פרשות השבוע

מים ראשונים: וכבר זכינו לדון במעשה הארון ומסעותיו, במעשה הכרובים שעליו, בפרוכת שלפניו, בשולחן, במזבח הזהב ואף בקטורת הסמים שהוקטרה עליו. לא נפקד בעבר גם מקומה של המנורה, אך הגיעה השעה לדשנה ולשכללה. היא המנורה המפיצה אורה לישראל ולכל העולם והשתמרה באופן זה או אחר גם לאחר חורבן הבית. ראה דברינו אבל הנרות לעולם. ויהיו הדברים נר זכרון תמיד לדוד עמית ז"ל שעסק וחקר במנורות בתי הכנסת בימי המשנה והתלמוד ושחזר ביחד עם צבי אילן ז"ל את מנורת בית הכנסת שבמעון שמוצגת בעמוד האחרון..

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: (שמות כה לא).¹

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה: (במדבר פרק ח פסוק ד).²

מסכת מנחות דף כט עמוד א

תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקב"ה באצבעו.³ ואלו הן: מנורה, וראש חדש, ושרצים. מנורה, דכתיב: "וזה מעשה המנורה" (במדבר ח ד).⁴ ראש חודש, דכתיב: "החודש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב ב).⁵ שרצים, דכתיב: "וזה לכם הטמא" (ויקרא יא כט). ויש אומרים: אף הלכות שחיטה, שנאמר: "וזה אשר תעשה על המזבח" (שמות כט לח).⁶

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סא

"וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה וגו'" … מקשה – אין מקשה אלא מין קשה: מעשה אומן מעשה קורנס. עד ירכה עד פרחה – אין לי אלא ירכה ופרחה, גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין? תלמוד לומר: ועשית מנורת זהב טהור וגו' (שמות כה לא).⁷ או יעשה איברים איברים? תלמוד לומר: ממנה יהיו (שם).⁸

מקשה היא עוד למה נאמר, והלא כבר נאמר מקשה זהב?⁹ ומה תלמוד לומר מקשה היא? לפי שמצינו בכלי בית עולמים שאם אין להם מין קשה עושים מין גרוטי,¹⁰ שומע אני אף במנורה כן? תלמוד לומר: מקשה היא, שנה עליו הכתוב לפסול. מיכן אמרו: אין של זהב עושים של כסף ושל ברזל ושל נחושת ושל בדיל ושל עופרת דברי רבי.¹¹ ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף של עץ ושל חרס. אבל אין להם מין קשה אל יעשו מין גרוטי.¹²

מסכת מנחות דף כח עמוד א

דתניא: "ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה" (שמות כה לט), באה זהב – באה ככר, אינה באה זהב – אינה באה ככר. "גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו (שם לא), באה זהב – באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב – אינה באה גביעים כפתורים ופרחים.¹³

מדרש תנחומא הנדפס פרשת שמיני סימן ח

שלשה דברים נתקשו למשה והראם לו הקב"ה באצבע, ואלו הן: מעשה המנורה, והירח, והשקצים. מעשה המנורה כיצד היה? שבשעה שעלה משה והיה הקב"ה מראה לו בהר היאך יעשה את המשכן. כיון שהראה לו הקב"ה מעשה המנורה נתקשה בה משה. א"ל הקב"ה: הרי אני עושה אותה לפניך. מה עשה הקב"ה? הראה לו אש לבנה ואש אדומה ואש שחורה אש ירוקה ועשה מהן את המנורה גביעיה כפתוריה ופרחיה וששת הקנים. והוא אומר לו: כך וכך עֲשֶׂה אותם, שנאמר: "וזה מעשה המנורה" (במדבר ח) – מלמד שהראה לו הקב"ה באצבע את המנורה. ואעפ"כ נתקשה בה הרבה משה לעשותו. מה עשה הקב"ה? חקקה על כף ידו של משה, אמר לו: "וראה ועשה בתבניתם" – כשם שחקקתיה על כף ידך. ואעפ"כ נתקשה בה משה ואמר: מקשה תיעשה המנורה, כלומר, מה קשה לעשות.¹⁴ א"ל הקב"ה: השלך את הזהב לאש והמנורה תיעשה מאליה. שנאמר: "מקשה תיעשה המנורה" (שמות כה).  כתיב: תיעשה – מעצמה תיעשה מלמד שנתקשה לו המנורה והראה לו הקב"ה באצבע, שנאמר: זה.¹⁵

