וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (דברים ג כג).1
שמות רבה, סוף פרשה מה – אוצר החינם
"ויאמר: הראני נא את כבודך" – באותה שעה ביקש משה רבנו לעמוד על מתן שכרם של צדיקים ועל שלוותם של רשעים … 2 באותה שעה הראה לו הקב"ה את כל האוצרות של מתן שכר … אמר לפניו: ריבונו של עולם, האוצר הזה של מי הוא? אמר לו: של עושי מצוות. – האוצר הזה של מי הוא? – של מגדלי יתומים. וכן כל אוצר ואוצר. ואחר כך ראה אוצר גדול אחד ואמר לפניו: של מי האוצר הזה? אמר לו: מי שיש לו, אני נותן לו משכרו. ומי שאין לו, אני עושה עמו חינם ונותן לו מזה, שנאמר: "וחנותי את אשר אחון" – למי שאני מבקש לחון.3
דברים רבה פרשה ב סימן א – וחנותי – במתנת חינם
אמר ר' יוחנן: עשרה לשונות נקראת תפילה ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רינה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, ופילול, ותחנונים … ומכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים דכתיב: "ואתחנן אל ה'". אמר רבי יוחנן מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו. שהרי משה רבן של כל הנביאים, לא בא אלא בלשון תחנונים… כך אמר הקב"ה למשה: "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם" (שמות לג יט). אמר לו: מי שיש לו בידי – "ורחמתי", במידת רחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי – "וחנותי", במתנת חנם אני עושה עמו.4 ובשעה שהיה משה מבקש ליכנס לארץ ישראל, אמר לו הקב"ה: "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". אמר לפניו: ריבונו של עולם, לא כך אמרת לי: "כל מי שאין לו בידי – וחנותי, במתנת חנם אני עושה עמו"! עכשיו איני אומר שמתבקש לי אצלך כלום. אלא חינם עשה עמי. מנין? ממה שקרינו בעניין: "ואתחנן אל ה'".5
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – תפילה עדיפה על נבואה
זהו שכתוב: "יש בוטה כמדקרות חרב" (משלי יב יח) … אל תהי קורא בוטה אלא בוטח.6 כל מי שהוא בוטח במה שאומרים לו נביאים, כמי שהוא נוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו. ממי אנו למדין? משאול, שבטח בדברי שמואל. בשעה שהלך שאול ושאל באשת בעלת אוב והעלתה לו שמואל.7 ואמר לו שמואל כל אותן הדברים. וכיון שאמר לו שמואל: "ומחר אתה ובניך עמי" – בטח שאול על דבריו ונתייאש מן התפילה. אמר: הואיל ואמר לי שמואל שאני מת מה אני מועיל מתפלל? ישב לו מן התפילה ונדקר בחרב … 8 מי גרם לו? על שבטח בדברי שמואל. שאילו היה מתפלל לפני הקב"ה היה מבטל ממנו את הגזרה.9
"יש בוטה" – זה חזקיה שלא עשה כשאול. אלא כשבא ישעיהו הנביא ואמר לו: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" (מלכים ב כ א), מיד חגר עצמו בתפילה, שנאמר: ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' … מה כתיב שם: "שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך". מי גרם לו שיבטל את הגזירה? – מפני שהתפלל.10 אף משה נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל … אעפ"כ לא נתייאש מן התפילה, אלא עמד בתחנונים, שנאמר: ואתחנן אל ה'.11
מסכת סנהדרין דף קח עמוד א – מציאת חן
תנא דבי רבי ישמעאל: אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן בעיני ה', שנאמר: " … כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:
(ח) וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' " (בראשית ו ז-ח). 12
איכה רבה פרשה א סימן כג – גם לאומה אין כלום אצל אלוהיה?13
"הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ"14 – מהו האפס? אמר ר' ראובן: לשון יוני הוא כמה דאת אמרת: "ואמר אפס" (עמוס ו י).15 "גמר אומר לדור ודור" – ר' חנינא בר פפא ור' סימון. רבי חנינא אמר: נגמר אותו דבר שדברתה למשה בסיני: "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם" (שמות לג יט). ר' סימון אומר: הא חסילה והא מסכמא, על ידי ירמיה שאמר: "כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם ה' את החסד ואת הרחמים" (ירמיה טז ה).16
מסכת ברכות דף לב עמוד א – שבח לפני בקשות
דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל. מנלן? – ממשה, דכתיב: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"; וכתיב: "ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך", וכתיב בתריה: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה".17
דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן – סוד הראיני נא את כבודך18
"כי חטאת קסם מרי" … שהוא הולך ושואל לקסום על דבריו של הקב"ה … שהוא נבטח בדברי הקוסם ואינו מתפלל …"ואון ותרפים הפצר" … שהוא מביא אף וצרה …
ומה יעשה? ילך ויתפלל לפני הקב"ה, כשם שעשה משה, שאע"פ שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ לא נתייאש מן התפילה, שנאמר: ואתחנן אל ה'. אינו אומר ואתפלל אלא ואתחנן, לשון חנם. אתה מוצא כשעלה משה (למרום) למעלה אצל הקב"ה התחיל אומר: "הראיני נא את כבודך". והראה לו הקב"ה כל מה שלמעלן ומתן שכרן של כל אחד ואחד. א"ל משה: ריבון העולמים, זה האוצר של מי הוא? אמר ליה: של עמלי התורה. והאוצר הזה של מי הוא? א"ל: של עושי הצדקה. וזה של מי הוא? א"ל: של שומרי מצוותי. וזה של מי הוא? א"ל: למי שמעשיו נאים. ואח"כ הראה אותו אוצר גדול. א"ל משה: ריבון העולמים, וזה של מי הוא? א"ל הקב"ה: למי שאין לו מעשים, ואני נותן לו מן האוצר הזה של חנם, שנאמר: "וחנותי את אשר אחון" – אנא יהיב ליה מן אוצרא דמגן.19 וכיון שבא לבקש מן הקב"ה שיכנס לארץ, היה מתחנן ולא היה הקב"ה מקבלו. א"ל משה: ריבון העולמים, אם יש לי מעשים תן לי ממעשי, ואם אין לי מעשים ולא זכות, תן לי מאותו אוצר של חנם שראיתי.20
א"ר הושעיא: באותה שעה אמר הקב"ה: יעול חיוייא בביתך ולא ברנש,21 אילולי שהייתי מראה לך כל אוצרותי, לא היית יודע מה יש לי. א"ר לוי: היזהר בדבריך שלא תיתפש מתוכן. לכך נאמר: "ואתחנן" – שאמר לו: תן לי מאותו אוצר של חנם. מהו "לאמר"? אלא לומר לדורות: "ה' אלהים" (דברים ג כד).22 ומהו" ה' אלהים"? אמר לו: ריבון העולמים, אין מתבעי לי בדין הב לי ואם אין מתבעי לי בדין רחם עלי,23 כשם שאמר אברהם: "ה' אלהים מה תיתן לי" (בראשית טו ב). א"ל הקב"ה: אל תתהדר מלפני, אתה מדמה עצמך לאברהם.24
שבת שלום
ונחמו נחמו עמי25
מחלקי המים