פרשות השבוע

מים ראשונים: שבע הנחמות שאנו קוראים בשבע השבתות שבין תשעה באב וראש השנה, כולן מספר ישעיהו. ישעיהו המנחם הגדול שעליו אומר מדרש איכה רבה (א כג): "את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמיהו על ישראל, הקדים ישעיהו ורפאן". ודווקא בנחמה השנייה שאנו קוראים בפרשת עקב, אין הדברים כל כך פשוטים ויש בה פסוקים קשים, בראשם הפתיחה: "ותאמר ציון עזבני ה' ".¹

ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני (ישעיהו מט יב)

"אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר" (תהלים עז ז-ט).² ר' חנינא בר פפא אמר: נגמר אותו הדבר שדברת למשה בסיני: "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם".³ ור' סימון אמר: הא חסילה (מחוסל) והא מסכמה (מוסכם) עם ירמיה שאמר: "כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים" (ירמיה טז ה).⁴ "השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה" (תהלים שם בהמשך), השכחת שאתה חנון, אל חנון ורחום ה' ארך אפים … וציון אומרת עזבני שכחני: "ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני" (פסיקתא דרב כהנא ראש פסקא יז ותאמר ציון).⁵

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כז שמעו – תחנוני המלאכים לקב"ה

אמרו המלאכים לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אינו זו ירושלים, שנאמר: "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה" (יחזקאל ה ה)? אמר להם: "וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן הַגּוֹיִם וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ וכו' " (שם שם ו).⁶ אמרו לו: "והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול" (דברים ט כט). אמר להם: "כי שכחוני עמי לשוא יקטרו וגו' " (ירמיה יח טו). אמרו לו: עשה בשביל האבות, אמר להם: "והאבות מבערים את האש" (שם ז יח). אמרו לו: עשה בשביל הבנים, אמר להם: "וימרו בי הבנים לא אבו לשמע אלי" (יחזקאל כ ח). …⁷ אמרו לו מלאכי השרת: עשה בשבילנו, אמר להם: "ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים" (דברי הימים ב לו טז). אמרו לו: עשה למען שמך שנקרא עליהם, אמר להם: "ואת שם קדשי חיללו". אמרו לו: אין אתה רוצה להתפייס, איקונים של אביהם מהו עושה אצלך? "השליך משמים ארץ תפארתי ישראל" (איכה ב א). האמירה הזו שהלבישו אותך, מה היא עושה עליך? אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאומרו: "עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו וגו' " (איכה ב יז).⁸ … כיון שראתה ציון שאינו רוצה להתפייס, התחילה ואמרה: "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני" (ישעיה מט יד).⁹ יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתבנה מקדשך במהרה בימינו ותשוב שכינתך בתוכה ותקבץ גליותי מארבע כנפות הארץ ויבנו ערי יהודה וישבו שכם וירשוה בזמן קריב אמן.¹⁰

מדרש זוטא – איכה (בובר) נוסח ב' פרשה א מי יתנך – הקב"ה בא לנחם

… באותה שעה חוזרים ומתכנסין כל הנביאים והולכים אצל ירושלם לנחמה. אמר להם הקב"ה  לכו ופייסוה … מיד חוזרים לקב"ה ואומרים לפניו: רבש"ע, אינה מקבלת תנחומין ממנו. והקב"ה אומר להם: אלך אני בעצמי ואפייסנה … מיד הלך הקב"ה לפייסה, ואמר לה: כעס זה למה? אמרה לו: ריבונו של עולם, ולא אכעוס שהגליתני לבין אומות העולם, וקללתני קללות רעות ונהפכו פני כשולי קדירה, ובכל זאת קדשתי את שמך הגדול והקדוש?! אמר לה: כנגד זכות שעשית לי, כך יש לך חובה. למה כעסתי עליך? לפי שעברת על תורתי … אמרה לפניו: רבש"ע, כיון שהגליתני לבין אומות העולם בדין הוא שלא אשמור מצותיך, ואעפ"כ קיימתי מצותיך. אמר לה: בתי, הגיע זמנך ליגאל.¹¹

רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי־נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם (ישעיהו פרק מט יג).¹²

