וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב: (בראשית כד סג).1
מסכת ברכות כו ע"ב – שלושת האבות תקנו את שלוש התפילות
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט כז),2 ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמד פינחס ויפלל" (תהלים קו ל). יצחק תקן תפילת מנחה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד סג) ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים קב א). יעקב תקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם" (בראשית כח יא), ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז טז ).3
בראשית רבה ס יד – יצחק בא מהבאר, יצחק יוצא לשוח4
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי" – בָּא מִלָּבוֹא.5 ולהיכן הלך? ל"באר לחי רואי" – הלך להביא את הגר, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים: ראה בעלבוני!6
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" – אין שיחה אלא תפילה, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהלים קב א). וכן הוא אומר: "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" (תהלים נה יח).7
מדרש שכל טוב (בובר) בראשית פרק כד סג – למה תיקן יצחק את תפילת מנחה
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב". להתפלל לפני בוראו שהיה מוראו תמיד על פניו שלא ינסהו. לפיכך הוסיף על מעשה אביו, שאביו היה מתפלל בבקר לבד, וזה הוסיף וקבע תפילת המנחה.8
תוספתא ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה ו – החיזוק מספר תהלים
יכול יהא כוללן כולן בבת אחת? פירש בדוד שנאמר: "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה" – ערב זו תפילת ערבית, בוקר זו תפילת שחרית וצהרים זו תפילת מנחה.9
מסכת פסחים דף פח עמוד א – בית יעקב גובר
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' " (ישעיהו ב ג) – אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? אלא: לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב יד), ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (שם כד סג). אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר: "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (שם כח יט).10
ספרי דברים פסקא כח – הכל קראו אותו הר
"ההר הטוב הזה והלבנון", הכל קראו אותו הר, אברהם קראו הר שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב יד). משה קראו הר, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג כה ).11 דוד קראו הר, שנאמר: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו" (תהלים כד ג). ישעיה קראו הר, שנאמר: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' " (ישעיה ב ב). גויים קראו אותו הר, שנאמר: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' " (ישעיה ב ג).12
מסכת ברכות דף ו עמוד א – תפילה בבית הכנסת
תניא, אבא בנימין אומר: אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר: "לשמוע אל הרנה ואל התפילה" (מלכים א ח) – במקום רנה שם תהא תפילה.13 אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר: "א-להים נצב בעדת אל" (תהלים פב ). ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם – שנאמר: "א-להים נצב בעדת אל".14
אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א – החוזרים ממלאכתם בשדות
אדם בא ממלאכתו בערב, אל יאמר אלך לביתי אוכל קמעה ואשתה קמעה ואישן קמעה ואח"כ אקרא קריאת שמע ואתפלל. ואנסתוֹ שינה ונמצא בטל מקריאת שמע ומן התפילה. אלא כיון שבא אדם ממלאכתו, ילך לבית הכנסת. אם היה רגיל לקראות – קורא, לשנות – שונה ואח"כ קורא קריאת שמע ומתפלל. וילך לביתו ויאכל פתו ויישן.15
ראש השנה לג ע"ב – סוף המסכת לה ע"ב – העם שבשדות
כשם ששליח צבור חייב – כך כל יחיד ויחיד חייב. רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן.
אמר רבי שמעון חסידא: לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות, מאי טעמא – משום דאניסי במלאכה, אבל בעיר – לא.16
ברכות דף לד עמוד ב – להתפלל בבית שיש בו חלונות
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות, שנאמר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם" (דניאל ו יא). אמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא.
רש"י: חלונות – שגורמין לו שיכוין לבו, שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע. דמצלי בבקתא – בבקעה, שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך, ולבו נשבר.17
משנה מסכת ברכות – המשכימים למלאכה
פרק ב משנה ד: האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה:
פרק ד משנה ה: היה רוכב על החמור ירד, ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו, ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים:18
זוהר כרך ב (שמות) פרשת בא – שבח השדה
"ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" – וכי לא הוה ליה ביתא או מקום אחר להתפלל? אלא אותה השדה היה אשר קנה אברהם סמוך למערה, דכתיב (שם כג) השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת ובשעתא דהוה יצחק עאל גביה חמא שכינתא עליה וסליק ריחין עלאין קדישין ובגיני כך הוה מצלי תמן וקבעיה לצלותיה.19
יצחק הוא איש השדה
פירוש רשב"ם: "לשוח בשדה – כדכתיב וכל שיח השדה. כלומר לטעת אילנות ולראות עניני פועליו"
בראשית כו יב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה':
בראשית רבה סד ג: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ" – עשה שְׁכוּנָה בארץ ישראל: הוי נוטע, הוי זורע הוי נציב … "שכון בארץ" – שַׁכֵּן את השכינה בארץ
בראשית כז כז: "וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' ":20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ברוב המכריע של המקורות: גמרות ברכות (כו) ופסחים (פח), בראשית רבה סח ה, תנחומא חיי שרה, תנחומא בובר מקץ ועוד, נזכר הפסוק "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" כמקור ואסמכתא לתפילת מנחה ולשדה כמקום תפילה. אבל בפסיקתא רבתי לט למנצח על הגיתית, מצוטט כאסמכתא הפסוק מברכת יצחק ליעקב (המתחזה לעשו): "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' ". אם לא נאמר שיש כאן טעות המעתיקים והמלבה"דים, נראה שחריג זה הוא יוצא דופן ומתחבר היטב לזוהר שלהלן.
דף זה מוקדש לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון שבשדות "העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו". תפילתו של יצחק אבינו שלימדנו את סוד שיח התפילה בשדות, תגן עליהם מכל רע ותעטרם בכתר ישועה וניצחון, וישובו במהרה לבתיהם ולחיק משפחותיהם.