פרשות השבוע

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
hebrew
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
וילך
נצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחקתי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
כי תשא
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
ניצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

דברים רוחשים ליד הבאר

פרשת ויצא, תשפ"ג

עדכון אחרון: 01/12/2022

וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר: וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: … עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:  (בראשית כט ב-ג, ט-יא).1

 

שמות רבה פרשה א סימן לב – שלושה זיווגים ליד הבאר

"וישב בארץ מדין וישב על הבאר" (שמות ב טו) – קלט דרך אבות. שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר: יצחק ויעקב ומשה. ביצחק כתוב: "ויצחק בא מבוא באר לחי רואי" (בראשית כד סב), ועוד שנזדמנה רבקה לאליעזר למעין. יעקב – "וירא והנה באר בשדה" (בראשית כט). משה – "וישב על הבאר".2

בראשית טז יג-יד פרשת לך לך – באר לחי רואי

וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד:3

בראשית כא ל-לא פרשת וירא – באר שבע

וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת: עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם:4

בראשית פרק כד פרשת חיי שרה – מפגש אליעזר ורבקה ליד הבאר

וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: … וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת … וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ:… וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:5

בראשית פרק כט פרשת ויצא – פגישת יעקב ורחל ליד הבאר

.. וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה … כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר: וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: … וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:6

שמות פרק ב פרשת שמות – מפגש משה ובנות יתרו

… וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם: וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם: וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן: וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה:7

במדבר פרק כא פרשת חקת – שירת הבאר

וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם: ס אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.8

שמואל א פרק ט – שאול והנערות היוצאות לשאוב מים

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ לְכָה נֵלֵכָה וַיֵּלְכוּ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר שָׁם אִישׁ הָאֱלֹהִים: הֵמָּה עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם וַיֹּאמְרוּ לָהֶן הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה: וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַהֵר עַתָּה כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה: כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ כִּי  הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ:9

שמואל ב יז יז -יט – הבאר כמקום מסתור

וִיהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ עֹמְדִים בְּעֵין רֹגֵל וְהָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהִגִּידָה לָהֶם וְהֵם יֵלְכוּ וְהִגִּידוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהֵרָאוֹת לָבוֹא הָעִירָה: וַיַּרְא אֹתָם נַעַר וַיַּגֵּד לְאַבְשָׁלֹם וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם מְהֵרָה וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּית אִישׁ בְּבַחוּרִים וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ וַיֵּרְדוּ שָׁם: וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וַתִּפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִפוֹת וְלֹא נוֹדַע דָּבָר:10

שמואל ב פרק כג פסוקים יד-יז11 – בור (באר) בית לחם

וְדָוִד אָז בַּמְּצוּדָה וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים אָז בֵּית לָחֶם: וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר: וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה': וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי ה' מֵעֲשֹׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים:12

מסכת אבות דרבי נתן נוסח א פרק ו – באר ר' עקיבא

מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים" (איוב יד יט)? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשים כברזל – על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל: רבי, למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית וּלְמָדָהּ. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.13

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בקשתנו שטוחה לפני שואבי המים שידלו וישקונו מים מבארות נוספים במקרא שהשמטנו – בארות מים חיים סביבן רחשו דברים.

