פרשות השבוע

וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת  מֹשֶׁה: ס  (שמות מ יז-יט).¹

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם: (במדבר ז א).²

וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר: (שמות כו ל).³

מסכת שבת דף פז עמוד ב – יום שנטל עשר עטרות

אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: תא שמע: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". תנא: אותו יום נטל עשר עטרות; ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים.⁴

בראשית רבה ג ט פרשת בראשית – היום האחד ממעשה הבריאה

אמר ר' שמואל בר אמי: מתחילת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. מה נפשך: אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא: אחד, שנים, שלושה; או: ראשון, שני ושלישי. שמא אחד, שני, שלישי? אתמהא!⁵ אימתי פרע להם הקב"ה? להלן בהקמת המשכן, שנאמר: "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו" (במדבר ז יב) – ראשון לברייתו של עולם. אמר הקב"ה: כאילו באותו יום בראתי את עולמי.⁶

תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה א – יום שכלו הקמותיו

על דעתיה דר' יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין.⁷ על דעתיה דר' חייה בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין.⁸ תני: כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות וביום השמיני העמידו ולא פירקו. ר' יוסה בי ר' יודה אמר: אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו … א"ר זעירה: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" [במדבר ז א] – ביום שכלו הקמותיו.⁹

שמות רבה נב ב, ד פרשת פקודי – משה הקים את המשכן

"ויביאו את המשכן אל משה" (שמות לט לג). זהו שכתוב: "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז" (תהלים לא יט) … מדבר במשה. בשעה שאמר לו הקב"ה למשה לעשות לו משכן, מיד אמר משה לישראל: "ויקחו לי תרומה". היה משה עסוק במשכן והיו ליצני ישראל אומרים: אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם? א"ר יוחנן: ו' חדשים היה עוסק במשכן: ג' חדשים עשאוהו וג' חדשים קפלוהו.¹⁰ אעפ"כ היו מליצין אחריו ואומרים: הרי נעשה!¹¹ לא היה משה אומר שישרה שכינתו אצלנו? והקב"ה נתכוון להעמיד המשכן בחודש שנולד בו יצחק אבינו.¹² לא עשה,¹³ אלא כשהגיע אותו החודש, אמר הקב"ה למשה: "ביום החודש הראשון תקים את המשכן". אותה שעה אמרה רוח הקודש: "תאלמנה שפתי שקר" – אותם שמליצים אחר משה. לא עשה, אלא כיון שאמר האלהים למשה שיקים את המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד ממלאכתו, שנאמר: "ויביאו את המשכן אל משה".¹⁴

כמה חכמים היו שם ובאו להם אצל משה ולא היו יכולין להקימו?! אלא אמר שלמה: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה" (משלי לא כט),¹⁵ שנאמר: "ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן: (שמות לו ח); ומשה היה מעולה מכולם, שנאמר: "ואת עלית על כולנה".¹⁶ למה? שעשו את המשכן ולא היו יודעין לישבו.¹⁷ מה עשו? נטלו כל אחד ואחד מלאכתו ובאו להם אצל משה. כל אחד ואחד היה אומר: הרי קרסי זהב! הרי קרשים! הרי בריחים! כיון שראה משה אותם, מיד שרתה עליו רוח הקודש והקימו.¹⁸

שם (המשך הדרשה בסימן ד) – המשכן עמד מעצמו

ולא תאמר 'משה העמידו', אלא המשכן נעשו בו נסים ועמד מעצמו, שנאמר: "ויהי בחודש הראשון … הוקם המשכן: ויקם משה את המשכן וכו' ".¹⁹ ואם תמה אתה על זה, הרי שלמה כשבנה בית המקדש, הוא נבנה מעצמו. אמר רב הונא בשם רבי אסי: הכל סייעו את שלמה  כשבנה את בית האלהים: הבריות והרוחות.²⁰ מנין? שכתוב: "והבית בהיבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו" (מלכים א ו ז) – מעצמו היה נבנה.²¹ לפיכך: במעשה נסים נבנה. וכן כשהוקם המשכן במעשה נסים עמד, הוי: "ויביאו את המשכן אל משה".²²

מסכת מנחות צט ע"א – מעלים בקודש ואין מורידים

… שמעלין בקודש ולא מורידין … ומנא לן דאין מורידין? אמר רבי, דאמר קרא: "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו". (שמות מ יח).²³

