מים ראשונים: עשר מכות הביא הקב"ה על מצרים. הדבר מושכל וברור לכל, כפי שאנו אומרים כל שנה בליל הסדר, ומונים בהם חמש מכות משנה ואף נותנים בהם סימנים. אך בעוד שהמנין והכותרת 'עשרת הדברות' ("עשרת הדברים") של מעמד הר סיני נזכר במפורש בתורה, עשר המכות מופיע לראשונה (אם לא טעינו) במשנה, מסכת אבות פרק ה שנראה להלן, לצד 'עשרה' נוספים כניסיונות אברהם אבינו (להם הקדשנו דף מיוחד), עשרה ניסים בבית המקדש, עשרה דברים שנבראו בערב שבת ועוד. התורה לא מונה בפירוש את מספר המכות. מקור חשוב אחר הוא דרשת ר' יוסי הגלילי: "מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות?" שאנו אומרים בהגדת ליל הסדר ואשר לקוחה ממכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דויהי פרשה ו. כבר זכינו לדון על עשר המכות בכללותן ובמקצת גם בפרטן: מכת הברד, מכת שחין, מכת בכורות) והנה קפצה ובאה לנו המכה האחת עשרה הנעלמה.
וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה': (שמות יב יב).1
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: (שמות פרק ו פסוק ו).2
מסכת אבות פרק ה משנה ד – עשר המכות ועשרה ניסים
עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים. עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים ועשרה על הים. עשר ניסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (במדבר יד כב).3
מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה ז – שפטים שונים ומשונים
"ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים אני ה' ". שפטים משונים זה מזה: של אבן היתה נמסת, ושל עץ היתה נרקבת ושל מתכת נעשית חררה,4 שנאמר: "ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלוהיהם עשה ה' שפטים" (במדבר לג ד). ויש אומרים: של אבן נרקבת ושל עץ נמסית.5 ר' נתן אומר: שפטים שפוט שופטי שפטים: נרקבים נבקקים נגדעים נשרפים.6 נמצינו למדין שעבודה זרה לוקה בארבעה דרכים ועובדיה בשלושה: במכה בהשחתה ובמגפה.7
שמות רבה טו טו פרשת בא – בקשו המצרים חסות בעבודה זרה שלהם
"החודש הזה לכם". … כיון שנכנס הקב"ה, כביכול, נגף את הבכורות וכל אלוהות שלהן, שנאמר: "ואגוף את מצרים" (יהושע כד ה), וכן הוא אומר: "ובאלוהיהם עשה ה' שפטים" (במדבר לג ד). כיון שנגף אותם במכת בכורות, מה עשו? נטלו בניהם והטמינום בבתי עבודה זרה שלהם. א"ר ברכיה: המצרים מבקשים ומחזרים היאך לברוח מן הנגף, ולא היו מוצאים … מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה? על שהיו בוטחים בעבודה זרה שלהם. מה עשה הקב"ה? הכה את אלהיהם עמהם: מי שהיה של עץ – היה נרקב, של אבן – היה נמס, של כסף ושל זהב ושל נחושת – היה ניתך, כשם שהיו מתחילתן, שנאמר: "ובאלוהיהם עשה ה' שפטים" (שם).8 וכל עבודה זרה שלהם היכה, וכולם אבדו, חוץ מבעל צפון שלהם. למה? בשביל להטעותם, לכך כתיב: "משגיא לגוים ויאבדם" (איוב יב כג).9
שמואל א פרק ה פסוקים ב-ד – קריסת דגון ועוד אלילים
וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן: וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ: וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו:10
שמות רבה טז ג פרשת בא – הקשר לשחיטת קרבן הפסח
"משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח" (שמות יב כא). "יבושו כל עובדי פסל" (תהלים צז ז). בשעה שאמר הקב"ה למשה לשחוט הפסח, אמר לו משה: ריבון העולם, הדבר הזה היאך אני יכול לעשות? אי אתה יודע שהצאן אלהיהן של מצרים הן? שנאמר: "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו"! אמר לו הקב"ה: חייך, אין ישראל יוצאים מכאן עד שישחטו את אלוהי מצרים לעיניהם, שאודיע להם שאין אלוהיהם כלום. וכן מצינו שעשה, שבאותו הלילה הכה בכוריהם של מצרים ובו בלילה שחטו ישראל פסחיהן ואכלו. והיו המצרים רואים בכוריהם הרוגים ואלהיהן שחוטין ולא היו יכולין לעשות כלום, שנאמר: "ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים" (במדבר לג ד), הוי: "יבושו כל עובדי פסל".11
