פרשות השבוע לשנת התשפ"א

וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה': … וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל־כְּלִי בַרְזֶל לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ: … ¹

וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִיךָ: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל:.²

וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ: … וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: (מלכים א פרק ו).³

מסכת כתובות דף סב עמוד ב – תביאמו ותטעמו

רבי אזיל איעסק ליה לבריה בי ר' יוסי בן זימרא, פסקו לו שתים עשרה שנה ללכת לבית הרב.⁴ העבירו אותה לפניו, אמר להם: שיהיו שש שנים. העבירו אותה לפניו (בשנית), אמר להם: אכנוס ואח"כ אלך.⁵ היה מתבייש מאביו. א"ל: בני, דעת קונך יש בך, מעיקרא כתיב: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שמות טו יז), ולבסוף כתיב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח).⁶

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה א – מה עבר מהמשכן למקדש

משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד, ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו. ואף על פי כן לא היו משתמשין אלא בשולחן שעשה משה ומנורה שעשה משה …⁷

משנגנז ארון, נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז שהשיבו פלשתים דרין לאלי ישראל.⁸ כולם היו בבית קדש הקדשים, ומשנגנז ארון נגנזו עמו דברים ומי גנזו יאשיהו המלך גנזו … ⁹

ספורנו שמות פרק לח (כא) – מקצת כלים שעשה משה שרדו

"אלה פקודי המשכן". כל אחד מחלקי המשכן הכתובים למעלה הם אותם הפקודים שנאמר עליהם: "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת־כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר ד לב-לג). וזה, כי כל אחד מהם היה ראוי להיות נחשב ולהיקרא בשם באשר הוא זה הפרטי, לא בלבד באשר הוא מזה המין. וכל שכן שצדק זה על כל אחד מכלי הקדש אשר במשא בני קהת.¹⁰ ולזה לא נפסדו, כאומרם ז"ל: שמא תאמר אבד סברם ובטל סִכּוּיָן? תלמוד לומר: "עצי שטים עומדים" – שעומדים לעד ולעולמי עולמים (יומא עב א).¹¹ וגם כן לא נפל דבר מהם ביד האויבים, על הפך מה שקרה למקדש שלמה וכליו כמבואר בחורבן בית ראשון על ידי נבוזראדן, שלא נזכר שם דבר מענייני משכן משה רבנו עליו השלום (דברי הימים ב פרק לו, פסוקים ז, יח).¹²

סדר עולם רבה (ליינר) פרק יח – יהוידע מתקן את מקדש שלמה

"בן שבע שנים יהואש במלכו" … בשנת כ"ג ליואש חזק את בדק הבית, הרי קנ"ה שנה משבנאו שלמה ועד שבדקו יואש. משנולדה קלקלה בימי שלמה, נולד יהוידע המתקן.¹³

גמרא יומא דף לט עמוד ב – יער הלבנון

אמר רב זוטרא בר טוביה: למה נקרא שמו יער? דכתיב: בית יער הלבנון – לומר לך: מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב. דאמר רב הושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירות בזמניהן. וכיון שהרוח מנשבת בהן, היו נושרין פירותיהן, שנאמר: "ירעש כלבנון פריו". ומהן היתה פרנסה לכהונה. ¹⁴ וכיון שנכנסו גוים להיכל – יבשו, שנאמר: "וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל" (נחום א ד). ועתיד הקב"ה להחזירה לנו, שנאמר: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן־לָהּ" (ישעיהו לה ב).¹⁵

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ו ותשלם כל המלאכה – הושלמה מלאכת הבריאה

"ותשלם כל המלאכה" (מלכים א ז נא) – "המלאכה" אין כתיב כאן, אלא: "כל המלאכה": מלאכת ששת ימי בראשית. "מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" (בראשית ב ג) – "עשה" אין כתיב כאן ,אלא: "לעשות", עדיין יש מלאכה אחרת. כיון שבא שלמה ובנה בית המקדש אמר הקב"ה: עכשיו שלמה מלאכת השמים וארץ ותשלם כל המלאכה. לכך נקרא שלמה, שהשלים הקב"ה מלאכת ששת ימי בראשית לתוך מעשי ידיו.¹⁶

מדרש משלי (בובר) פרשה כב – איש מהיר במלאכת המקדש

"חזית איש מהיר במלאכתו"¹⁷ – בוא וראה חכמתו של שלמה שהיה מהיר במלאכתו של הקב"ה, שבית המקדש בנה לשבע שנים, שנאמר: "ויבנהו שבע שנים" (מלכים א ו לח), וביתו בנה לשלוש עשרה, שנאמר: "ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה" (שם ז א).¹⁸

מסכת שבת דף ל עמוד א – עננה בחנוכת המקדש

כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה. אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה. פתח ואמר: "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד", רהטו בתריה למיבלעיה.¹⁹, אמרו: מי הוא זה מלך הכבוד? אמר להו: "ה' עזוז וגבור". חזר ואמר: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" ולא נענה. כיון שאמר: "ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" (דברי הימים ב ו מב) – מיד נענה.²⁰

בראשית רבתי פרשת בראשית פרק א פסוקים יד-יט – המאור הגדול והמאור הקטן

"ויאמר אלהים יהי מאורת ברקיע השמים". רבנן פתרין קרייא בבנין בית המקדש … "והיו למאורות" – יהיו שני הבתים האלה לאור נוגה בישראל, כענין שנאמר: "והלכו גוים לאורך" (ישעיה ס ג). "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים" – אלו מקדש ראשון ושני שהיו גדולים מהמשכן. את המאור הגדול – זה מקדש ראשון שהיה בו ממשלה לישראל, ולמה קורא אותו גדול שהיה בו ארון וכפורת וכרוב ואש ורוח הקדש. "ואת המאור הקטן" – זה מקדש שני שהיה חסר מן אלו ה' דברים. "לממשלת הלילה" – שבנאו מלך פרס והוא היה מושל באותו זמן עד מלכות יון החזיקה ממשלה במקדש שני.²¹ "ואת הכוכבים" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שהיו בירושלים חוץ מהמקדש.²² ולמה נמשלו בכוכבים? לפי שהם עוסקים בתורה ומצדיקים הרבים שכן כתוב: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" (דניאל יב ג). ²³

ספרא שמיני פרשה א (לא) – כימי עולם וכשנים קדמוניות

"ותצא אש מלפני ה' " – כיון שראו אש חדשה שירדה מן השמים וליחכה על המזבח את העולה ואת החלבים נפלו על פניהם ושיבחו לשמים. וכן בימי שלמה נפלו על פניהם, שנאמר: "וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה' עַל־הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל־הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (דברי הימים ב פרק ז פסוק ג).²⁴ ועל אותו שעה הוא אומר: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" (מלאכי ג ד).²⁵ "כימי עולם" – כימי משה, "וכשנים קדמוניות" – כשני שלמה, רבי אומר: כימי עולם – כימי נח, וכשנים קדמוניות – כשנות הבל שלא היתה עבודה זרה בעולם.²⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אם יצא שהחמרנו מעט ביחס לשלמה, וודאי לא זו הייתה כוונתנו. ליקטנו פסוקים, מדרשים ופרשנים על מקדש שלמה ועל בית ראשון ונמצא שלצד תיאור גודלו ותפארתו, מצויה גם ביקורת רבה שסיבותיה נעוצות כנראה במועד יצירת המדרשים, סוף בית שני שלא צלח אף הוא, או לאחר חורבנו. למדרש יש צורך אמתי לרדת לשורשם של דברים ולהבין מדוע נכשל בית ראשון ולאחריו השני. בה בעת, הוא מהלל ומשבח את "הכוכבים" הם בתי כנסיות ובתי מדרש משם בוקעים ועולים לימוד התורה ותפילה בכל דור ודור ובכל אתר ואתר. בקוסמולוגיה המודרנית אנחנו יודעים שכוכבים אלה הם בעצם מאורות גדולים בהרבה מהמאור הגדול – השמש שלנו ובוודאי מהמאור הקטן – היר שאין לו בעצם אור משלו.