פרשות השבוע

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת: וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: (ויקרא ח א-ד).¹

ויקרא רבה י ט פרשת צו – מהבריאה ועד הארון, המשכן והמקדש

"ואת כל העדה הקהל פתח אהל מועד" – אמר רבי לעזר: כל ישראל ששים ריבוא ואתה אומר: "הקהל אל פתח אהל מועד"? אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה.²

כיוצא בו:  "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד" (בראשית א ט) – בנוהג שבעולם, אדם מפנה כלי מלא לתוך כלי ריקן, או שמא כלי מלא לתוך כלי מלא? העולם כולו מים במים ואתה אומר: "יקוו המים"?³ אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה.⁴

כיוצא בו: "קחו לכם מלא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה" (שמות ט ח) – אמר רב הונא: אינו דומה זה שחופן לזה שקומץ – זה שחופן כפליים מזה שקומץ. ארבע חופנים – שמונה קמצים. נמצאת חפנו של משה מחזקת שמונה קמצים, ואתה אומר: "וזרקו משה השמימה" – בבת אחת?! אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט למרובה.⁵

וכיוצא בו: "אורך החצר מאה באמה ורוחב חמישים בחמישים" (שמות כז יח) – אמר ר' יוסי בר חלפתא: אורך החצר מאה באמה וכל ישראל עומדים בתוכה? אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה.⁶

וכיוצא בו: "ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע" (במדבר כ י) – א"ר חנן: כמין כְּבָרָה היתה, וכל ישראל עומדין עליה? אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה.⁷

וכיוצא בו: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (יהושע ג ט) – רב חוניא אמר: שָׂמָם בין שני בדי הארון. רבי הונא אמר: זקפם בין שני בדי הארון. ורבותינו אומרים: צמצמם בין שני בדי הארון.⁸ זהו שכתוב: "ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם" (שם שם י) – ממה שהחזיקו אתכם שני בדי הארון "תדעון כי אל חי בקרבכם".⁹

אף בבית המקדש כן, ששנינו: "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים".¹⁰ רבי שמואל בר אוניא בשם רבי אחא: רווח ארבע אמות בין כל אחד ואחד, אמה לכל צד, שלא יהא אחד מהן שומע קול תפילתו של חבירו. אף לעתיד לבוא כן, שנאמר: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים" (ירמיה ג יז).¹¹ ר' יוחנן עלה לשאול בשלומו של רבי חנינא, מצאו כשהוא עסוק בפסוק זה: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים". אמר לו: רבי, וכי ירושלים מחזקת אותם? אמר לו: הקב"ה אומר: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי וכו' " (ישעיהו נד ב), למה? "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ" (שם ג).¹²

רמב"ן בראשית פרק ו פסוק יט – תיבת נח

"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ" – ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר … ולעופות טהורים אין מספר. והנה יצטרך להביא מכולם שיולידו כמותם.¹³ וכאשר תאסוף לכולם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה.¹⁴

שופטים פרק ז פסוקים ד-ז – סיירת גדעון

וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן עוֹד הָעָם רָב הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ הוּא לֹא יֵלֵךְ: … וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ.¹⁵

מסכת כתובות קיב ע"א – ארץ הצבי

אמר רב חסדא מאי דכתיב: "ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי". למה ארץ ישראל נמשלה לצבי? לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה.¹⁶

פסיקתא רבתי פרשה ה, שיר השירים רבה פרשה ג – הים והמערה

כתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" וכאן כתוב: "וכבוד ה' מלא את המשכן". אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: למה הדבר דומה? למערה פתוחה על שפת הים. געש הים ונתמלאה המערה והים לא חסר. כך, אף על פי שכתוב: "וכבוד ה' מלא את המשכן", העליונים והתחתונים לא חסרו.¹⁷

חיים נחמן ביאליק, ספיח, פרק שלושה עשר:  פרבר הזפּתים ומעשה אבות

הקב"ה, ודאי מלוא כל הארץ כבודו – אבל ישיבת קבע בחר לו למעלה ברקיע במקום מכוּון כנגד הפרבר ממש ואת שכינת עֻזּוֹ צמצם בארון הקֹודש של בית-תְּפִלָּתֵנוּ, בין כנפי הכרובים המרחפים למעלה מן הפָּרֹכֶת. …אכן מקום סגולה הוא הפרבר, מועט המחזיק את המרובה, מעין אוצר עולם. כל מעשי בראשית וקורות הדורות מראש מקופלים בו כאותה השִׂמלה האגדית בִּקלִפַּת אגוז. ואין לך דבר בתורה שאין כנגדו בפרבר דוגמא מפורשת או רמז גדול. … אפשר שנסתכל הקב"ה בחומש ורש"י וּברא על פיהם את הפרבר, ואפשר גם להיפך: נסתכל בפרבר וּסביבותיו וכתב על פיהם את החומש והרש"י.¹⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שהכלל "מועט המחזיק את המרובה" נכון גם במדע ובצפונות העולם שסביבנו, החל מהנקודה הסינגולרית שבתיאוריית המפץ הגדול, דרך נוסחת איינשטיין המקשרת את החומר (המאסה) לאנרגיה ולפיה "המרת מעט חומר (יחסית) יכולה להפעיל תחנות כח גדולות מזה, להשמיד ח"ו ערים שלמות מזה, ובקנה מידה קוסמי – כל הכוכבים הבוערים ממירים חומר באנרגיה ומחממים את הכוכבים שבסביבתם במשך מיליארדי שנים עד כלות החומר הרלוונטי שבהם" (תודה לד"ר יהושע דגני על קטע זה), דרך מבנה התא ומולקולת ה- DNA, מבנה האטום, תהליכים קטליטיים ואנזימטיים בכימיה וביולוגיה המאפשרים ביצוע משימות גדולות בכמות מועטה ביותר של חומר, נוסחאות במתמטיקה, ננוטכנולוגיה, החומר האפל ביקום ועוד. נשמח לשמוע ולהוסיף לקח מפי המדענים.