פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו חלקית לנושא גילוי הקץ בהקשר עם ברכת יעקב לבניו טרם פרידתו והסתלקותו מן העולם בדברינו על קריאת שמע וגילוי הקץ בברכת יעקב בפרשה זו בשנה האחרת. הפעם נרצה להרחיב בנושא הכללי של גילוי הקץ, שהוא מוטיב אנושי-דתי מרכזי ביותר בחיי הפרט והכלל של עם ישראל ועמים ובני אנוש רבים אחרים. לכאורה, מאמר חכמים הידוע: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" (סנהדרין צז ב) סותם את הגולל על העיסוק בחישובי הקץ. בה בעת, חז"ל ופרשני המקרא לדורותיהם נדרשו לפסוקים שבסוף פרק ז בספר דניאל שעוסקים בחישוב הקץ.¹ ומי ראש לכולם? יעקב אבינו ערב מותו בפרשתנו. על יתד נאמן תלו חז"ל את הניסיונות לגלות את הקץ – על יעקב אבינו.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם: (בראשית מט א-ב).²

תנחומא פרשת ויחי סימן ח – העבד, המלך ובניו ושטר השחרור³

"מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח" (איוב יב) – מדבר ביצחק ויעקב ששניהם בקשו לגלות מסטורין של הקב"ה.⁴ יצחק כתיב בו: "ויקרא את עשו בנו הגדול" – בקש לגלות לו את הקץ והעלים הקב"ה ממנו.⁵ יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ, שנאמר: "ויקרא יעקב אל בניו" ⁶ – משל למה הדבר דומה? לעבד שהאמינו המלך כל מה שבידו. בא העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להם היכן דיתיקי שלהן והאוֹנִי שלהן.⁷ ידע המלך הדבר ועמד לו למעלה הימנו. ראהו אותו המלך והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להם.⁸  התחיל מדבר העבד לבניו: בבקשה מכם, אתם עבדיו של מלך, היו מכבדין אותו כמו שהייתי אני מכבדו כל ימי. כך "ויקרא יעקב אל בניו" לגלות להן את הקץ. נגלה עליו הקב"ה אמר לו: לבניך אתה קורא ולי לא? שכן ישעיה אומר: "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיה מג כב). כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו: בבקשה מכם הוו מכבדים להקב"ה כשם שכיבדוהו אני ואבותי, שנאמר: האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו. אמרו לו יודעין אנו מה בלבך ענו כולם "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" … אמר הקב"ה: "כבוד אלהים הסתר דבר כבוד מלכים חקור דבר" (משלי כה) אין המידה הזו שלך, "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר".⁹

בראשית רבה צח סימן ב – הקץ שנתכסה בשני קצות המקרא

"ויקרא יעקב אל בניו … היאספו … היקבצו …" – רבותינו אומרים: ציווה אותם על המחלוקת.¹⁰ אמר להם: תהיו כולכם אסיפה אחת. זהו שכתוב: "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו" (יחזקאל לז טז) – חברו כתיב, נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה.¹¹

"ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" – רבי סימון אמר: מפלת גוג הראה להם, כמו שאתה אומר: "באחרית הימים תהיה" (יחזקאל לח טז).¹² רבי יהודה אמר: בנין בית המקדש הראה להם, כמו שאתה אומר: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' " (ישעיהו ב ב).¹³ ורבותינו אומרים: בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו.¹⁴ רבי יהודה בשם ר' אלעזר בר אבינא: שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם. ואלו הם: יעקב ודניאל. דניאל: "ואתה דניאל סתום הדברים וחתום עד עת קץ" (דניאל יב ד); יעקב: "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים … ראובן בכורי אתה" – מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו.¹⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יב סימן א – אברהם: ניסיון בתוך ניסיון

מארצך וממולדתך. זה משפחת אביו: ומבית אביך. זה בית אביו ממש: אל הארץ אשר אראך. ניסיון בתוך ניסיון, כי לא הודיע אנה ילך, אלא לנסותו ניסיון בתוך ניסיון.¹⁶ סימן לבניו שלא יגלה להם קץ גלותם. כשם שלא גילה לאברהם אבינו.¹⁷

מסכת עדויות פרק ב משנה ט – אברהם כדגם לאב שזוכה לבניו

הוא היה אומר: האב זוכה לבן בנוי, ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ, שנאמר: "קורא הדורות מראש" (ישעיה מא ד). אף על פי שנאמר: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו)  ונאמר (שם) "ודור רביעי ישובו הנה".¹⁸

בראשית רבה צט ה נוסח אחר – יצחק ויעקב מנסים לגלות את הקץ

"ויקרא יעקב אל בניו" – למה קרא להם? לגלות להם את הקץ. כתוב: "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח" (איוב יב כ) – ומי הם נאמנים וזקנים? יצחק ויעקב אהרן ומשה. במשה כתוב: "בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יב ז), וכן אהרן: "תורת אמת היתה בפיהו" (מלאכי ב ו), ומפני שאמרו: "שמעו נא המורים" (במדבר כ י), נידונו בשפתותיהם: "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (שם שם יב), הוי: "מסיר שפה לנאמנים".¹⁹ "וטעם זקנים יקח" – זה יצחק ויעקב, יצחק היה מחבב את עשו שהיה הקב"ה שונא אותו, ואמר לו: "ועשה לי מטעמים" (בראשית כז ד), ובקש לברכו ולגלות לו את הקץ. מה עשה הקב"ה? העביר טעמו הימנו ולא ידע, אלא התחיל חרד, שנאמר: "ויחרד יצחק" (שם שם לג). כיון שלא מצא מה לומר, אמר: "גם ברוך יהיה" (שם).²⁰ ואף יעקב ביקש לגלות לבניו את הקץ, שנאמר: "היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (מט א), והעלים הקב"ה ממנו והתחיל אומר: "ראובן בכורי אתה" – הרי: "וטעם זקנים יקח".²¹

