פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ: (שמות יב מג).¹

וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּו: (ישעיהו נו ג).²  

שמות רבה יט א – בשמחתו לא יתערב זר

"ויאמר ה' אל משה ואהרון: זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו". זהו שאמר הכתוב: "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר" (משלי יד י). "לב יודע מרת נפשו" – אלו ישראל שהיו נתונין במצרים בשעבוד וכיון שבאו לצאת וגזר עליהן הקב"ה לעשות פסח, באו המצרים לאכול עמהם. אמר להם האלהים: חס ושלום! "כל  בן נכר לא יאכל בו". הוי: "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר".³

שמות רבה יט ו – אתם לעצמכם עם המסתורין

"כל בן נכר לא יאכל בו" – לקיים מה שנאמר: "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" (תהלים קמז יט) -אמר להם הקב"ה: אומה אחרת אל יתערבו בו ואל ידעו מסתורין זו, אלא אתם לעצמכם.⁴

מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו סימן יא – סילוק יתרו

"בחודש השלישי" – מה כתיב למעלה מן הענין? פרשת יתרו. משהוא לָמֵד⁵ למשה "ואתה תחזה מכל העם"  (שמות יח כא) ואחר כך: "וישלח משה את חותנו" (שם יח כז), ואחר כך: "בחודש  השלישי" (שם יט א). אמר שלמה: "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד י), ולפיכך: "ובשמחתו לא יתערב זר" (משלי  יד י). אמר הקב"ה: בניי היו משועבדים בטיט ולבנים ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט, ובא  לראות בשמחת התורה עם בניי? לכך, "וישלח משה את חתנו", ואחר כך "בחודש השלישי". למה כך? דרש משה קל וחומר: ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן מצות פסח אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו, שש מאות ושלש עשרה מצות שרוצה ליתן לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם?! לפיכך: "וישלח משה" ואחר כך "בחודש השלישי".⁶

מסכת פסחים דף ג עמוד ב – הגוי שביקש לאכול מקרבן פסח⁷

ההוא ארמאה⁸ היה עולה ואוכל פסחים בירושלים.⁹ אמר: כתיב: "כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו" ואני הרי אכלתי משופרי שופרי.¹⁰ אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: האם נתנו לך לאכול מן האליה? – אמר לו: לא. – כאשר תעלה לשם תאמר להם: האכילו אותי מהאליה. כאשר עלה אמר להם: מהאליה האכילוני. אמרו לו: האליה עולה לגבוה.¹¹ אמרו לו: מי אמר לך כך? אמר להם: רבי יהודה בן בתירא, אמרו: מהו זה שלפנינו?¹² בדקו אחריו ומצאו שהוא נכרי והרגוהו. שלחו לו לרבי יהודה בן בתירא: שלום לך רבי יהודה בן בתירא! שאתה בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים.¹³

מכילתא דרבי ישמעאל בא מס' דפסחא פרשה טו – ישראל שלא נימול

"וכל ערל לא יאכל בו" – למה נאמר? והלא כבר נאמר: "כל בן נכר לא יאכל בו", אבל ישראל ערל שומע אני יהא כשר לאכול בפסח? תלמוד לומר: "וכל ערל לא יאכל בו".¹⁴

מדרש שיר השירים רבה פרשה א (וילנא סימן ג, דונסקי סימן נז) – לכו מולו את עצמכם

…¹⁵ היתה נפשם קוהא לאכול.¹⁶ אמרו לו: משה רבינו, תן לנו מה נאכל. אמר להם משה: כך אמר לי הקב"ה: "כל בן נכר לא יאכל בו". עמדו והפרישו הנכרים שביניהם. והיתה נפשם קוהא לאכול. אמרו לו: משה רבינו תן לנו מה נאכל. אמר להם: כך אמר לי הקב"ה: "וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו אז יאכל בו". עמדו ומלו את עבדיהם. והיתה נפשם קוהא לאכול. אמרו לו: תן לנו מה נאכל. אמר להם: כך אמר לי הקב"ה: סינטומוס,¹⁷ "כל ערל לא יאכל בו". מיד כל אחד ואחד נתן חרבו על ירכו ומהל עצמו.¹⁸

רש"י שמות פרק יב פסוק מג – דין יהודי משומד

"כל בן נכר" – שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים. ואחד נכרי ואחד ישראל משומד במשמע.¹⁹

מסכת שבת דף פז עמוד א – מפסח לתורה כולה

… שבר את הלוחות. מאי דריש? אמר: ומה פסח שהוא אחד  מתרי"ג מצות, אמרה תורה: "וכל בן נכר לא יאכל בו", התורה כולה [כאן], וישראל משומדים – על אחת כמה וכמה! ומנלן דהסכים הקב"ה על ידו? שנאמר: "אשר שברת" (שמות לד) ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת.²⁰

שמות רבה יט ד – בחוץ לא ילין גר והשערים נפתחים בכל שעה

"זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו". זהו שכתוב: "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה'  מעל עמו". אמר איוב: "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח" (איוב לא) – מן הקב"ה למד שאינו פוסל שום בריה, אלא לכל הוא מקבל והשערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס – יכנס. לכך הוא אומר "בחוץ לא ילין גר" – כנגד "וגרך אשר בשעריך" (דברים לא יב).²¹ "דלתי לאורח אפתח" – כנגד הקב"ה שהוא סובל בריותיו.²²

אמר להם הקב"ה לגרים: למה אתם מתייראים? לפי שפסלתי אתכם ואמרתי בפסח "כל בן נכר לא יאכל בו"? למה לא תשאלו לגבעונים מה טובה  עשיתי להם? בני אדם שעשו בערמה ועשו מיראה ובאו להן אצל בני ונשבעו להם. ומה עשיתי לשאול ולביתו על שביקש להרגם? … אמר הקב"ה: מה אם לגבעונים שהיו אמוריים ובאו מיראה ועשו מרמה עם ישראל, קבלתי אותם ועשיתי להם טובה ועשיתי דייקי שלהם בבני; הגרים שהם באים מאהבה ומשרתים לשמי, איני מקבלן ומגדלן? לפיכך: "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לשרתו" (ישעיה נו).²³

דברים כ ח פרשת כי תצא – הדין המיוחד של גר מצרי

לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה':

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יב – זכור: לא תתעב מצרי כי גרים הייתם בארצו – בין טובים בין רעים עשיתם אצלם כמה שנים.

רש"י על הפסוק: לא תתעב מצרי – מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים