פרשות השבוע

מים ראשונים: מי לא כתב ומה לא נכתב על עמידתו ותפילתו של משה בחטא העגל; עמידה של דו-פנים: פנים מפייסות ומחלות כלפי הקב"ה ופנים כועסות ומסבירות כלפי העם. גם אנו כבר שלחנו מיעוט ידינו בנושא זה בדברינו לך רד- לך עלה וכן לא יהיו שתי הפנים בכעס וסניגוריות על חטא העגל, כולם בפרשתנו, פרשת כי תשא. הפעם נבקש להתמקד במילים: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו" שדרשות ופירושים נאים נקשרו אליהן.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: … וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה: לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת  זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ: פ  (שמות לב ז-יד).¹

מסכת סופרים פרק יז הלכה ה – קריאת התורה בתענית ציבור

בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים; בעצרת: שבעה שבועות; בראש השנה: בחודש השביעי באחד לחודש; ביום הכיפורים: אחרי מות …² ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונות של עצירת גשמים, ברכות וקללות, אבל תעניות אחרות: ויחל משה, ומפטירין דרשו ה'.³

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויסע פרשה ו – משה בין הקב"ה לעם

"ויצעק משה אל ה' " (שמות יז ד)⁴ להודיע שבחו של משה, שלא אמר משה הואיל והם מדיינין עמי איני מבקש עליהם רחמים, אלא: "ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה". אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בינך לבינם אני הָרוּג. אתה אומר לי: אל תקפיד כנגדן, שנאמר: "כי תאמר אלי שאהו בחיקך" (במדבר יא יב), והם רוצין להרגני.⁵ כאן המקום מֵמִיך ומשה מגביה, ובמקום אחר המקום מגביה ומשה מֵמִיך, כענין שנאמר: "ועתה הניחה לי" (שמות לב י). ואחריו מה הוא אומר? "ויחל משה".⁶

שמות רבה פרשה מב סימן ב – הקב"ה פותח פתח למשה

התחיל הקב"ה ליתן למשה שבילים שביקש עליהם רחמים. מנין? אמר ר' יוחנן: למעלה כתוב "לך רד" – לשון קשה,⁷ ואחר כך הוא אומר: "ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא" (שמות לב ט) – ואין אמירה אלא לשון רך.⁸ כאדם שיש בלבו על חברו והוא מבקש להתפייס לו והוא אומר לו: אמור לי, מה עשיתי לך שכן עשית לי? כיון ששמע משה מן הקב"ה דברים רכים, התחיל מבקש עליהם רחמים, שנאמר: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו".⁹

מסכת ברכות דף לב עמוד א – משמעויות רבות: מחלה, הפרה, חולין, אש

"ויחל משה את פני ה' " – אמר רבי אלעזר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שהחלהו;¹⁰ ורבא אמר: עד שהפר לו נדרו, כתיב הכא: "ויחל" וכתיב התם: "לא יחל דברו", ואמר מר: הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו. ושמואל אמר: מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר ואם אין מחני נא מספרך.¹¹ אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים.¹² ורבנן אמרי: מלמד שאמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חולין הוא לך מעשות כדבר הזה.¹³ … רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות.¹⁴

שמות רבה מג פרשת כי תשא – סניגור, מרפא, מתיר נדרים

סימן א: ויחל משה, כך פתח ר' תנחומא בר אבא: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית" (תהלים קו כג).¹⁵ א"ר חמא בר חנינא: הסניגור הטוב מסביר פנים בדין.¹⁶ משה אחד משני הסניגורים הטובים שעמדו ללמד סניגוריא על ישראל והעמידו פנים כביכול כנגד הקב"ה: משה ודניאל. …¹⁷ ר' שמואל בר נחמן אמר: "עמד בפרץ לפניו" – דבר קשה. משל למלך שכעס על בנו וישב על בימה ודנו וחייבו. נטל את הקולמוס לחתום גזר דינו. מה עשה סִינְקָתֶדְרוֹ¹⁸ חטף את הקולמוס מתוך ידו של מלך כדי להשיב חמתו. כך, בשעה שעשו ישראל אותו מעשה, ישב הקב"ה עליהם בדין לחייבם, שנאמר: "הרף ממני ואשמידם". ולא עשה, אלא בא לחתום גזר דינם שנאמר: "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב יט).¹⁹ מה עשה משה? נטל את הלוחות מתוך ידו של הקב"ה כדי להשיב חמתו … ושברם²⁰ …²¹ ועוד אמר משה: מוטב שיהו נידונים כשוגגים ואל יהיו מזידין … שהיה כתוב בלוחות: "אנכי ה' אלהיך", ועונשו אצלו: "זובח לאלהים יחרם". לפיכך שבר את הלוחות, שנאמר: "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו". מיד התחיל חוגר בתפילה: "ויחל משה את פני ה' אלהיו" – שעמד בקלות ראש לפני הקב"ה לבקש צרכן של ישראל. הוי: "ויחל משה".²²