הערות שוליים

  1. אין זה המפגש הראשון וגם לא האחרון ליד הבאר. כבר קדם לו מפגש עבד אברהם (אליעזר) ורבקה ואחריו עוד יגיע המפגש של משה עם בנות יתרו. סביב באר המים מתרחשים דברים. זה המקום, בימים ההם, של מפגשים וסיפורים, חדשות ואירועים. זה 'ספר הפנים' (Facebook) או סיפור הפנים האמיתי ולא המדומה, בו נפגשים אנשי המקום בינם לבין עצמם ובו מופיעות גם 'פנים חדשות' של זרים הנקלעים למקום. האם אנו מכירים עוד מפגשים ליד הבאר?
  2. הבאר והמעין הם מקום מפגש היוצר זיווגים ושידוכים, מיצחק בפרשת חיי שרה, דרך יעקב בפרשת ויצא וכלה במשה בפרשת שמות. בפשטות, משום שלשם מגיעים כולם ובהם נערות המקום שתפקידן היה לשאוב מים מן הבאר; ועל דרך הדרש, אולי בשל המים שנובעים וזורמים ונותנים חיות לכל; ואולי גם הפוך, על דרך הצורך להתאמץ ולדלות מים וכבר קשרו חז"ל קושי זה לקריעת ים סוף (גמרא סוטה ב ע"א, ראו דברינו זיווגו של אדם בפרשת חיי שרה). פתחנו בבאר של פרשת השבוע, אך ננסה להפליג אל מפגשים והתרחשויות נוספים שיש במקרא סביב הבאר.
  3. אם נתעלם מבארות החמר של מלחמת סדום (בראשית יד), זו הבאר הראשונה הנזכרת במקרא שלכאורה מסמלת דווקא פרידה וריחוק ולא פגישה וקרבה. וזכתה באר זו לשני אזכורים נוספים במקרא הקשורים ביצחק. האחד, בעת המפגש הראשון של יצחק עם רבקה, ככתוב בפרק כד: "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב". מה עושה יצחק בבאר לחי רואי מקום מושבו של ישמעאל אחיו שגורש מבית אברהם? מסביר מדרש בראשית רבה ס יד: "הלך להביא את הגר, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים: ראה בעלבוני". הרי שהבאר קשורה בשני זיווגים: יצחק ורבקה, אברהם וקטורה היא הגר. האזכור השלישי הוא בסוף פרשת חיי שרה כאשר יצחק מתיישב בבאר לחי רואי לאחר פטירת אברהם, ככתוב: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי". מה מעשיו של יצחק בבאר לחי רואי כעת? בא מדרש אגדה (בובר) בראשית כה יא ומספר: "וישב יצחק עם באר לחי ראי. ישב עם הגר אלמנת אביו שאמרה באר לחי ראי לחיי העולמים". הבאר מסמלת גם את הקשר של אדם עם אשת אביו (שאינה אמו). וכבר הרחבנו לדרוש בבאר זו בדברינו גירוש הגר וישמעאל בפרשת וירא וכן קטורה בפרשת חיי שרה.
  4. וחוזר סיפור בארות המים בימי יצחק אשר חופר את בארות המים של אברהם אביו שהפלשתים סתמו, כמסופר בפרק כו. כאן משמשת הבאר להסדרת 'קו הגבול' בין שכנים ועדות לבעלות על השדות שסביבותיה. ראו פירוש רד"ק בראשית כא כה: "והוכיח אברהם - וכיון שבאו שניהם בברית ובשבועה טען עליו על מה שעשו לו עבדיו שגזלו ממנו הבאר שחפר בגבול באר שבע ... ועל הטענה שטען אברהם לאבימלך בזה, הלכו אברהם ואבימלך מגרר לראות שם את הבאר ההיא אם היא מגבול באר שבע או מגבול ארץ פלשתים". יצאו לסיור שטח. (ראו בראשית רבה נד ה שמבחן הבעלות הוא אם המים עולים כנגד הבעלים האמתי). ומדרש ספרי דברים פיסקא ב מוכיח מהעימות בין אברהם ויצחק והפלשתים שתוכחה שנאמרת ברוח טובה "מביאה לידי שלום".
  5. זה אחד משלושת האבות שנזדמן להם זיווגם ליד הבאר כפי שכבר ראינו במדרש שמות רבה בו פתחנו. אך יצחק לא נוכח כאן. העבד הוא אליעזר עפ"י המדרש, 'מייצג' אותו. נראה שמדרש שמות רבה בו פתחנו, חש בבעיה זו והוא מזכיר את באר לחי רואי לשם הלך יצחק בעת שעבד אברהם הולך לפדן ארם היא חרן. המפגש של יצחק עם רבקה הוא 'בתווך' בין הבאר בחרן שם צפה ועלתה דמותה של רבקה ובין באר לחי רואי במדבר פארן לשם הלך יצחק. לפשר מעשיו שם, ראו דברינו קטורה בפרשת חיי שרה. ולפשר מעשהו של אליעזר אם נהג כשורה או לא, ראו דברינו נחש אליעזר שם. ויש לשים לב לסדר שני הבארות האלה במדרש שמות רבה לעיל. עיקרו של מפגש הזיווג של יצחק היה בבאר לחי רואי, מפגש העבד ורבקה בבאר ("המעין" מדגיש המדרש) היה בבחינת 'תוספת', ובלשונו: "ועוד שנזדמנה רבקה לאליעזר למעין".
  6. זאת פגישת הזיווג השנייה ליד הבאר עפ"י שמות רבה בו פתחנו, עליה הרחבנו לדרוש בדברינו והאבן גדולה על פי הבאר – כולל השאלה אם נהג יעקב כשורה כאשר גלל לבדו את האבן מעל פי הבאר ("כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית", כלשון בראשית רבה ע יב), טרם שנאספו כל העדרים. ואם במפגש של העבד עם רבקה הוא ממהר להעניק לה תכשיטים, עוד לפני שנודע לו מי היא (וכבר עמדו על כך הפרשנים), כאן מוסיף יעקב לגלילת האבן, גם נשיקה לרחל ובכי. ראו על כך דברינו מפגש יעקב ורחל – נשיקה ובכיה בפרשה זו. ראו שם מדרש שמות רבה ה י על נשיקות של תפלות, ולעומתן נשיקות ראויות ובהן נשיקה של קריבות. נראה שמכל המפגשים ליד הבאר, זו של יעקב ורחל היא הסוערת ביותר. סערה שהתפרצה אח"כ בסערה הגדולה של בקשת רחל לפרי בטן – ראו דברינו יעקב ורחל – השבר הגדול, ושקטה ודממה כאשר לא זכתה רחל להיקבר לצד יעקב.
  7. זה המפגש הזיווג השלישי ליד הבאר, אלא שהוא לכאורה מוחמץ. בשלב ראשון, לא קורה כלום. משה מציל את בנות יתרו מידי הרועים ומשקה את צאנם - וזהו. רק יתרו מתעורר ותמה על בנותיו: ואומר: "וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם". מוסיף מדרש שמות רבה א לב: "למה זה עזבתן את האיש וגו', שמא ישא אחת מכם ... מיד רצתה צפורה אחריו כצפור והביאה אותו". כאן, האשה היא שנקטה יוזמה. ראו עוד במדרש בראשית רבתי כט י: "בוא וראה מה בין דורות הראשונים לאחרונים", שלאברהם עלו המים לקראת צאנו, "ואף יעקב לא נצרך למלאת הדלי ... שנזלו המים ועלו חוץ לבאר ושתו מעצמן. אבל משה עד שדלה שנאמר וגם דלה דלה לנו". אצל משה היו הדברים יגעים יותר, ראו דברינו משה וצפורה בפרשת יתרו.