בראשית רבה צו א – סתימת העבר והעתיד

"ויחי יעקב בארץ מצרים", למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות שבתורה?²² אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל. דבר אחר: למה היא סתומה? מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו. דבר אחר: למה היא סתומה? מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם.²³

ילקוט שמעוני תהלים רמז תתנט – משה ידע ולא יכול לגלות

"יודיע דרכיו למשה" (תהלים קג ז), דכתיב: "ועתה וגו' הודיעני נא את דרכך". א"ל הקב"ה: על דרכי אתה מבקש לעמוד? חייך שאני מודיעך, שנאמר: "יודיע דרכיו למשה". דבר אחר: יודיע דרכיו למשה, שהקב"ה בלבד היה יודע קץ של גלות מצרים, שנאמר: "וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים", ולמי הודיע? למשה, שנאמר: "יודיע דרכיו למשה", ואומר: "ומשה היה רועה".²⁴

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים סימן ד – לא לדחוק את הקץ

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות" (שיר השירים ב ז), שלוש שבועות בשיר השירים למה? אחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא יגלו את הקץ, ושלא ידחקו את הקץ, ושלא ימרדו על המלכויות.²⁵

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שמעון בן יוחאי עמוד 555 – מלכות ישמעאל

אלו הן הנסתרות שנגלו לרבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוי במערה מפני קיסר מלך אדום, ועמד בתפילה ארבעים יום וארבעים לילה והתחיל כך: "ה' אלהים צְבָאוֹת עַד־מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ" (תהלים פ ה).²⁶ מיד נגלו אליו סתרי הקץ וסתומות והתחיל לישב ולדרוש: "וירא את הקני" (במדבר כד כא).²⁷ כיון שראה מלכות ישמעאל שהיא באה, התחיל לומר: לא דיינו מה שעשה לנו מלכות אדום הרשעה, אלא אף מלכות ישמעאל.²⁸

אגרת תימן (פתח תקוה) לרמב"ם – הקץ שנתנו רס"ג והרמב"ם

אמנם מה שזכרת מן העומד בארץ תימן, אשר גזר שמד על ישראל … ומה שזכרת מדבר הפושע שהכניס בלבות העם שמלת "במאד מאד" הוא נאמר על משוגע … אבל מה שזכרת מדבר הקיצים, ומה שבאר רב סעדיה בהם – תחילת מה שיש עליך לדעת: שהקץ על דרך האמת לא יתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם … וכבר באר הקב"ה על ידי נביאיו שקצת בני אדם יחשבו קצים למשיח ויעברו הקיצים ולא יתקיימו … וכן אמרו החכמים זכרונם לברכה: "תפח רוחם של מחשבי קיצין" … ואנו דנים את רב סעדיה לכף זכות … והוא התכוון בכל מעשיו לשם שמים … אבל יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאת, קבלתי אותה מאבי שקיבל מאביו ומאבי אביו … תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה … זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ … וכבר הודעתיך אותו וברוך היודע.²⁹

מסכת סנהדרין דף צח עמוד א – הקץ המגולה

ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" (יחזקאל לו ח).³⁰ רבי אליעזר אומר: אף מזה, שנאמר: "כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר" (זכריה ח י) … ושמואל אמר: עד שיהיו כל השערים כולן שקולין. אמר רבי חנינא: אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא … ³¹

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: מה עניין העיסוק בגילוי הקץ לפרשת השבוע? במים הראשונים לעיל הסברנו שבעקבות המדרשים על יעקב שבברכתו לבניו ניסה לגלות להם את הקץ (ולא עלה בידו), גלשנו לנושא הכללי של הניסיונות לגילוי הקץ לאורך ההיסטוריה: מתקופת האבות (עפ"י המדרש), דרך משה, הנביאים, חז"ל וגדולי ישראל לאורך כל הדורות. אבל אפשר שהקשר של גילוי הקץ עם פרשת השבוע החותמת את ספר בראשית הוא רחב יותר. ספר בראשית, הוא ספר היצירה, הוא ספר הישר – ספרם של אבות האומה "שנקראו ישרים" – נפתח במסע הגדול של אברהם אבי האומה "אל הארץ אשר אראך" ובהבטחה הכפולה "ואעשך לגוי גדול" ו- "לזרעך אתן את הארץ הזאת". בפרשת השבוע "ויחי יעקב בארץ מצרים" יורד המסך על ספר בראשית ועולה המסך מעל שעבוד מצרים הקשה. בארץ המובטחת לא נותר איש מבית יעקב, רק שישה קברי אבות. רגע עצוב זה, שיחזור להוותנו בתולדות האומה, נראה מתאים לייחל לחזון קץ הימים והגאולה השלמה. ראו דברינו הסוף העצוב של ספר בראשית.