זוהר פרשת שמות – המכה הקשה מכולן
אמר רבי אלעזר: אלוה של מצרים שה היה, וצוה הקב"ה לעשות בו שפטים לשרוף אותו באש, כמה דאת אמר: "פסילי אלהיהם תשרפון באש" (דברים ז) כדי שיהא ריחו נודף. ועוד (שמות יב) ראשו על כרעיו ועל קרבו. ועוד שעצמותיו מושלכים בשוק. וזאת היתה למצרים קשה מכולן, הדא הוא דכתיב: "שפטים".12
שמות רבה טז ב – המסר לבני ישראל
וכן אתה מוצא לישראל כשהיו במצרים היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה, שנאמר:" איש את שקוצי עיניהם לא השליכו" (יחזקאל כ ח). אמר לו הקב"ה למשה: כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים, לא יגאלו. לך ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים ולכפור בעבודת כוכבים. זהו שכתוב: "משכו וקחו לכם" – כלומר, משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח. שבכך הקב"ה פוסח עליכם. הוי: "בשובה ונחת תושעון" (ישעיה ל טו).13
שכל טוב (בובר) שמות פרק ז – הקשר לאברהם
בשפטים גדולים – כדכתיב: "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בראשית טו יד), כדכתיב: "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים" (שמות יב יב).14
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק יט – "אתם ראיתם"
"אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים". זו נקמה שעשה באלהיהם, שנאמר: "ובאלהיהם עשה ה' שפטים" (במדבר לג ד):15
מסכת סוכה דף כט עמוד א – שפטים באלוהי מצרים בכל מכה ומכה
… ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלוהיה לוקה עמה, שנאמר: "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים אני ה' ".16
ירושלמי מגילה פרק א הלכה יא – הקשר עם הרג הבכורות
ר' יוחנן עשה שלוש שנים ומחצה שלא בא לבית הוועד מצער.17 בסוף (של התקופה) ראה ר' אלעזר בחלומו: למחר סיני יורד (מגיע) ומחדש לכם דבר.18 עלה ואמר לפניהם: מהיכן קשט הקושט הזה שתהא עבודה בבכורות?19 מן הפסוק הזה: "כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים" [במדבר ח יז].20 וכתיב: "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים" [שמות יב יב]. קודם לכן מה היו עושין? "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית" [בראשית כז טו]. מהו "החמודות"? שהיה משמש בכהונה גדולה.21
בראשית רבה צו ה פרשת ויחי – הקשר עם יעקב שה ישראל
"אל נא תקברני במצרים" – מפני מה ביקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים? שלא יעשו אותו עבודה זרה, שכשם שנפרעים מן העובד, כך נפרעים מן הנעבד, שכתוב: "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' " (שמות יב יב)22 … דבר אחר: יעקב אמר שלא יפדו בי המצרים. שהם משתחוים לשה, ואני נמשלתי בשה שנאמר: "שה פזורה ישראל" (ירמיה נ יז), ובמצרים כתוב: "אשר בשר חמורים בשרם" (יחזקאל כג כ) וכתוב: "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד, כ) הוי: "אל נא תקברני במצרים".23
סדר ההגדה – סמך מההגדה
כמה מעלות טובות למקום עלינו.
אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו
אילו עשה בהם שפטים ולא עשה באלהיהם דיינו
אילו עשה באלהיהם ולא הרג בכוריהם דיינו
אילו הרג בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו וכו'.24
אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק יב – המצרים שפטו את אלוהיהם
ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' – יש אומרים שכעסו מצרים על אלוהיהם במכת בכורים והשחיתו מצבותיהם. ואחר שאמר השם זה, ידענו כי כן היה, ואם לא פורש. ורבים כאלה.25
שבת שלום
מחלקי המים