  8. פרק קודם (במדבר פרק כ) מסופר על מות מרים ועל חטא מי מריבה שם הכו משה ואהרון את הסלע, במקום לדבר אליו. המדרש מחבר את אירוע הבאר כאן ששפעה מים לעם וזכתה לשירת הבאר, עם 'באר מרים' האגדית, שלוותה את בני ישראל בכל שנות מסעיהם במדבר. הבאר שתחילתה בצור שמשה הכה בשמות פרק יז ופסקה מימיה אחרי מות מרים, וחזרה להנזיל מים בזכות משה. ראו מדרש תנחומא (בובר) פרשת במדבר סימן ב: "... והבאר בזכות מרים, שנאמר: ותמות שם מרים, ולא היה מים לעדה (במדבר כ א ב). והיאך היתה הבאר עשויה? כמין סלע היתה מתגלגלת ובאה עמהן במסעות. כיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד, היה הסלע בא ויושב לו בחצר אהל מועד, והנשיאים עומדים על גביו ואומרים: עלי באר (במדבר כא יז)". ועפ"י המדרש נרמזת באר זו גם בבקשת בני ישראל מאדום לעבור בגבולו והבטחתם: "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ" (במדבר כא כב) – יש לנו את הבאר שלנו. ראו דברינו בארה של מרים בפרשת חוקת.
  9. כאן, לא נזכרת "באר" במפורש, אפשר שהיה זה מעיין, אבל חשבנו לנכון לצרף גם מקור זה לדף. מקובל לומר על שאול: "ביקש אתונות ומצא מלוכה" (מה מקור ביטוי זה?), והנה כאן מוצא שאול נערות יוצאות לשאוב מים והן שמכוונות אותו אל זבח "הרואה" – הוא שמואל הנביא שימשח את שאול למלך הראשון על ישראל. הדגש במדרשים כאן הוא על הנערות שאמנם 'פטפטו' עם שאול והביטו ביופיו (גמרא ברכות כח ע"א), אבל הן שיישרו את דרכו ובכך אפשר לצרפן לנערות דלעיל: רבקה, רחל וציפורה, שיישרו את דרכם של יצחק, יעקב ומשה. ראו המדרש הגדול בראשית כט ז פרשת ויצא שמקשר אירועים אלה: "ר' עקיבה אומר: כל מי שהוא נכנס בעיר ומצא נערות יוצאות לפניו יהא יודע שדרכו מיושרת. למד לך מאליעזר שמצאוהו נערות ונתישרה דרכו ... וכן את מוצא במשה שפגעו בו נערות ונתישרה דרכו ... ולבסוף הצליח ובאת גאולה על ידו. וכן את מוצא בשאול שפגעו בו נערות ונתישרה דרכו ... והצליח ועלה למלוכה. וכן את מוצא ביעקב אבינו שפגעו בו נערות ונתישרה דרכו, שנאמר: והנה רחל בתו באה עם הצאן והצליח, שנאמר: ויפרץ האיש מאד מאד (בראשית ל מג)". ואם לא כאן, היכן מצא שאול את זיווגו? במחולות בכרמים. ראו רש"י שמואל א כ ל: "בן המרדות - ... כשחטפו בני בנימן מבנות שילה שיצאו לחול בכרמים היה שאול ביישן ולא רצה לחטוף, עד שבאתה היא עצמה והעיזה פניה ורדפה אחריו". מזכיר את משה וציפורה.
  10. האירוע כאן הוא מרד אבשלום. דוד נס מירושלים אך משאיר בעיר כמה מנאמניו ובהם יהונתן בן צדוק ואחימעץ בן אביתר הכהנים לדווח לו על מעשי אבשלום ותוכניותיו. בהוראת חושי הארכי שהצליח לעכב את המרדף של אבשלום אחרי דוד (כנגד עצת אחיתופל), נשלחים יהונתן ואחימעץ לדווח לדוד ולהזהירו שלא ילון במדבר וימהר לחצות את הירדן לצדו המזרחי. נער כלשהו מזהה אותם והם מתחבאים בבאר של אשת 'איש בבחורים'. אירוע שמזכיר כמובן את המרגלים אצל רחב. כאן משמשת הבאר רחש מסוג אחר לגמרי. ראו מדרש שמואל (בובר) פרשה לב סימן ד שמגלה לנו מי היא האשה שהצילה את שני בני הכהנים (וממילא גם את דוד) ומה הקשר של עניין זה למגילת אסתר: "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מפני