נמי ליתא.¹³ מאי טעמא קרו לך רבי? – רבן של תרסיים אני. אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא …¹⁴

תוספות מסכת תענית דף ז עמוד א – עולמות שונים

אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה¹⁵ – וכן נמי אמרינן בעירובין פרק כיצד מעברין (דף נה ע"א): "לא בשמים היא ולא מעבר לים היא". כלומר, לא תמצא התורה במי שמגביה עצמו כשמים שדעתו גבוה, ולא בסוחרים ההולכים במדינת הים בעבר הים. דאי ספרא לא סייפא ואי סייפא לא ספרא. והכי נמי איתא התם: לא בסחרנין ולא בתגרין ולא באיסטרולגין כלומר באותן שרואין בכוכבים.¹⁶

מסכת סנהדרין דף צד עמוד ב – הסייף על סף ספרא

אמר רבי יצחק נפחא: חוּבָּל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ. מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.¹⁷

מסכת גיטין דף נו עמוד ב – הספר והסייף כרוכים בחורבן

"ואמר אי אלהימו צור חסיו בו" – זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה. מה עשה? תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים, והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה. ונטל סייף וגידר את הפרוכת. ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא, וכסבור הרג את עצמו, שנאמר: "שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות" (תהלים עד ד).¹⁸

שו"ת מהרלב"ח סימן קטו – תארי כבוד לחכמים וחריפים

שבתי זממתי יסדתי אבן אבן בוחן פנת יקרת, כל אמרת אלוה צרופה. זה סיני עשן כולו וכו' אוריתיה מרתחא ליה לשוויי ניהליה ספרא וסיפא, אחד מן השרפים ובידו רצפה.¹⁹

צרור המור שמות פרק ח, בפירוש מעשה מעיל האפוד – ידיעת הרע לצד הטוב

… ולכן הסנהדרין היו יודעים לבטל הכישופים אם יבוא אדם לעשותם נגד ישראל. ולכן א"ר יוחנן בן זכאי לתלמידיו אחר שאמר להם: צאו וראו אי זו היא דרך טובה. חזר לומר להם איזו היא דרך רעה. ומה צריך לזה? כי מהאחד נמשכת האחרת!²⁰ אבל רצה לידע בהם. כמו שהיו חכמים בידיעת הטוב, אם יהיו חכמים בבחירת הרע להישמר ממנו. כי כן צריך לכל חכם להיות בידו סייפא וספרא.²¹

מסכת סוטה דף יג עמוד ב

סמליון אמר: וימת שם משה – ספרא רבה דישראל. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, בת קול משמיע ואומר: וימת משה – ספרא רבה דישראל.²²

מלבי"ם ישעיהו נד יד

"בצדקה תכונני" – הבנין שהזכרתי שתבנה ציון מאבני חפץ, גמר הבנין יהיה על ידי הצדקה שהם המעשים טובים בין אדם למקום.²³

שבת שלום ונחמת ציון

מחלקי המים

מים אחרונים: פתחנו ב"מדרש נאה לפרשת השבוע" וגלשנו לנושא חובק עולם "מורכב וטעון" שיש לו "היסטוריה" וגלגול לאורך הדורות. וגם קשר מיוחד להוויית עולמנו במדינת ישראל, בה השילוב (או הניגוד) של ספרא וסייפא, איננו רק ברמת היחיד, אלא שיקול נכבד ברמת הציבור כולו. ראו דבריו הנמלצים של הרב ש. זוין בשנות הקמת המדינה, על הפטור לבני ישיבות; וכן מאמרו של הרב א. ליכטנשטיין בנושא ישיבות ההסדר שמתייחסים שם בין השאר גם לביטוי ספרא וסייפא. ותודה לגיסי משה מיה הי"ו שהפנה תשומת לבי לשני מקורות חשובים אלה.