פרשות השבוע

לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה: (דברים ו טז).¹

 

רמב"ן דברים פרק ו פסוק טז – אחרי האותות והניסים אין עוד מקום לניסיונות

"לא תנסו את ה' אלהיכם" – פירוש כאשר נסיתם במסה. שלא תאמר אם יש ה' בקרבנו לעשות לנו נסים, או שנצליח בהיותנו עובדים לפניו ונשבע לחם ונהיה טובים² – נשמור תורתו. כי הכוונה שם כך היתה, שאם יראו שהשם יתן להם מים בנס מאתו³ – ילכו אחריו במדבר. ואם לא – יעזבוהו.⁴ ונחשב להם לעון גדול, כי אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים כי משה נביא השם ודבר ה' בפיהו אמת, אין ראוי לעשות עוד שום דבר לניסיון. והעושה כן איננו מנסה הנביא, רק השם יתברך הוא מנסה: לדעת היד ה' תקצר.⁵ ולכך אסר לדורות לנסות התורה או הנביאים, כי אין ראוי לעבוד השם על דרך הסתפק⁶ או שאלת מופת ונסיון. כי אין רצון השם לעשות נסים לכל אדם ובכל עת. ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס, אלא אולי ימצא בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון וראוי שיקבל הכל במשפט צדק, ולא כאשר אמרו אוילי עמנו: "וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת" (מלאכי ג יד).⁷

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה סד – אמיתות הנביא מספקת

והמצוה הס"ד היא שהזהירנו מנסות ייעודיו וייחוליו יתעלה, שייעדו וייחלו אותנו בהם נביאיו על צד שנסתפק בהם, אחר שנדע אמיתת נבואת הנביא שיספר בהם. והוא אמרו יתעלה (ואתחנן ו) לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה:⁸

ספר חובות הלבבות שער ד הביטחון פרק ד – לא תסתכנו

וכן אין ראוי לאדם להיכנס בסכנות בביטחונו על גזרת הבורא, וישתה סמי המות או שיסכן בעצמו להילחם עם הארי והחיות הרעות ללא דוחק, או שישליך עצמו בים או באש והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהם ויסכם בנפשו. וכבר הזהירנו הכתוב מזה במה שאמר: "לא תנסו את ה' אלהיכם".⁹

מסכת תענית דף ט עמוד א – מבחן המעשרות

אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש. אמר ליה: אימא לי פסוקיך! – אמר ליה: "עשר תעשר".¹⁰ אמר ליה: ומאי עשר תעשר? – אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. – אמר ליה: מנא לך? – אמר ליה: זיל נסי. – אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקב"ה? והכתיב: "לא תנסו את ה' "! – אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג י).¹¹

ספר אור זרוע ח"א הלכות שליח ציבור סימן קיג – ממלאכי ועזרא לשכירות חזנים

תשובה מהרב רבי אליעזר מביה"ם להרב רבי יהודה חסיד זצ"ל בדבר שכירות החזנים ונתינת חוקים ….  וכאשר נתרשלו בימי עזרא ביטל יוצרנו מצות שפתיו "לא תנסו" וצוה על ידי מלאכי לבוחנו בזאת להיות טרף בביתו מצוי למשרתי מקדשו.¹²

ירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה ד – אין סומכים על הנס

תני: לא היו מניחין אותו לוכל,¹³ לא חלב ולא ביצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים. שמואל אמר: ולא אתרוג ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה. אף על פי כן היו קורין עליו את הפסוק הזה "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו" (תהלים קכז א). ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן? אמר רבי אבון: על שם לא תנסו.¹⁴

ספר האמונות והדעות מאמר ז – בחינת יכולת מול בחינת זכות 

וכמצאנו לאמרו: "ובחנוני נא בזאת" (מלאכי ג י), אחר אמרו "לא תנסו את ה' " (דברים ו טז). הפרש,¹⁵ והוא שהבחינה על שני פנים: אחד מהם, יכולת הבורא היוכל על הדבר אם לא. וזה הוא האסור כאשר אמר: "וינסו אל בלבבם … היוכל אל לערוך שולחן במדבר" (תהלים עח יח-יט).¹⁶

