וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות לב ז-ח).1
וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם: (שם שם לד).2
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (מלכים א פרק יב פסוק כח).3
רש"י שמות פרק לב פסוק לד – מצטרף לשאר עוונות
וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות. ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל:4
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד הלכה ה – בכל דור ודור
רבי יודן בשם רבי יסא: אין כל דור ודור שאין בו אונקי אחת מחטיו של עגל.5
אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד – עד תחיית המתים
"ודי זהב" – … רבי אליעזר בן יעקב אומר די הוא עון זה שילקו בו ישראל מכאן ועד שיחיו המתים.6
איכה רבה פרשה ב סימן ג – עד הקמת בית המקדש או עד חורבנו
עד היכן חטאו של עגל קיים? ר' ברכיה ואמרי לה ר' נחמיה בן אלעזר: עד עגליו של ירבעם בן נבט. זהו שכתוב: "כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן" (הושע ז א).7 אמר הקב"ה: באתי לרפאות לישראל מחטאו של עגל ונגלה רעות שומרון. ר' ישמעאל בר נחמני בשם ר' יוחנן אמר: עד חורבן בית המקדש, דכתיב: "קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחתו בידו" (יחזקאל ט א) וכתיב: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם" (שמות לב לד).8
מסכת סנהדרין דף קב עמוד א – עגל הזהב שנעשה במדבר הוא השורש
אמר רבי אושעיא: עד ירבעם היו ישראל יונקים מעגל אחד, מכאן ואילך – משנים ושלשה עגלים. אמר רבי יצחק: אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם".9 אמר רבי חנינא: לאחר עשרים וארבעה דורות נִגְבָּה פסוק זה, שנאמר: "ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו" (יחזקאל ט א).10
רמב"ן שמות פרק לב פסוק כה – לשמצה בכל הדורות הקמים
וזה כדעת אונקלוס שתרגם "לשמצה בקמיהם" – לאפקא שום ביש בדריהון. ולפי שאמר "בדריהון" נראה שרצה לפרש כי העגל אשר עשו יהיה שמץ רעה בדורות ישראל. כי יאמרו: לא לחנם עשו אבותינו את העגל ועבדוהו, רק שידעו בו כי הוא אשר העלם מארץ מצרים ומצאו בעבודתו תועלת להם. ואף אנחנו נעשה כן, כי טוב לנו לעובדו, כאשר היה הדבר בירבעם שאמר: "רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (מלכים א יב כח), ראה משה כי לדורות יפשעו בו.11
במדבר רבה פרשה יב סימן א – המשכן מחל על חטא העגל
"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". זהו שכתוב: "אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה" (תהלים פה ט) אתה מוצא בשעה שעשו ישראל אותו מעשה וכעס עליהם הקב"ה, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה וגו' הרף ממני ואשמידם וגו' " (שמות לב). מיד עמד משה ובקש רחמים מלפניו שיתרצה להם, כמה שנאמר: "ויחל משה" ונתרצה להם הקב"ה שנאמר: "וינחם ה' על הרעה". אעפ"כ היה בלבו עליהם, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם".
כיון שנעשה המשכן – אמר ר' יהודה ברבי סימון – הלך משה והרכין אזנו במשכן. אמר משה: תאמר שיש בלבו של הקב"ה על ישראל? זהו שכתוב: "אשמעה מה ידבר האל ה' " (תהלים פה ט).12 מהו "האל ה' "?13 אמר משה: תאמר שעד עכשיו הוא עומד בכעסו כנגדם והוא בקושי עמהם? ואין "האל" אלא לשון חוזק … או שהוא מתרצה להם והוא נוהג במדת רחמים עמהם? זהו שכתוב: "ה' " … מיד פייסו הקב"ה שאין בלבו על ישראל כלום, כמה דכתיב: "ויעבור ה' על פניו" (שמות לד) שהעביר זעמו מהם ועבר על פשעיהם. א"ר סימון: … שפייסו הקב"ה ואמר לו למשה: מה לשעבר הייתי נוהג עמהם במדת רחמים עד שלא עשו אותו המעשה, כך עכשיו במדת רחמים אנהיג עמהם.14
רש"י במדבר פרק יט פסוק כב – בין העגל לפרה אדומה
והייתה לעדת בני ישראל למשמרת – כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות, שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי וגו' " (שמות לב לד). וכשם שהעגל טימא כל העוסקין בו, כך פרה מטמאה כל העוסקין בה.15
ספרי דברים פיסקא מג טז – חטא ההוללות והשובע
… כיוצא בו אתה אומר: "וישב העם לאכול ושתה" (שמות לב ו) – מהו אומר? "עשו להם עגל מסכה" (שמות לב ח). וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע.16 מה נאמר בהם? "בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם … יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ" (איוב כא ט – יג) היא גרמה להם: "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ: מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ" (שם יד-טו). אמרו: טיפה אחת של גשמים היא אין אנו צריכים לו "ואיד יעלה מן הארץ" (בראשית ב ו).17
מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן כו – כיום כיפור
"ויאמר ה' אל משה מי אשר וגו' ועתה לך נחה וגו' וביום פקדי ופקדתי", הריני יושב עליהם בדין ביום הכיפורים ומזכה את הזכאי ומחייב את החייב, שנאמר: וביום פקדי. אמר ר"ח: כל מי שאומר רחמנא ותרן יתותרון בני מעיו. אלא, מאריך אפו וגובה. הוי: "וביום פקדי ופקדתי". כיון שדן וגמר את הדין אמר: ריבון העולם הרי העגל והרי עובדיו כבר בערתים שמא בלבך על עמך כלום, א"ל: "לך עלה מזה".18
מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן ו – עגל המילואים מכפר על עגל הזהב
"ויאמר אל אהרן קח לך עגל" (ויקרא ט ב), למה לא נאמר לו פר אלא עגל? א"ל שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך, ועל ידי העגל היא מתבוססת בידך.19 ולא עוד, אלא שלא יהו ישראל אומרים יש להם עונות ממעשה העגל. לפיכך אמר: הם יקריבו עגל, שנאמר: "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וגו' "(ויקרא ט ג), כדי שידעו שנתכפר להם על מעשה העגל. אמר להם הקב"ה: בעולם הזה נתכפר להם על ידי קרבנות, ולעולם הבא אני מוחל עונותיהם שלא בקרבן, שנאמר: "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור" (ישעיה מג כה).20
שבת שלום
מחלקי המים