מים ראשונים: הביטוי מימים ימימה שגור בפינו היום במשמעות: מאז ומתמיד, מקדמת דנא. אך אין זו המשמעות המקורית של הביטוי המופיע בפרשתנו בהקשר עם שמירת מצוות הפסח לדורות. נתחקה מעט אחר משמעותו המקורית של ביטוי זה, כולל הופעתו במקומות נוספים במקרא, ועל הדרשות סביבו.
וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה: (שמות יג י).1
רש"י על הפסוק – משנה לשנה
מימים ימימה – משנה לשנה.2
מסכת עירובין צו ע"א – מחלוקת התנאים
ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין? – רבי עקיבא. דתניא: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" – ימים ולא לילות. "מימים" ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד.3
אבן עזרא בראשית פרק ד פסוק ד – שנת חמה
ועל דעתי כי נקראת השנה תמימה ימים. וכן כתיב: "ימים תהיה גאולתו" (ויקרא כה, ל), בעבור שישובו הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחילה, וכן מימים ימימה.4
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק ב – אין שנה פחותה מ 12 חודשים
יכול כשם שאם היתה שנה אפילה יוסיף לה ימים, כך אם היתה שנה בכירה יבצור ממנה ימים? תלמוד לומר: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" (שמות יג י) – אין פחות משנים עשר חדש.5
מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: (שופטים יא מ).6
רש"י מסכת נזיר דף ה עמוד א – ארבע פעמים בשנה
ואימא מהכא מימים ימימה – תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ד' ימים בשנה דהיינו יום א' לשלושה חדשים.7
וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג־ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית־אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וכו' (שופטים כא יט).8
וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַה' צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וכו' (שמואל א א ג).9
רד"ק שמואל א פרק א פסוק ג – ממועד למועד
מימים ימימה – משנה לשנה כמו "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה". או פירושו "ממועד למועד" וכת"י10 מזמן מועד למועד.11
אגדת בראשית (בובר) פרק נ א – מפסח לפסח
ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה – מפסח לפסח, שנאמר: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה".12
וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה־לּוֹ אִמּוֹ וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ אֶת־אִישָׁהּ לִזְבֹּחַ אֶת־זֶבַח הַיָּמִים: (שמואל א יט).13
תנחומא פרשת בא סימן יד – בדיקת התפילין פעם בשנה
יכול לא יבדוק את התפילין? תלמוד לומר: "מימים ימימה" – מכאן אמרו: צריך אדם לבדוק את התפילין אחד לי"ב חודש, נאמר כאן מימים ימימה.14
תנחומא פרשת בראשית סימן ד – שנזכה משנה לשנה
וכן אתה מוצא שלא נתנו המועדות לישראל אלא להנאת עצמן. אמר הקב"ה: אתם ההנית[ם] עצמכם, תהיו שונין לשנה הבאה, שנאמר: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" – תהיו שונין מימים ימימה. הוי אומר: שכשם שהאדם מברך להקב"ה, כך ה' מברכו. אמר ר' חנינא: יש לנו ללמוד ממקום אחר, "אלה תעשו לה' במועדיכם" (במדבר כט) – אלה עשיתם לא נאמר, אלא "תעשו" – תעשו כן לשנה הבאה.15
שמות רבה יט ז – שבת ופסח – מעגל שבועי ומעגל שנתי
כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית, שנאמר: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ ח), כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם, שנאמר: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" (שמות יג ג) … "ולא יראה לך שאור שבעת ימים", כנגד שבעת ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף, כשם שבתחילה הם שבעת ימי בראשית. וכשם שהשבת מתקיימת אחד לשבעה ימים, כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה, שנאמר: "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה".16
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראה פרקי דרבי אליעזר פרק טז: "ר' אבהו אמר: רצה הקב"ה לגמול חסד ליצחק ושלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה הדרך עליו ובג' שעות בא העבד לחרן, והכל לפני הקב"ה. ובת מלכים שלא יצאה לשאוב מימים ימימה, יצאה לשאוב מים באותה שעה". משמע שאחרי ככלות הכל, גם לשיבוש של "מימים ימימה" הרווח בימינו, במשמעות של "מאז ומעולם" או מזה זמן רב, יש על מה לסמוך.