פרשות השבוע

מים ראשונים: הכותרת המלאה של דף זה צריכה להיות: דברים שנגנזו – דברים שראויים היו להיגנז ולא נגנזו – דברים שחזרו ונגנזו – דברים שהיו גנוזים ויצאו. את כל אלה נראה להלן והקשר כמובן הוא לכלי המשכן. ובכותרת הדף, קצרנו.

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים: (שמות כו טו).¹

שמות רבה פרשה לה סימן א – בריות (בריאות) שנגנזו ושלא נגנזו

"ועשית את הקרשים למשכן", זהו שכתוב: "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע אשר שם צפרים יקננו, חסידה ברושים ביתה" (תהלים קד טז-יז) – הרבה בריות² ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב"ה מן העולם. ואיזה זה? זה אור שנברא ביום ראשון. שאמר ר' יהודה בר סימון: האור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו מהן, שנאמר: "וימנע מרשעים אורם" (איוב לח טו). ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א, ד). מהו: "כי טוב"? שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה. והיכן גנזו? בגן עדן, שנאמר: "אור זרוע לצדיק" (תהלים צז יא).³

והרבה בריות ברא הקב"ה בעולם, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויים להיגנז, ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה.⁴ ואיזה זה? זה זהב. אמר ר' אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו בזהב הזה. אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות, שנאמר: "וזהב הארץ ההיא טוב" (בראשית ב יב) – מהו "טוב"? טוב לזה שהוא בביתו, טוב לזה שהוא בִּלְוָיָתוֹ.⁵ א"ר שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר: "וזהב הארץ ההיא טוב", כמו שאתה אומר: "ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג כה).⁶

שבעה זהבים היו בבית המקדש … ⁷

ואף הארזים היו ראויין להיגנז ולא נגנזו. א"ר חנינא: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, ולמה נבראו? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר: "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע" (תהלים קד טז) – ואין לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון".⁸ א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובח מכולן אלא שבעה, שנאמר: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן. אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (ישעיה מא יט).  ולמה לא נגנזו? שצפה הקב"ה שהן עתידין ליעשות בהן מלאכת המשכן, במקום שהשכינה עתידה לשכון, שנאמר: "אשר שם צפרים יקננו, חסידה ברושים ביתה" (תהלים שם) – וכי תעלה על דעתך ששם ציפורים היו מקננות?⁹ אלא הציפורים שהיה כהן שוחט ומקריב בבית המקדש. ומהו "חסידה ברושים ביתה"? וכי חסידה ברושים ביתה?!  ומהו "חסידה" – זה כהן גדול, שנאמר: "תומיך ואוריך לאיש חסידך" (דברים לג ח).¹⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תרומה סימן ט – נברא ומיד נגנז

ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר: חיה טהורה גדולה היתה במדבר וממנה עשו יריעות. ור' נחמיה אומר: מעשה נסים היתה, לשעה היתה נבראת ונגנזה. תדע לך שכתיב: "ועשית יריעות וגו', אורך היריעה האחת שלשים באמה וגו' " – מי מביא לך יריעות של שלושים? מכאן אתה למד כדברי ר' נחמיה שהיה מעשה נסים.¹¹

ולא תאמר ביריעה, אלא אפילו בקרשים היה מעשה נסים. מהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בני, עתידים אתם להיגאל מכאן, והקב"ה עתיד לומר לכם: משאתם נגאלים, עשו לי משכן. אלא עמדו ונטעו ארזים, בשעה שיאמר לכם לעשות משכן, והארזים מצויין בידכם. מיד עשו כשאמר להם אביהם, עמדו ונטעו ארזים.¹²

שמות רבה פרשה לה סימן ב – עצי שיטים, לא ארזים

דבר אחר: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים" – למה עצי שטים? לימד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות, אומרים לו: ומה מלך מלכי המלכים הקב"ה, שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן, אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם – על אחת כמה וכמה.¹³