במדבר רבה יב ט-י פרשת נשא – המשכן על שמו של משה ²⁴

א"ר חייא בר יוסף: כל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו בכל יום ב' פעמים. ואם תאמר שהיה אחד משבטו של לוי נותן לו יד? – לאו! אלא אמרו חכמים: הוא בעצמו היה קובעו ומפרקו ולא סייעו אחד מישראל, שנאמר: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במדבר ז א). לכך נקרא על שמו, שאינו אומר: "ביום הקים" אלא: "ביום כלות" – יום שכלו הקמותיו, וזכר שמו שם. לכך נאמר: "ביום כלות משה".²⁵

דבר אחר: "ביום כלות משה", זהו שכתוב: "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה" (קהלת ב כא). "כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון" – זה בצלאל שעשה המשכן בחכמה ובדעת, כמה שכתוב: "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת" (שמות לא ג). "ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו" – זה משה שלא עמל במשכן ונקרא על שמו. זהו שכתוב: "ביום כלות משה להקים את המשכן". וכיוצא בו שלמה ודוד.²⁶

מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן יא – דרשה מסכמת²⁷

כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבוא שכינה ותשרה בו? והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו. מה עשו? הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן: ומה אתם יושבין? העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו. היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו. וכשהן חושבין להעמידו, הוא נופל. מיד הלכו להם אצל בצלאל ואהליאב, אמרו להם: בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו, שמא על ידכם ראוי לעמוד. מיד התחילו להעמידו ולא יכלו. התחילו מסיחין ומרננין ואומרים: ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממונינו במשכן הזה והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושורה בתוך יריעות עזים²⁸ … ולמה לא היו יכולין להעמידו? אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן. כיצד? הנדבה נתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית ע"י בצלאל ואהליאב וחכמי לב … נכנסו כל ישראל אצל משה, אמרו: משה רבינו, כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל, והרי כל המלאכה לפניך, שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו? ראה הכל לפניך. והיו מראין לו כל דבר ודבר, שנאמר: "ויביאו את המשכן אל משה", וכתיב: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה' ". אמרו לו: לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם: הן … אמרו לו: ואם כן, למה אינו עומד? שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין. והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה: לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו, בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם. ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר: "ויקם משה את המשכן", וכן הוא אומר: "וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד". אמר משה: רבש"ע, איני יודע להעמידו. אמר ליה: עסוק בידיך ואתה מֳרְאֶה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימתו, שנאמר: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". ומי העמידו? משה, שנאמר: "ויקם משה את המשכן" ….²⁹ כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו, שנאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" …³⁰

מדרש תנאים לדברים לד יב – מה עשה משה לעיני כל ישראל

"ולכל היד החזקה" –  אלו עשר מכות שהביא המקום על המצרים במצרים … "ולכל המורא הגדול" – אלו ענני הכבוד שהיו מקיפות את ישראל ואומות העולם רואין אותן והשכינה עליהן. דבר אחר: "ולכל היד החזקה" – "והיה כאשר ירים משה ידו". "וכל המורא הגדול" – "וייראו מגשת אליו". "אשר עשה משה" – זו הקמת המשכן וסידור כליו.³¹

חזק חזק ונתחזק³²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שלא פתרנו את השאלות לעיל (הערות 9, 10): מה פשר כל הפירוקים וההרכבות המרובים של המשכן בשבעת ימי המילואים? ובפרט שעשה את כולם משה בעצמו. עפ"י המדרש לעיל שלא משה הוא שלבסוף הקים את המשכן, אלא "מעצמו עמד" ובאורח פלאי, נאמר שכל הפירוקים וההקמות באים לומר כפסוק בתהלים קכז א: "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ". או שפעולות אלה באו להמחיש את זמניות הקדושה בזמן ובמקום. ראו ירושלמי שבת פרק ז הלכה ב שהבנייה של המשכן הייתה "לשעה", הגם שהייתה עפ"י הדיבור (מובא בדברינו קרשים למשכן). ואולי כל זה רמז לימים בהם לא יהיו משכן ובתי מקדש ועם ישראל ינדוד עם ספרי התורה מארץ לארץ ומבית כנסת אחד לאחר. נשמח לשמוע לקח טוב בעניין זה משואבי המים.