פרשות השבוע

מים ראשונים: בכל פרשת יוסף ואחיו, מפרק לז ועד סוף ספר בראשית, אין שימוש בשם הווי"ה רק בשם אלוהות, להוציא את קריאתו של יעקב באמצע ברכתו לבניו בפרשת ויחי: "לישועתך קיויתי ה' ". יוצאות מן הכלל הן פרשת יוסף בבית פוטיפר ובבית הסוהר וכן פרשת יהודה ותמר, בהן מצוי שם הווי"ה באופן בולט ביותר. בשתי הירידות שבאו בעקבות מעשה מכירת יוסף – ירידות, הן עפ"י פשט הפסוקים והן עפ"י מדרשי חז"ל שנדרשו לכך בהרחבה (בראשית רבה פרשה פה ורבים אחרים) – יש מעין פרץ של שימוש מוגבר בשם הוויה. שָם ה' נוכח! ולאחר מכן באה שתיקה גמורה עד סוף ספר בראשית, להוציא, כאמור, את קריאתו של יעקב באמצע ברכתו לבניו: "לישועתך קיויתי ה' ". האם רק שם הרגיש יעקב ששם הווי"ה חוזר אליו? (אגב, היעדרות שם הווי"ה בולטת כבר בפרקים הקודמים לב-לז, למעשה מחזרתו של יעקב לארץ; ואפשר שכל זה הוא בעצם רצף אחד). וכבר הערנו על עניין זה במים האחרונים 2 של דברינו הסיפור שלא סופר בפרשת ויגש, וכאן נרחיב מעט.

וַיְהִי ה' אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי: (בראשית לט ב).¹

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה יד – עמו אנכי גם בצרת היחיד

… וכן אתה מוצא, כל זמן שישראל משועבדין, כביכול שכינה משועבדת עמהם, שנאמר: "ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד י).² וכשנגאלו מה הוא אומר? "וכעצם השמים לטוהר" (שם). ונאמר: "בכל צרתם לו צר" (ישעיה סג ט).³ – אין לי אלא צרת ציבור, צרת יחיד מנין? תלמוד לומר: "יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה" (תהלים צא טו),⁴ ואומר: "ויקח אדני יוסף אותו", ואומר: "ויהי ה' את יוסף" (בראשית לט כ – כא),⁵ ואומר: "מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו" (שמואל ב ז כג).⁶

בראשית רבה פו ד פרשת וישב – הקב"ה עם הקטן והחלש

"ויהי ה' את יוסף", אבל עם שאר שבטים לאו? אמר ר' יודן: (משל) לְבֶהָמִי⁷ שהיה לפניו שתים עשרה בהמות טעונות יין. נכנסה אחת מהם לחנותו של עובד כוכבים, הניח אחת עשרה והלך לו אחריה. אמרו לו: מה אתה מניח אחת עשרה והולך לך אחרי האחת? אמר להם: אלו ברשות הרבים הם ואיני חושש להן שמא יעשה יין נסך. אבל זו שנכנסה לחנותו של גוי, אני חושש שלא ייעשה נסך. כך, אלו גדולים וברשות אביהם, אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו, לפיכך: "ויהי ה' את יוסף".⁸

פסיקתא דרב כהנא פיסקא ט שור או כשב – האלהים יבקש את נרדף

"והאלהים יבקש את נרדף" (קהלת ג טו). רב חונה בשם רב יוסף: עתיד הקב"ה לתבוע דמן של נרדפים מיד רודפיהם. צדיק רודף צדיק, – והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע – והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף צדיק – והאלהים יבקש את נרדף. אפילו את חוזר ואומר צדיק רודף אחר רשע – מכל מקום: "והאלהים יבקש את נרדף".⁹ תדע לך שהוא כן, שהרי הבל נרדף מפני קין … "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו" (בראשית ד ד). נח נרדף מפני דורו … "ונח מצא חן בעיני ה' " (בראשית ו ח). אברהם נרדף מפני נמרוד … "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" (נחמיה ט ז). יצחק נרדף מפני פלשתים … "ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך" (בראשית כו כח). יעקב נרדף מפני עשו … "כי יעקב בחר לו יה" (תהלים קלה ד). יוסף נרדף מפני אחיו, "והאלהים יבקש את נרדף", "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" (בראשית לט ב).¹⁰

