פרשות השבוע

ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: (בראשית כד ז).¹

בראשית רבה נז ד פרשת וירא – כבר נולד זיווגו של יצחק

"ויהי אחרי הדברים האלה" – אחר הרהורי דברים שהיו שם. מי הרהר? אברהם הרהר, אמר: אילו מת² בהר המוריה, לא היה מת בלא בנים? עכשיו מה אעשה? אשיאנו מבנות ענר אשכול וממרא שהן צדקניות. וכי מה איכפת לי מיוחסים? א"ל הקב"ה: אין אתה צריך, כבר נולד זיווגו של יצחק: "הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך … ובתואל ילד את רבקה".³

בראשית רבה סח ג-ד פרשת ויצא – מה עושה הקב"ה לאחר ששת ימי הבריאה

ר' פנחס בשם ר' אבהו פתח: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" (משלי יט יד)⁴ – רבי פנחס בשם ר' אבהו: מצינו בתורה, בנביאים ובכתובים, שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה. בתורה מנין? "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר" (בראשית כד נ).⁵ בנביאים – "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא" (שופטים יד ד).⁶ בכתובים היינו דכתיב: "ומה' אשה משכלת". יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו. יצחק זיווגו בא אצלו "וירא והנה גמלים באים" (בראשית כד סג), יעקב הלך אצל זיווגו, דכתיב: "ויצא יעקב".

רבי יהודה בר סימון פתח: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהלים סח ז).⁷ מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים, כדכתיב: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות לא יז).⁸ אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני.⁹ אמרה לו: וזאת היא אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים וכמה שפחות יש לי. לשעה קלה אני יכולה לזווגם. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותם שורות שורות, אמרה: פלוני ישא את פלונית, ופלונית תינשא לפלוני, וזיווגה אותם בלילה אחד. למחר באו אצלה, זה מוחו פצוע וזה עינו שמוטה וזה רגלו שבורה. אמרה להם: מה לכם? זו אמרה: אין אני רוצה את זה, וזה אמר: אין אני רוצה את זו. מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: אין אלוה כאלוהיכם, אמת היא תורתכם, נאה ומשובחת, יפה אמרת! אמר לה: לא כך אמרתי לך? "אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף".¹⁰ הקב"ה מה עושה להם? מזווגם בעל כורחם שלא בטובתם.¹¹ זהו שכתוב: "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". מהו "בכושרות" – בְּכִי ושירות. מי שרוצה אומר שירה ומי שאינו רוצה – בוכה.¹² א"ר ברכיה: כלשון הזה הֱשׁיבָהּ ר' יוסי בר חלפתא: הקב"ה יושב ועושה סולמות: משפיל לזה ומרים לזה, ומוריד לזה ומעלה לזה. זהו שכתוב: "אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים" (תהלים עה ה), יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו. יצחק בא זיווגו אצלו, שנאמר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" (בראשית כד סג), יעקב הלך אצל זיווגו, שנאמר: "ויצא יעקב מבאר שבע".¹³

מסכת סוטה דף ב עמוד א – זיווג ראשון וזיווג שני

א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר: "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" (תהלים קה ג).¹⁴ אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר: "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת" (תהלים סח ז). איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! לא קשיא: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.¹⁵

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק ח – אדם מבקש שושבין לעצמו¹⁶

"אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט ה)¹⁷ – זה אדם וחוה שנבראו כאחד. ולמה לא נתנה לו מיד? אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שאדם הראשון עתיד לעשות לו במה של עץ להיות יושב ודן עליה¹⁸ … העביר המקום לפניו סדר בהמה וחיה ועופות, שנאמר: "וייצר ה' אלהים מן האדמה וכל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (בראשית ב יט). קרא לבהמה – בהמה, וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא לחיה – חיה, וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא לעופות – עופות, וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא למלאכי השרת מעופפים, וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. ויש אומרים: אף להקב"ה קרא שם, שנאמר: "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (שם ב יט) – קרא שמו ה'.¹⁹ …

התחיל אדם הראשון מתרעם לפני הקב"ה ואומר לפניו: ריבונו של עולם, לכל הבריות שבראת בעולמך בראתה זוג ולי אין זוג, שנאמר: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (בראשית ב כ).²⁰ כיון שראה אדם הראשון את חוה אמר: זאת זוגי, שנאמר: "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי" (שם ב כג).²¹ הפעם הזאת נבראת אשה מאיש, מכאן ואילך אדם נושא את בת חברו ומצווה על פריה ורביה. הפעם הזה נעשה המקום שושבין לאדם, מכאן ואילך אדם קונה לו שושבין לעצמו.²²

בראשית רבה יז ב-ג – מתי האדם שלם ובשלום

"לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב יח – שָׁנִינוּ: "כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה. בלא טובה – לא טוב היות האדם לבדו. בלא עזר – אעשה לו עזר כנגדו. בלא שמחה – ושמחת אתה וביתך (דברים יד כו). בלא ברכה – להניח ברכה אל ביתך (יחזקאל מד ל). בלא כפרה – וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז יא). ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: אף בלא שלום, שנאמר: "וביתך שלום" (שמואל א כה ו). ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: אף בלא חיים, שכתוב: "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" (קהלת ט ט). ר' חייה בן גמדא אמר: אף אינו אדם שלם, שנאמר: "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה ב).²³

בראשית רבה מא א פרשת לך לך – כי האדם עץ השדה

א"ר תנחומא: מעשה בִּתְמָרָה אחת שהיתה עומדת בְּאַמְתּוֹ²⁴ ולא היתה עושה פירות. עבר דַקָּל אחד וראה אותה.²⁵ אמר: תמרה זו צופה מיריחו.²⁶ כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות.²⁷

בראשית רבה פרשה יז סימן ז – הכל מהאשה

מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע. הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי: שהכל מן האשה.²⁸

שיר השירים רבה פרשה א (וילנא סימן ב, דונסקי סימן לא) – החפץ הטוב בעולם²⁹

"נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א ד)³⁰, שם שנינו: "נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל".³¹ אמר רבי אידי: מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל ר' שמעון בן יוחאי רצו להיפרד זה מזה.³² אמר להם: חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב, ועשו סעודה גדולה, ושִׁכָּרְתּוֹ יותר מדאי.³³ כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך.³⁴ מה עשתה היא? לאחר שישן, רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה ננער משנתו כיון שפג יינו. אמר לה: בתי, היכן אני נתון? אמרה לו: בבית אבא. אמר לה: מה לי לבית אביך? אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב: כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו. ללמדך, מה הקב"ה פוקד עקרות, אף צדיקים פוקדים עקרות. והרי דברים קל וחומר, ומה אם בשר ודם על שאמר לבשר ודם שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו, ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה, על אחת כמה וכמה! הוי: "נגילה ונשמחה בך".³⁵

למטרונה³⁶ שהלך המלך בעלה ובניה וחתניה למדינת הים, ובאו ואמרו לה: באו בניך. אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה כלותי! כיון שבאו חתניה, אמרו לה: באו חתניך! אמרה: מה איכפת לי? תשמחנה בנותי! אמרו לה: בא המלך בעליך. אמרה: זוהי חדווה שלימה, שמחה על שמחה.³⁷

מסכת קידושין דף ב עמוד ב –

ר' שמעון אומר: מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אשה"? ולא כתב: כי תלקח אשה לאיש? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש; משל, לאדם שאבדה לו אבידה, מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו.³⁸

שבת שלום

מחלקי המים