פרשות השבוע

וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן: (שמות פרק ב פסוק יט).¹
 

שמות רבה פרשה א סימן לב – הריגת האיש המצרי הביאה את משה למדין

"ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים" – וכי מצרי היה משה? אלא לבושו מצרי והוא עברי.²

דבר אחר: "איש מצרי" – משל לאחד שנשכו הָעַרְוָד והיה רץ ליתן רגליו במים.³ נתנן לנהר וראה תינוק אחד שהוא שוקע במים, ושלח ידו והצילו. אמר לו התינוק: אילולי אתה כבר הייתי מת! אמר לו: לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי הימנו, הוא הצילך. כך אמרו בנות יתרו למשה: יישר כחך שהצלתנו מיד הרועים! אמר להם משה: אותו מצרי שהרגתי, הוא הציל אתכם. ולכך אמרו לאביהן: איש מצרי, כלומר: מי גרם לזה שיבוא אצלנו? – איש מצרי שהרג.⁴

ילקוט שמעוני תורה רמז קסו  – איש מצרי מבית המלוכה

… ויהי בהיות הילד בבית המלך בבגדי ארגמן לבושו ויגדל בקרב בני המלך. ויהי מקצה שנים חמש עשרה לבוא בית המלך היא שנת שמונה עשרה ליום היוולדו, ויתאוו הילד אל אביו ואל אמו וילך אליהם.⁵ "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם, וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", ויהי כראות האיש המוכה את משה וינס אליו לעזרה, כי האיש משה נכבד וגדול בבית פרעה. ויאמר אליו: בי אדוני, האיש המצרי הזה בא הלילה אל ביתי ויאסרני, ואל אשתי בא לפני, ועתה מבקש את נפשי לקחתה.⁶ ויהי כשמוע משה הדבר הרע הזה ויחר אפו מאד, "וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול", ויצל את העברי מיד מכהו וילך משה וישב בית המלך והאיש עברי שב לביתו.⁷

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ב פסוק יא – יוצא אל אחיו

"ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו" – זה שאמר הכתוב: "גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו" (משלי כ יא), שהרי משה רבינו אע"פ שהיה בפלטין של פרעה, הלך לראות בסבלותן של ישראל, היינו דתנן: "הלל אומר אל תפרוש מן הצבור", שלא יהא אדם רואה ציבור בצער ויאמר: אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עלי נפשי, אלא יהא נושא בעול עם חבירו.⁸ "וירא איש מצרי" – הבין כי מצרי הוא.⁹

בראשית רבה לו ג – מאיש מצרי ומאיש סתם לאיש האלהים

"ויחל נח איש האדמה" – נתחלל ונעשה חולין … "איש האדמה" – שלושה הם שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תוחלת … "איש האדמה" – בּוּרְגָר לשם בּוּרְגָרוּת.¹⁰ אמר רבי ברכיה: חביב משה מנח. נח משנקרא איש צדיק – נקרא איש אדמה. אבל משה, משנקרא איש מצרי – נקרא איש האלהים.¹¹

דברים רבה ב ח – מי שלא הודה בארצו לא נקבר בארצו

א"ר לוי: אמר לפניו: ריבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו, מנין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו" (בראשית לט) ולא כָּפָר, אלא: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (בראשית מ טו) –  נקבר בארצו … אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך. כיצד? בנות יתרו אומרות: "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק.¹²

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמוד 150 – לא מחה על "איש מצרי" של בנות יתרו

… וכששמעתי דבריה הטובים וראיתי שהרועים גרשו את צפורה ואחותיה, הצלתי אותן מיד הרועים וגם דלה דליתי להם והשקיתי את צאנן. "ותבאנה אל רעואל אביהן" – ואני באתי עמהן ונכנסו הן תחילה ואני עמדתי בחוץ. כשראה אותן יתרו אמר להן: "מדוע מהרתן בוא היום?" "ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים" – ואני שמעתי מבחוץ שהן מעידות עלי שאני מצרי, ובשביל שלא נכנסתי ואמרתי: איש עברי אני, לא אזכה ליכנס לארץ ישראל?¹³

