פרשות השבוע

וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: (שמות כח ב).¹

בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם: (אסתר א ד).²

וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ: וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת: (זכריה ג ג-ד).³

 

אסתר רבה פרשה ב – אחשורוש מתפאר בבגדי הכהן הגדול⁴

"בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" (אסתר א ד), דבית ר' ינאי וחזקיה תרויהון אמרין: ששה ניסין היה פותח ומראה להן בכל יום.⁵ … ר' לוי אמר: בגדי כהונה גדולה הראה להם. נאמר כאן: "תפארת גדולתו" ונאמר להלן: "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח ב), מה תפארת האמור להלן בגדי כהונה גדולה, אף תפארת האמור כאן בגדי כהונה גדולה.⁶

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ילמדנו – החסיד שקיפל את בגדיו

בן סירא אומר: "הדר אלהים בני אדם והבגדים מכבדים האדם". מעשה בחסיד אחד כשהיה עולה מן השוק היה נוטל בגדיו ומקפלן. אמרו לו: כמה תלמידים יש לך, ועבדים ובני בית לקפלן. אמר להם: הבגדים מכבדים אותי בשוק, אף אני מכבד אותם בבית – "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א ב ל).⁷

מסכת שבת דף קיג עמוד ב – בשבח וחשיבות הבגדים

"וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ" (ישעיהו י טז).⁸

אמר רבי יוחנן: ותחת כבודו – ולא כבודו ממש.⁹ רבי יוחנן לטעמיה; דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי.¹⁰ רבי אלעזר אומר: ותחת כבודו – תחת כבודו ממש. רבי שמואל בר נחמני אמר: תחת כבודו – כשריפת בני אהרן; מה להלן – שריפת נשמה וגוף קיים, אף כאן – שריפת נשמה וגוף קיים.¹¹

אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן: מניין לשינוי בגדים מן התורה? שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" (ויקרא ו ד).¹² ותנא דבי רבי ישמעאל: לימדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהן קדירה לרבו – אל ימזוג בהן כוס לרבו.¹³ אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק. והא רבי אחא בר חנינא נפיק! – אמר רבי אחא בריה דרב נחמן: בטלאי על גב טלאי.¹⁴ ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו – חייב מיתה¹⁵ … ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: "כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף", ערום – בבגדים בלואים, ויחף – במנעלים המטולאים.¹⁶

מדרש אגדה (בובר) בראשית ט כג פרשת נח – זכותם של שם ויפת

"וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וכו' " (בראשית ט כג). לפיכך זכה שם לטלית ויפת לשמלה.¹⁷ ולכך נדב ואביהוא לא נשרפו בגדיהם,¹⁸ וסנחריב שהיה מבני בניו של יפת, כשנכנס המלאך לשרפם לא שרף בגדיהם, שנאמר: "ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש" (ישעיה י טז), ואין כבודו אלא בגדיו, שהם מכבדים אותו.¹⁹

ויקרא רבה י ו פרשת צו – הבגדים שמכפרים

"קח את אהרון ואת בניו אתו ואת הבגדים" (ויקרא ח ב) – א"ר סימון: כשם שהקרבנות מכפרים, כך הבגדים מכפרים, דתנן: "כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה: בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט. מוסיף עליו כהן גדול: חושן ואפוד ומעיל וציץ". כתונת – לכפר על לבושי כלאים … מכנסים – לכפר על גילוי עריות … מצנפת – לכפר על גסות הרוח … אבנט – יש אומר: על עקמנים שבלב, ויש אומר: על הגנבים … חושן מכפר על מטי דינים … אפוד – לכפר על עובדי עבודת כוכבים … לשון הרע … בזגי המעיל … ציץ – יש אומר: על עזי פנים, ויש אומר: על המגדפים וכו'.²⁰

מסכת שבת דף קיג עמוד א²¹ – בגדים בשבת

"וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נח יג).²² "וכבדתו" – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. "מעשות דרכיך" – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "ממצוא חפצך" – חפציך אסורין, חפצי שמים מותרין.²³

מסכת שבת דף קיט עמוד א – בגדים ביום כיפור

אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב: "ולקדוש ה' מכובד"? – אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה. אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה.²⁴

ירושלמי מסכת פאה פרק ח הלכה ז – לעשות שינוי כלשהוא בבגד

אמר רבי חנינא: צריך שיהיו לו שני עטיפין: אחד לחול ואחד לשבת. מאי טעמא? "ורחצת וסכת ושמת שמלותיך" [רות ג ג] – וכי ערומה היתה? אלא אלו בגדי שַׁבְּתָהּ.²⁵ כד דרשה ר' שמלאי בציבורייא בכון חברייא לקובליה. אמרו ליה: רבי, כעטיפתינו בחול כן עטיפתינו בשבת.²⁶ אמר להם: אעפ"כ, צריכין אתם לשנות לשבת.²⁷ מן הדא: "ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך" [רות ג ג].²⁸

מסכת בבא קמא דף צא עמוד ב – השחתת הגוף מול השחתת הבגד

אמר רבי אלעזר: שמעתי, שהמקרע על המת יותר מדאי – לוקה משום בל תשחית, וכל שכן גופו; ודלמא בגדים שאני, דפסידא דלא הדר הוא! כי הא דרבי יוחנן קרי למאני מכבדותא, ורב חסדא כד הוה מסגי ביני היזמי והגא, מדלי להו למאניה,²⁹ אמר: זה מעלה ארוכה, וזה אינו מעלה ארוכה!³⁰

מסכת יומא דף לה עמוד ב – ערום בבגד יקר

אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא, ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה, מפני שנראה כערום.³¹

מסכת נדרים דף מט עמוד ב – ברוך שעטני מעיל

דביתהו דרבי יהודה נפקת, נקטת עמרא עבדה גלימא דהוטבי, כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך: ברוך שֶׁעָטַנִּי מעיל.³² זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא, ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא, אמרין ליה: לא אית ליה כסויא, שדר ליה גלימא ולא קביל. דלי ציפתא ואמר ליה לשלוחא: חזי מאי איכא, מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא.³³

רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה ט – מלבוש תלמיד חכם

מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהן. ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלין בהן, ולא מלבוש עניים שהוא מבזה את לובשיו, אלא בגדים בינונים נאים. ולא יהא בשרו נראה מתחת מדיו כמו בגדי הפשתן הקלים ביותר שעושים במצרים.³⁴ ולא יהיו בגדיו סחובין על הארץ כמו בגדי גסי הרוח, אלא עד עקבו ובית יד שלו עד ראשי אצבעותיו. ולא ישלשל טליתו מפני שנראה כגסות הרוח, אלא בשבת בלבד אם אין לו להחליף. ולא ינעל מנעלים מטולאים טלאי על גבי טלאי בימות החמה. אבל בימות הגשמים מותר אם היה עני. לא יצא מבושם לשוק ולא בבגדים מבושמים ולא ישים בושם בשערו, אבל אם משח בשרו בבושם כדי להעביר את הזוהמא מותר.³⁵

מסכת סנהדרין דף לז עמוד א – בגד, בגידה

"וירח את ריח בגדיו" (בראשית כז כז) – אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו.³⁶

שבת שלום

מחלקי המים

 

מים אחרונים: מסתבר שלנושא הבגדים וחשיבותם אצל חז"ל, תוך השוואה עם תרבות העולם הכללית, נדרשו רבים וטובים, כולל ספרים שנכתבו בנושא. בפנייתנו לברי אוריין וחוקרים קבלנו מידע רב שלא נוכל להביאו כאן, אבל נשמח להמציאו לכל דורש ושואב מים.