מה זכו מרדכי ואסתר להיעשות נס זה על ידם? מפני אשתו של שמעי אם אביהם שהצילה שני צדיקים מן ההריגה. ואלו הן: אחימעץ ויונתן. בשעה שרדפו עבדי אבשלום אחריהם, רצו והכניסו לביתו של שמעי. מה עשתה אותה הצדקת? הכניסה אותם בתוך הבאר, ופירעה את עצמה וישבה על פי הבאר, כדי שתציל את שני הצדיקים מן המיתה. כיון שנכנסו עבדי אבשלום וראו אותה שהוא מפורעת, חזרו לאחוריהם. אמרו: איפשר שני צדיקים חבויין בתוך הבאר ואשה חשובה כזו מפורעת עליהם?". ובזכות זה יצאו ממנה מרדכי ואסתר: "שני צדיקים שיעמדו בפרצותיהן של ישראל". שמעי אגב היה מי שקלל את דוד, ואשתו הייתה צדיקה. הסיפור מזכיר גם את אשתו של און בן פלת שישבה בפתח ביתה ושערה פרוע, וכך הצילה את און מהמחלוקת.
  11. ראו גם דברי הימים א יא טז-יט.
  12. גם הרחש סביב באר זו איננה של זיווגים, מלוכה או השקיית הצמאים, אלא בעסקי מלחמה ועימות. אך בל נשכח שגם כך היו הבארות שאברהם ויצחק חפרו, וגם שם העימות הוא עם הפלשתים. על דרך הפשט מבאר רד"ק פרשה זו כך: "מי ישקני מים – כמשמעו, שהתאוה לאותן המים שהיו יקרים וטובים וימי קציר היו כמו שאומר, ובאותן הימים אדם מתאוה למים קרים מפני החום. אולי במצודה שהיה שם דוד לא היו שם מים טובים. ואחר שהביאו אותם נתחרט על ששמו עצמם שלושת הגיבורים האלה בסכנה גדולה בעבור תאותו אל המים". ופירוש אלשיך: "וסיפר כי בימי קציר שהם ימי חום התאוה דוד, ואמר מי ישקני מים, כלומר מי יתן וישקוני מים מבור בית לחם עירי, כי ערבים וקרים הם: ולא שצוה להביאם כי אם ששלושת הגבורים בשמעם התאזרו ויבקעו כו' במחנה פלשתים. ולא אבה לשתותם. על שהסתכנו להביאם, בל יראה שמפקיר דמן של ישראל למלאת תאותו". אבל חז"ל ראו בכל הסיפור הקצר הזה עניין הלכתי: "הלכה נצרכה לו": בדין מלך פורץ גדר ואין ממחים בידו, בדין נזקי טמון באש, בדין: מהו להציל עצמו בממון חבירו, בהלכות שבויים (בירושלמי) ועוד, שהרי אין מים אלא תורה. ראו על כך בגמרא בבא קמא ס ע"ב – סא ע"א, ירושלמי סנהדרין ב ה, רות רבה פרשה ה, מדרש שמואל כ א ועוד.
  13. נוסחאות שונות יש לסיפור 'תחילתו של רבי עקיבא', מקצתם הבאנו בדברינו הנשים הממתינות בדפים המיוחדים. ראו מקבילה במסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ח: "מה היה תחילתו של ר' עקיבא? אמרו: בן מ' שנה הוא ולא היה למד כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד. ראה את האבן שהיא חקוקה ונתונה על פי הבאר. אמר: מי חקק את האבן הזו? אמרו: חֶבֶל שתָדוּר עליה כל היום. אמרו לו: אי אתה קורא: אבנים שחקו מים תשטוף ספיחיה עפר ותקות אנוש האבדת? מיד היה ר' עקיבא דן קל וחומר בעצמו, אמר: דבר רך פוסק את הקשה. דברי תורה שהן קשין כברזל לא כל שכן שיחקקו את לבו של אדם! מיד הלך ללמוד תורה". ומי לנו באר מים חיים הרוחשת ונובעת דברי תורה וחכמה כתורתו של רבי עקיבא.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה