מועדי ישראל

מים ראשונים: המסורת היא שדוד המלך נפטר בחג השבועות וזו אחת מהסיבות לקריאת מגילת רות בחג השבועות (לא בכל העֵדוֹת התקבל מנהג זה הגם שיסודו במסכת סופרים, בגאונים, כפי שנראה להלן). המגילה מזכירה בסופה את דוד שהוא מצאצאי רות המואביה, היינו רות היא שמביאה לדוד. אבל להלן נראה שדוד "מביא לרות" והוא שגרם למיקום קריאת המגילה בחג השבועות דווקא. בדרך אל הנושא העיקרי, נזכיר סיבות נוספות למיקום מגילת רות בחג השבועות, ולא נזכיר את כולן.¹

וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: (מגילת רות סוף פרק א).²

מסכת סופרים פרק יד הלכה טז

ברות, במוצאי יום טוב הראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון.³

מדרש זוטא – רות (בובר) פרשה א

ומה ענין רות אצל עצרת? שהיא נקראת בעצרת בזמן מתן תורה, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני.⁴

תלמוד ירושלמי מסכת ביצה פרק ב הלכה ד; מסכת חגיגה פרק ב הלכה ג

אמר ר' יוסי בי ר' בון: דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר.⁵

בכור שור מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב

גמרא: למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות.⁶ עיין מגן אברהם סימן ת"צ (ס"ק ח') שנתן טעם בשם הילקוט למה קורין רות בחג השבועות.⁷ ולעניות דעתי הטעם פשוט על פי מה שכתבו תוספות חגיגה דף יז (ע"א ד"ה אף עצרת) בשם הירושלמי דדוד מת בעצרת. והנה קיימא לן הקב"ה יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום וכיון שמת בעצרת נולד ג"כ בעצרת ועיקר ספר רות לייחס את דוד … דקריאת שם רות היה על שיצא ממנה דוד⁸ ולהכי קורין רות ביום לידתו, וקל להבין.⁹

מסכת שבת דף ל עמוד א

ודקאמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ט ד)¹⁰ – כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי" (תהלים לט ה), אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, הודיעני ה' קצי! אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. "ומדת ימי מה היא?" – גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם.¹¹ "ואדעה מה חדל אני" – אמר לו: בשבת תמות. – אמות באחד בשבת!¹² – אמר לו: כבר הגיע מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא.¹³ – אמות בערב שבת! – אמר לו: "כי טוב יום בחצריך מאלף". טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.¹⁴

כל יום השבת היה יושב ולומד כל היום.¹⁵ אותו היום שהתבקש שימות, עמד מלאך המות לפניו ולא יכול לו, שלא פסק פיו מלימוד.¹⁶ מה אעשה לו?¹⁷ היה לו (לדוד) בוסתן אחורי ביתו, בא מלאך המוות עלה ונענע באילנות, יצא (דוד) לראותו. כשהיה עולה במדרגות, נפחתה המדרגה מתחתיו, השתתק ונחה נפשו.¹⁸ שלח שלמה לבית המדרש: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה?¹⁹ שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך – הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו.²⁰ ולא יפה אמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת"?²¹

ולענין שאילה דשאילנא קדמיכון: נר קרויה נר, ונשמתו של אדם קרויה נר, מוטב תכבה נר של בשר ודם מפני נרו של הקב"ה.²²

רות רבה פרשה ג סימן ב²³

"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא" (תהלים לט ה), אמר דוד לפני הקב"ה: ריבון העולם, אודע לי אימתי אני מת. אמר לו: סוד הוא שלא מתגלה לבן אדם ואי אפשר שיתגלה לך.²⁴ "ומדת ימי מה היא", אמר לו: שבעים שנים.²⁵ "ואדעה מה חדל אני", אודע לי באיזה יום אני מת,²⁶ אמר לו: בשבת. אמר לו: פְּחוֹת לי יום אחד מימי חיי. אמר לו: לא. אמר לו: למה? אמר לו: חביבה עלי תפילה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני, שנאמר: "אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים א ג ד). אמר לו: הוסף לי יום אחד. אמר לו לו: לא. אמר לו: למה? אמר לו: ארכי של בנך דוחקת, שאמר ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן: ארכיות ארכיות הן ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי²⁷ של חברו אפילו כמלוא נימא.²⁸ ומת בעצרת שחל להיות בשבת²⁹ ועלתה סנהדרין להראות פנים לשלמה.³⁰ אמר להם: (מה הדין) להעביר אותו ממקום למקום? אמרו לו: ולא משנה היא? "עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר" (מסכת שבת פרק כג משנה ה)! אמר: כלבים של בית אבא רעבים. אמרו לו: ולא משנה היא? "מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים" (מסכת שבת פרק כד משנה ד).³¹ מה עשה? נטל פיפקין³² ופרש עליו כדי שלא תרד השמש. ויש אומרים לנשרים קרא ופרשו עליו אגפיהון כדי שלא תרד עליו השמש.³³

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז הלכה יט

… וכן היה ר' שמעון בן לעזר אומר: אפילו קטן בן יומו חי – מחללין עליו את השבת, ואפילו דוד מלך ישראל מת – אין מחללין עליו את השבת. שכל זמן שאדם חי עוסק במצות לפיכך מחללין עליו את השבת. מת בטל מן המצות לפיכך אין מחללין עליו את השבת. וכן היה ר' שמעון בן לעזר אומר: אפילו קטן בן יומו אין משמרין אותו לא מן החולדה ולא מן העכברים. שהכלב רואה אותו ובורח נחש רואה אותו ובורח. ואפילו עוג מלך הבשן מת משמרין אותו מן חולדה ומן עכברים. שכל זמן שאדם חי מוראו מוטל על הבריות, שנאמר: "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם וכו' " (בראשית ט ב).³⁴ מת, בטל מוראו מן הבריות.³⁵

פרקי דרבי אליעזר פרק מג

וּבְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת נָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ. … וְשָׁמַע דָּוִד וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְלָבַשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְנָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה', וְהָיָה מְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבָה לִפְנֵי הַקב"ה וְאָמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אָנֹכִי הוּא שֶׁחָטָאתִי, הַעֲבֵר נָא חַטָּאתִי, וְנִרְצֵית תְּשׁוּבָתוֹ. וְאָמַר לְמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ [שמואל ב כד טז]. … מֶה עָשָׂה הַמַּלְאָךְ? לָקַח אֶת חַרְבּוֹ וְקִנְּחָהּ בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְרָאָה דָוִד חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְהָיָה מַרְתִּיעַ בְּכָל אֵבָרָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [דברי הימים א, כא, ל] וְלֹא יָכֹל דָּוִד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה':³⁶

מסכת ברכות דף ז עמוד ב

מאי רות? אמר רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות.³⁷

חג שמח ולימוד מחכים ומהנה

מחלקי המים