במדבר רבה פרשה טו סימן י – המנורה, הארון ועוד שלושה שנגנזו

ר' לוי בר רבי אומר: מנורה טהורה ירדה מן השמים, שאמר לו הקב"ה למשה: "ועשית מנורת זהב טהור" (שמות כה לא). אמר לו: כיצד נעשה אותה? אמר לו: "מקשה תיעשה המנורה". ואעפ"כ נתקשה משה וירד ושכח מעשיה. עלה ואמר: ריבוני, שכחתי אותה. הראה לו למשה ועוד נתקשה בה. אמר לו: "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר". עד שנטל מנורה של אש והראה לו עשייתה. ואף על פי כן נתקשה על משה. אמר לו הקב"ה: לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה. ואמר לבצלאל, מיד עשאה. התחיל תמה ואמר: אני, כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה. ואתה שלא ראית, עשית מדעתך. בצלאל – בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה.¹⁴ ולפיכך כשחרב בית המקדש נגנזה המנורה.¹⁵

וזה אחד מחמישה דברים שנגנזו: הארון והמנורה והאש ורוח הקודש והכרובים. וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים, שנאמר: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ" (ישעיהו לה א-ב).¹⁶

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה א – גניזת אוהל מועד והארון

משנבנה בית ראשון, נגנז אהל מועד ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו … ¹⁷

משנגנז ארון, נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז שהשיבו פלשתים דרין (דורון) לאלי ישראל … ומי גנזו? יאשיהו המלך גנזו. מה ראה? כיון שראה כתוב בתורה "יולך ה' אותך ואת מלכך וגו' ", פיקד ללוים וגנזוהו, שנאמר: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף" (דברי הימים ב לה ג).¹⁸ … ר' ליעזר אומר: ארון גלה לבבל … ר' יהודה בן לקיש אומר: ארון נגנז במקומו, שנאמר: "ויאריכו הבדים ויראו וגו' ויהיו שם עד היום הזה" (מלכים א ח ח).¹⁹

אבות דרבי נתן נוסח א פרק מא – לא הכל נגנז

חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן: אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס,²⁰ שולחן, ומנורה ופרוכת וציץ²¹  עדיין מונחין ברומי.²²

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף כד עמוד א – בריאה – גניזה – גילוי

"אלה תולדות השמים והארץ ביום הבראם" – א"ר יהודה בר שלום: בו ביום שנבראו שמים וארץ, בו ביום עשו כולם תולדותם ולא חסר מהם כלום … בו ביום נעשה כל צרכי העולם ולאחר כן גילה אותם בכל יום ויום ונתן טעם לכל דבר ודבר באותו היום שנתגלה. וכן א"ר יוחנן: בו ביום שנבראת הארץ בו ביום הולידה והצמיחה כל תולדותיה והיו כולם גנוזות תחתיה, עד שאמר לה הקב"ה: תוצא הארץ. תברא הארץ לא נאמר אלא תוצא הארץ, דבר שהיה גנוז בה והוציאה כל דבר ודבר באותה הטבע הראוי לה להוליד ולהזריע מהם כדומה להם. זהו שכתוב: "למינה".²³

רש"י תהלים פרק קמח פסוק ח – הורדה של דברים הגנוזים למעלה²⁴

"רוח סערה" – העושה את דברו ושליחותו. ואמרו רבותינו שהדברים הללו היו תחילתם גנוזים בשמים ובא דוד והורידן לארץ לפי שהם מיני פורעניות, ואין נאה להם להיות גנוזין במגוריו של הקב"ה.²⁵

ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפח – מור עובר על כפות המנעול

"קמתי אני לפתוח לדודי, … וידי נטפו מור". במתן תורה נתמלא כל העולם כלו בשמים.²⁶ "ואצבעותי מור עובר" – להיכן עבר? גנזו הקב"ה לצדיקים, דכתיב: "על כפות המנעול".²⁷

שבת שלום

ומשנכנס אדר מרבים, בשמחה.²⁸

מחלקי המים

מים אחרונים: נחתם הגיליון אך לא נשלם הרעיון. לא סקרנו דברים נוספים שנגנזו: חצוצרות שעשה משה, נשמתו של משה, הנבואה, אבני המזבח שכתבו עליהם את התורה ועוד.