סימן ג: "ויחל משה" … ר' יהודה אומר: חלה משה כשעשו אותו מעשה.²³ ר' נחמיה אומר: … שהכניס לאלהים כמין דורון … ²⁴. ורבותינו אומרים: מהו "ויחל משה"? – עשה את המר מתוק … כיון שבאו ישראל למרה … התחיל משה מהרהר בלבו ואומר: המים הללו למה נבראו? מה הניה יש לעולם בהם? מוטב היה אילו לא נבראו!²⁵ ידע הקב"ה מה היה מחשב בלבו. א"ל הקב"ה: לא תאמר כן, ולא מעשי ידי הם? יש דבר בעולם שלא נברא לצורך? אלא אני מלמדך היאך תהא אומר. אמור כך: עשה את המר מתוק²⁶ … היה הדבר מסורת ביד משה … כיון שבאו ישראל למדבר ובקש האלהים לכלותם, אמר לו משה: ריבונו של עולם, לא בקשת לאבד את ישראל! מכלה אתה אותם מן העולם?! לא כך אמרת לי במרה: הוי מתפלל ואומר: "עשה את המר מתוק"?! ואף עכשיו חַלֵה מרירותם של ישראל ורפא אותן, הוי: "ויחל משה".²⁷ א"ר אבין בשם ר' לוי בר פרטא: בימי משה היה לנו מי שיחלה המרירות שלנו, הוי: "ויחל משה", אבל בימי דניאל לא היה לנו מי שיחלה המרירות, שנאמר: "ולא חלינו את פני ה' אלהינו" (דניאל ט יג).²⁸

סימן ד: דבר אחר: "ויחל משה" – מהו כן? אמר ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' יצחק: שהתיר נדרו של יוצרו, כיצד? אלא בשעה שעשו ישראל העגל עמד משה מפייס את האלהים שימחל להם. אמר האלהים: משה, כבר נשבעתי: "זובח לאלהים יחרם", ודבר שבועה שיצא מפי איני מחזירו. אמר לו משה: ריבון העולם, ולא נתתי לי הפרה של נדרים  …²⁹ וכל זקן שמורה הוראה, אם ירצה שיקבלו אחרים הוראתו, צריך הוא לקיימה תחילה³⁰ … מיד נתעטף בטליתו וישב לו כזקן והקב"ה עומד כשואל נדרו …³¹ א"ר יוחנן: דבר קשה אמר (משה) לפניו: תָּהִיתָ?! א"ל: תוהה אני על הרעה אשר דברתי לעשות לעמי. אותה שעה אמר משה: מותר לך! מותר לך! אין כאן נדר ואין כאן שבועה. הוי: "ויחל משה" – שהפר נדרו ליוצרו.³²

סימן ה: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו" – אמר ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בר יוחאי: פתח של תשובה פתח לו הקב"ה בסיני: "אנכי ה' אלהיך". למה? בשעה שעשו ישראל העגל היה משה מפייס את האלהים ולא היה שומע לו. אמר לו (הקב"ה למשה): אפשר שלא נַעֲשֶׂה בהם מדת הדין על שבטלו את הדיבור? אמר משה: ריבון העולם, כך אמרת בסיני: "אנכי ה' אלהיך" ולא אמרת: "אלהיכם"; לא לי אמרת?! שמא להם אמרת?! ואני בטלתי את הדבור?! … הוי: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו".³³ אמר ר' יהושע מסכנין בשם ר' לוי: לפיכך חזר וכתבה בלשון רבים: "אני ה' אלהיכם" (ויקרא יט ד), וכן בכל המצות אומר: "אני ה' אלהיכם" ולא אמר עוד: "אני ה' אלהיך".³⁴

במדבר רבה יב א פרשת נשא – המחילה הסופית במשכן

"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז א) … אתה מוצא, בשעה שעשו ישראל אותו מעשה וכעס עליהם הקב"ה … מיד עמד משה ובקש רחמים מלפניו שיתרצה להם, כמו שנאמר: "ויחל משה את פני ה' אלוהיו" ונתרצה להם הקב"ה שנאמר: "וינחם ה' על הרעה וגו' ". אעפ"כ היה בלבו עליהם, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם". כיון שנעשה המשכן … הלך משה והרכין אזנו במשכן. אמר משה: תאמר שיש בלבו של הקב"ה על ישראל … שעד עכשיו הוא עומד בכעסו כנגדם והוא בקושי עמהם … מיד פייסו הקב"ה שאין בלבו על ישראל כלום, כמו שאתה אומר: "ויעבור ה' על פניו" – שהעביר זעמו מהם ועבר על פשעיהם … וכיון שנעשה המשכן שמע קול נאה. מה שמע? "כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו" (תהלים פה ט)³⁵

מסכת ברכות דף ל עמוד ב

כמה ישהה בין תפילה לתפילה?³⁶ רב הונא ורב חסדא, חד אמר: כדי שתתחונן דעתו עליו; וחד אמר: כדי שתתחולל דעתו עליו. מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו – דכתיב: "ואתחנן אל ה' "; ומאן דאמר כדי שתתחולל דעתו עליו – דכתיב: "ויחל משה".³⁷

שבת שלום

מחלקי המים (ומתפכחי מיין)

מים אחרונים: הצירוף פרשת כי-תשא ופרשת פרה הוא שכיח למדי (בשנים שאינן מעוברות) ויש בו סמליות רבה. הקשר הוא של חטא וכפרה. העגל מסמן את החטא ואילו הפרה את הכפרה. הפרה מכפרת על העגל. ראה במדבר רבה יט ח: "מפני מה כל הקרבנות זכרים וזו נקבה? א"ר איבו: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמר המלך: תבוא אמו ותקנח את הצואה. כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל". ומי הוא שעושה את הפרה האדומה? אלעזר הבן. ועדיין נותרה כפרתו האישית של אהרון, בפר בן בקר לחטאת כפי שהראינו בדברינו פיו של שטן וכפרת אהרון בפרשת שמיני.