והשני, בחינת האדם עניינו אצל הבורא, היש לו אצלו מעלה יתירה אם לא, אחר שהוא מודה שהוא יכול על המעשה ההוא. וזה מותר כאשר אמר בגדעון: "ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל אנסה נא רק הפעם בגזה" (שופטים ו לו)  וגו' והוא כמו שאמרו: "בחנוני נא בזאת" (מלאכי ג י).¹⁷

ישעיהו פרק ז פסוקים י-יג – אחז מסרב לשאול אות

וַיּוֹסֶף ה' דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר: שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה: וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת ה': וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת אֱלֹהָי:¹⁸

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן יד – אחז מסרב לקדש שם שמים

באחז כתיב: "ולא עשה הישר בעיני ה' אלהיו כדוד אביו" (מלכים ב טז ב), אמר לו ישעיה: "שאל לך אות מעם ה' אלהיך העמק שאלה" (ישעיה ז יא), שיחיו המתים או שיעלה קרח משאול. "או הגבה למעלה" (שם), תבקש שירד אליהו מן השמים. אמר לו: יודע אני שיש בו כח לעשות. אבל איני רוצה שיתקדש שם שמים על ידי, שנאמר: "ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את ה' " (שם שם יב).¹⁹

בראשית רבה פרשה נה סימן ג – הניסיון לאברהם

"ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם" – רבי אבון פתח: "באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה" (קהלת ח ד). אמר ר' אבון: [משל] לרב שהיה מצוה לתלמידו ואומר לו: "לא תטה משפט" והוא מטה משפט, "לא תכיר פנים" והוא מכיר פנים, "לא תקח שוחד", והוא לוקח שוחד. אמר לו תלמידו: רבי, אתה אומר לי "לא תלוה בריבית" ואת מלוה בריבית? לך מותר ולי אסור? …. כתוב "לא תנסו את ה' אלהיכם" – "והאלהים נסה את אברהם"?²⁰

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתמה – דוד מבקש בחנני ונסני

"לא תנסו את ה' אלהיכם" …  אמר דוד: אני עשיתי לעצמי … "בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי" (תהלים כו ב) – שאיני מן הראשונים²¹ .. אדם באשתו לא עמד – אני עומד. נח נשתכר – ואני כוס ישועות אשא. אברהם חנן את המלכים – ואני עד הכרית כל זכר באדום … יעקב הריב עם המלאך – ואני נצחתי אותו … שמעון ולוי קנאו בשכם ואני בגלית … יששכר יודעי בינה ואני בכל דרכיו משכיל … יוסף יפה תואר ואני איש תואר … בחנני ה' ונסני. א"ל המקום: לא תוכל לעמוד.²²

שבת שלום

ושנזכה לראות בנחמת ציון, גאולת ישראל ובנין ירושלים

מחלקי המים

מים אחרונים: קריאה משולבת של שני המדרשים האחרונים מעצימה עוד יותר את בקשתו של דוד (עפ"י המדרש כמובן) "בחנני ונסני". אם אברהם משביע את הקב"ה שלא ינסה אותו עוד, מה לך דוד שתבקש ניסיונות? והכל על מנת שיצרפו את "אלוהי דוד" לרשימת האבות? ראו בשמות רבה סוף פרשה ב איך משה שמח לרגע כאשר הקב"ה אומר לו: "אנכי אלהי אביך, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב … אמר: הרי אבא נמנה עם האבות ולא עוד אלא שהוא גדול שנזכר תחילה" –  בדברינו בין משה לאבות בפרשת וארא. אז אם משה לא זכה, מדוע דוד חשב שיזכה? ואם שם גם נאמר למשה: "אל תקרב הלום … כבר מתוקנת המלכות לדוד", מדוע דוד לא מסתפק במלכות ומבקש ניסיונות? שילוב שני המדרשים האחרונים יוצר גם את ה"משוואה" הבאה: האדם מצווה לא לנסות את הקב"ה וגם לא את עצמו. בה בעת, הוא רשאי לפנות בבקשה לקב"ה: "לא תנסה" – אל תעמיד אותנו בפני ניסיונות קשים.