מדרש במדבר רבה טו ד, פרשת בהעלותך

אתה מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע … וזה מעשה המנורה מקשה זהב, כלומר, מה קשה היא לעשות, שהרבה יגע בה משה. כיון שנתקשה אמר לו הקב"ה למשה: טול כיכר זהב והשליכו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית … אתה הֱיֶה מכה בפטיש ומעצמה נעשית.¹⁶ לכך הוא אומר: מקשה תֵּיעָשֶׂה – מלא יו"ד כתיב ולא כתיב תַּעֲשֶׂה, כלומר מעצמה תֵּעָשֶׂה. נטל משה את הככר והשליכו לאור. אמר משה: רבש"ע, הרי ככר בתוך האש, כשם שאתה רוצה כן תֵּעָשֶׂה לפניך. מיד יצתה המנורה עשויה כתקנה. לפיכך כתיב: "כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה". "כן עשה משה" – אין כתיב כאן, אלא "כן עשה" סתם. ומי עשה? הקב"ה.¹⁷

אבן עזרא שמות כה לא

ועשית – ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמשה עשר מזקניהם, ששלוש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה, וכל מלא וכל חסר והנה כתיב יו"ד במלת תיעשה. ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים. והקדמונים דרשו, כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה. והכלל, אם יש שם יו"ד היא מלה זרה. ובדרש, כי נעשית מאליה. והטעם, שכל רואיה היו תמהים, איך יכול אדם לעשותה, כי הנה כתוב ויעש מנורת, כן עשה את המנורה (במדבר ח ד), והנה על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה (ויקרא ו יד), והנה מקשה כמו הכתוב בכרובים.¹⁸

במדבר רבה פרשה טו סימן י

ר' לוי בר רבי אומר: מנורה טהורה ירדה מן השמים, שאמר לו הקב"ה למשה: "ועשית מנורת זהב טהור". אמר לו: כיצד נעשה אותה? אמר לו: "מקשה תיעשה המנורה".¹⁹ ואעפ"כ נתקשה משה וירד ושכח מעשיה.  עלה ואמר: ריבוני, שכחתי אותה. הראה לו למשה ועוד נתקשה בה. אמר לו: "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר". עד שנטל מנורה של אש והראה לו עשייתה.²⁰ ואף על פי כן נתקשה על משה. אמר לו הקב"ה: לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה. ואמר לבצלאל, מיד עשאה. התחיל תמה ואמר: אני, כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה. ואתה שלא ראית, עשית מדעתך. בצלאל – בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה.²¹ ולפיכך כשחרב בית המקדש, נגנזה המנורה. וזה אחד מחמישה דברים שנגנזו: הארון והמנורה והאש ורוח הקדש והכרובים. וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים, שנאמר: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ" (ישעיה לה א-ב).²²

מסכת ראש השנה דף כד עמוד א

כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שולחן כנגד שלוחן, מנורה כנגד מנורה. אבל עושה של חמשה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה – לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי.²³

שמות רבה פרשה נ סימן ה

אמר להם הקב"ה: עשיתם יריעות עזים – אני מגין עליכם לעוה"ב בענן, שנאמר: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם" (ישעיה ד ה). עשיתם כפורת – אני מכפר לכם עונותיכם. עשיתם שולחן – אני מציל אתכם מן הערוכה ואערוך לפניכם שולחן לעתיד לבוא. עשיתם לפני מנורה – אני מאיר לכם שבעתים לעוה"ב, שנאמר: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים" (ישעיהו ל כו). עשיתם לפני ארון, שהתורה ניתנת בתוכו – אתן לכם שכר טוב שאין בו הפסק, שנאמר (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בין מנורת משה שנגנזה ומנורות שלמה שאבדו ומנורת בית שני שנשבתה וגלתה, ובין המנורה לעתיד לבוא, זכינו לגלות ולשחזר מנורות יפות שעשו אבותינו לכבוד בית הכנסת מקדש מעט. בעמוד הבא, שתי מנורות כאלה.

שחזור מנורת בית הכנסת במעון (נירים)

מנורת בית הכנסת בטבעון

ירושלמי מסכת מגילה פרק ג הלכה ב: "אנטונינוס עשה מנורה לבית הכנסת. שמע רבי ואמר: ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבית הכנסת".