בראשית רבה פו ב פרשת וישב – הבן מושך את האבא וזה מוריד את השכינה עמו

"ויוסף הורד מצרימה" – … הוריד לאבינו יעקב למצרים.¹¹ ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר סימון אמר: לפרה שהיו מושכין אותה למָקוֹלִין ולא היתה נמשכת.¹² מה עשו לה? משכו את בנה לפניה והיתה מהלכת אחריו על כורחה, שלא בטובתה. כך היה יעקב אבינו ראוי לירד למצרים בשלשלאות ובקולרים. אמר הקב"ה: בני בכורי ואני מורידו בבזיון?¹³ ואם ליתן בלבו של פרעה, איני מורידו פומבי, אלא הריני מושך את בנו לפניו והוא יורד אחריו על כורחו שלא בטובתו. והוריד את השכינה למצרים עמו.¹⁴ ר' פנחס בשם ר' סימון אומר: מנא לן שירדה השכינה עמו? מדכתיב: "ויהי ה' את יוסף".¹⁵

רמב"ן בראשית פרק לט ג-ד – ראייה של דיבור או של מעשה

"וירא אדוניו כי ה' אתו" – שם שמים שגור בפיו, לשון רש"י.¹⁶ ואינו נראה. אבל וירא אדוניו כי ה' אתו, כי יצליחו מעשיו בכל עת יותר מכל אדם וידע כי מאת אלהים הוא לו.¹⁷ וכן (לעיל כו כח) ראה ראינו כי היה ה' עמך.¹⁸

בראשית רבה פו ה פרשת וישב – פוטיפר רואה את השכינה

"וירא אדוניו כי ה' אתו" (בראשית לט ג) – ר' הונא בשם ר' אחא: מלחש ונכנס מלחש ויוצא. היה אומר לו¹⁹: מזוג רותחים! והיו רותחים. מזוג פושרים! והיו פושרים. אמר: מה יוסף, תבן לעפרים אתה מכניס? קדרים בכפר חנינא? גיזות בדמשק? חרשים (כשפים) במצרים! במקום של מכשפי כשפים? עד היכן? א"ר חייא: עד שראה שכינה עומדת על גביו, הדא הוא דכתיב: "וירא אדוניו כי ה' אתו".²⁰

מדרש תנחומא פרשת וישב סימן ח – שכח את בית אביו

… את מוצא כיון שהיה בבית רבו: "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו' ". "וירא אדוניו כי ה' אתו וגו' ", וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב"ה עמו? ומה הוא "כי ה' אתו"? אלא שלא היה שמו של הקב"ה זז מפיו. היה נכנס לשמשו והוא היה מלחש ואומר: ריבון העולם, אתה הוא בִּטְחוֹנִי אתה הוא פטרוני, תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני. ופוטיפר אומר לו: מה אתה מלחש? שמא כשפים אתה עושה לי? והוא משיבו: לא, אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך. לפיכך כתיב: "וירא אדוניו כי ה' אתו".²¹

ומהו "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו"? היה מוזג לרבו קונדיטין והוא אומר לו: מה מזגת לי? הוא אומר: קונדיטין. אומר לו: פסינתטון אני רוצה – והיה פסינתטון. הוא אומר: יין אני רוצה – והיה יין. הוא אומר: יין מבושל אני רוצה – והיה מבושל? וכן על המים, וכן על כל דבר ודבר, שנאמר: "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". כיון שראה רבו כן, מסר כל המפתחות ולא היה יודע אחריו כלום, שכן אמר: "הן אדוני לא ידע אתי מה בבית". כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר ברוך המקום שהשכיחני בית אבי. א"ל הקב"ה: אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך? הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך, לכך כתיב: "ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף".²²

שמות רבה (שנאן) פרשת וארא פרשה ו – האם הקדים יוסף את משה?

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו ג). אמר לו הקב"ה: חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה. כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם ששמי ה' כשם שאמרתי לך וכו'.²³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו פירוש רבי בחיי בן אשר שמות פרק כח על אבן השהם שבחושן שהיא אבנו של יוסף: "יוסף על שהם והוא נקרא אוניקל"י, וסגולת אבן זה לתת חן לאדם בעיני כל רואיו ונקראת שהם, ויש בה אותיות השם, על שם: ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, וכתיב: (שם, כא) ויתן חנו בעיני שר בית הסהר, ומי שנושאה בבית המלכות תועיל הרבה ויצליח ויהיו דבריו נשמעים".