"ותאמר ציון עזבני ה' " – מה כתב למעלה מן הענין? "רנו שמים וגילי ארץ כי נחם ה' עמו וענייו ירחם" (ישעיהו מט יג). כיון שראתה ציון שמזכיר עמו וענייו ולא הזכיר לא לציון ולא לירושלים, התחילה אומרת: "עזבני ה' וה' שכחני". מיד השיב הקב"ה ואמר לה: כשם שאי אפשר לאשה לשכוח עוּלָהּ,¹³ כך איני יכול לשכח אתכם: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן־בִּטְנָהּ" (ישעיהו מט טו), אמרה לו: רבש"ע, היאך איפשר? אין סוף לרעות שעשיתי: גרמתי לבית מקדשך שיתחרב והרגתי הנביאים. אמר רבי ברכיה הכהן ברבי: אמר לה הקב"ה: רעותייך אני שוכח וטובותייך לא אשכח? "גַּם־אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ" (שם) – גם "אלה אלהיך ישראל" (שמות לב ד) שכחתי, "אנכי ה' אלהיך" – לא אשכח. (פסיקתא רבתי פיסקא לא – ותאמר ציון).¹⁴

גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך

אמרה לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל? אמר לה: "גם אלה תשכחנה". אמרה לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני? אמר לה: "ואנכי לא אשכחך". והיינו דאמר רבי אלעזר אמר רב אושעיא: מאי דכתיב: גם אלה תשכחנה – זה מעשה העגל, ואנכי לא אשכחך – זה מעשה סיני (ברכות לב ע"ב).¹⁵

הן על כפיים חקותיך, חומותיך לנגדי תמיד

אמר ר' אבהו: שני דברים שאלו ישראל לפני הקב"ה ואמרו להם הנביאים לא שאלתם כראוי. שאלו ישראל: "ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ" (הושע ו ג). אמרו להם הנביאים: לא שאלתם כראוי. מה הגשם הזה יוצאי דרכים מְצֵירִים בו, טַחֵי גגות מצירים בו, דורכי גיתות וגרנות מצירים בו. אלא אם בקשתם לשאול: "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" (הושע יד ו).¹⁶ ועוד שאלו: "שימני כחותם על לבך" (שיר השירים ח ו). ואמרו להם הנביאים: לא שאלתם כראוי. מה הלב הזה פעמים מגולה פעמים מכוסה. אלא אם בקשתם לשאול:¹⁷ "והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלהיך" (ישעיה סב ג). ר' סימון בר' קוי בשם ר' יוחנן: אמר להם הקב"ה: לא אתם ולא נביאיכם שאלתם כראוי. אלא אם בקשתם לשאול: "הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד" – כשם שאי אפשר לו לאדם לשכוח כפות ידיו, כך: "גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" (פסיקתא דרב כהנא לא סוף הפסקא).¹⁸

שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ … כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה

"אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' " – עם שאין ישועתו אלא בשכינה … "מגן עזרך", כענין שנאמר: "אלהי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי" (שמואל ב כב ג). "ואשר חרב גאותך", אמר לו הקב"ה: משה, עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שניטל מהם בחורב, כענין שנאמר: "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב" (שמות לג ו) – בשבועה נשבעתי ועתיד אני להחזירו להם, כענין שנאמר: "חי אני נאם ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה" (ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שנו).¹⁹

עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר־לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה־לִּי וְאֵשֵׁבָה:

"ואת כל העדה הקהל וגו' " (ויקרא ח ג). אמר לו (משה לקב"ה): להיכן? אמר לו: אל פתח אהל מועד, א"ל משה רבינו: ריבונו של עולם, ששים ריבוא אנשים וששים ריבוא בחורים,²⁰ היאך אעמידם פתח אהל מועד? ואינו אלא בית סאתים, ואתה אומר: "ואת כל העדה הקהל"!²¹ א"ל הקב"ה: ועל דבר זה אתה תמיה? השמים האלו לא כדוק של עין הוא, ואני עשיתים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "הנוטה כדוק שמים וימתתם כאוהל לשבת" (ישעיה מ כב).²² ואף לעתיד לבוא כך אני עושה לציון, כל אותן האוכלוסין מאדם הראשון ועד שיחיו המתים, היאך הם עומדין? והם עתידין לומר: "צר לי המקום גשה לי ואשבה" (ישעיה מט כ). מה אני אעשה להם? אני מרחיבה, שנאמר: "הרחיבי מקום אהלך" (ישעיהו נד ב). (מדרש תנחומא (בובר) פרשת צו סימן טז).²³

שבת שלום

מחלקי המים