שמות רבה פרשה ה סימן א – נתלש מבית אבא

אמר ר' חמא: בן י"ב שנה נתלש משה רבינו מבית אביו.¹⁴ למה כן? שאילו גדל בבית אביו ובא ואמר להן לישראל הדברים, לא היו מאמינים בו, שהיו אומרים: אביו מסרָהּ לו! לפי שיוסף מסרה ללוי, ולוי לקהת, וקהת לעמרם. לכך נתלש מבית אביו. וכשהלך והגיד לישראל כל הדברים, לפיכך האמינו בו, שנאמר: "ויאמן העם".¹⁵

רמב"ן שמות פרק ג פסוק יח – מסורת מול תלישות

"ושמעו לקולך" – מאליהן. מכיוון שתאמר להם לשון זה, מיד ישמעו לקולך. שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף, שבלשון הזה נגאלין. יעקב אמר להם: "ואלהים פקוד יפקוד אתכם" (בראשית נ כד), יוסף אמר להם: "פקוד יפקד אלהים אתכם" (שם כה). לשון רש"י. אולי ידרוש הרב כי יוסף אמר פעמים פקד יפקוד, להגיד שהיתה מסורת בידו מאביו.¹⁶ ובאלה שמות רבה (ג יא)¹⁷: "מיד ושמעו לקולך. למה? שמסורת גאולה היא בידם, שכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה, הוא גואל של אמת". זה לשונם באגדה זו. ויש עליך לשאול: ומנין להם שיאמינו? שמא שמע משה במסורת הזאת כמותם. ויש לומר כך קבלו מיוסף ששמע מפי הנביא אביהם, שהראשון שיבוא ויאמר להם בלשון הזה הוא יהיה הגואל אותם, גלוי וידוע לפני הקב"ה שלא יבא אדם ויכזב בהם, בכך הבטיחם.¹⁸

אבל במקום אחר מצאתי שם (בשמות רבה ה א): "אמר ר' חמא ברבי חנינא: בן שתים עשרה נתלש משה מבית אביו. למה? שאילו גדל בבית אביו ובא ואמר להם המעשים, לא היו מאמינים בו, שהיו אומרים אביו מסרם לו. לפי שיוסף מסרה ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם. ולכך נתלש מבית אביו. וכשהלך והגיד לישראל כל הדברים, לפיכך האמינו בו, שנאמר: (להלן ד לא) "ויאמן העם". וכוונתם "שיוסף מסרה ללוי" לומר שיעקב גילה סודו ליוסף באהבתו אותו, בו בלשון השביע יוסף לאחיו כולם. וגילה ללוי כי הוא אמר להם כלשון הזה מפני המסורת שבידו מאביו, וציווה שיהיה הדבר סוד.¹⁹

ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנז – שמונים שנים של הכנה

"ומשה בן מאה ועשרים שנה", זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הם: משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכיי ורבי עקיבה. משה היה במצרים ארבעים שנה ובמדין ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה.²⁰

אבן עזרא שמות פרק ב פסוק ג – אילו היה גדל בין אחיו לא היו יראים ממנו

ומחשבות השם עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו, ולו לבד נתכנו עלילות. אולי סבב השם זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים. הלא תראה, שהרג המצרי בעבור שהוא עשה חמס. והושיע בנות מדין מהרועים, בעבור שהיו עושים חמס להשקות צאנן מהמים שדלו. ועוד דבר אחר, כי אילו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו, לא היו יראים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם.²¹

רד"ק יחזקאל פרק כ פסוק ט – גם משה לא הצליח לשכנע את כל העם

לעיניהם – כי המצרים היו שומעים בדבר אליהם הנביאים והיו מבטיחים אותם להוציאם מתוכם אף קודם משה רבינו ע"ה. כי משבא אליהם משה רבינו עליו השלום בשליחות האל, לא החזיקו במעשיהם הרעים, שהרי אמר: ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל. והאמינו במשה מפני האותות שעשה לעיניהם ולא עשו כן הנביאים הראשונים. ובדברי רבותינו ז"ל כי אף משבא אליהם משה רבינו עליו השלום בשליחות האל היו בהם רשעים ולא שבו מדרכם הרעה ואותם מתו בג' ימי אפילה כדי שלא יראו המצריים במפלתם וישמחו להם.²²

שבת שלום

מחלקי המים