מיוחדים

ברכת מחיה חיים

עדכון אחרון: 28/11/2021

מים ראשונים: ברכה שגורה בפינו שלוש פעמים ביום (לא כולל חזרת הש"ץ): "מחיה המתים" – ברכה החותמת את ברכת גבורות של תפילת עמידה וממנה עומדים בחזרת שליח הציבור לקדושה.1 והנה מסתבר שיש גם ברכה אחרת: "מחיה חיים". מסיבות כלשהן שלא זכינו לעמוד על טיבן, לא זכתה ברכה נאה זו למקום ראוי בסידור תפילותינו ובשפה בה אנו מאחלים אך טוב איש לרעהו בהזדמנויות שונות. ואנו נהיה לה לפה עד כמה שנמצא מקורות בנושא.

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: (משלי פרק ג פסוק ב).2

 

מסכת יומא דף עא עמוד א – ברכת המשלח לכהן הגדול

אתי משלח,3 מצאו בשוק לכהן גדול, אומר לו: אישי כהן גדול! עשינו שליחותך. מצאו בביתו, אומר לו: מחיה חיים, עשינו שליחותו.4 אמר רבה: כאשר היו רבנן נפטרים זה מזה בפומבדיתא אמרו כך: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין.5 "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים" (תהלים קטז ט)6 – אמר רב יהודה: זה מקום שווקים.7

מהרש"א חידושי אגדות מסכת יומא דף עא עמוד א – מכפרה לחיים

נראה לפרש דודאי גם בשוק היה ראוי שידבר שעשה כן בשליחות המקום אלא שאין זה כבוד שמים להזכיר שם שמים בשוק דרך עראי.8 וענין מחיה חיים כו' נראה לפרש לפי ענינו לומר עשינו שליחותו להמית החי דהיינו שעיר המשתלח דכתיב ביה: "יעמד חי לפני ה' לכפר עליו" (ויקרא טז י) וע"י מעשה זה נתכפרו עונות בית ישראל והקב"ה מחיה החיים בהם שלא יבואו לידי מיתה.9

רד"ק שמואל א פרק ב פסוק ו העמדת החיים באדם

"ה' ממית ומחיה" – את האדם. אמר בתחילה ממית ואחר כך מחיה, בהפכו מחיה, שמעמידו בחיים ומאריך ימיו כשירצה וכן "והחלימני והחייני"10 והדומים לו, שפירושם העמדת החיים באדם. וכן "מוריד שאול ויעל"  כמו: "ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי מִיָּרְדִי בוֹר" (תהלים ל ד). … וכן: "אני אמית ואחיה" (דברים לב לט, שירת האזינו).11

בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף עא עמוד א – חיים בשווקים

כשהמשלח את השעיר רואה את הכהן גדול למחרתו או בלילה אחר שיבא לו מן הסוכה, ובא להודיעו שעשה שליחותו כדרך כל שליח, אם הוא מוצאו בשוק, כלומר לפני בני אדם מכבדו ומיחס לו את השליחות ואומר: אישי כהן גדול עשינו שליחותך. ואם מצאו בביתו, מיחס שליחותו לשם יתברך, כלומר: עשינו שליחותו של הקב"ה שמעמידנו בחיים ובשלוה.12

כל שתלמידים נפטרים זה מזה בצאתם מבית רבם, ראוי להם שיברכו זה את זה בדברים הצריכים להם, והוא שהשי"ת יזמין להם צרכיהם בענין שיהא להם מקום לשקוד בלימודם ולא יהו צריכים להתבטל עליהם. ונסח התלמוד בזה "מחייה החיים" רוצה לומר אותו שמעמידם בחייהם ובשלותם, יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים. וזהו שאמרו אתהלך לפני ד' בארצות החיים אלו יושבי שווקים. כלומר שמוצאין שם מזונותיהם בריוח ואין צריכים להתבטל עליהם.13

עלי תמר מסכת ברכות פרק ג הלכה א – מי שלא ראה את חברו זמן רב14

אגב אעיר על ברכה שאינו בירושלמי אבל הוא בבבלי בדף נ"ח: "הרואה את חברו לאחר שלושים יום אומר שהחיינו, לאחר י"ב חודש אומר ברוך מחיה המתים" … וכתב המאירי בטעם ברכה מחיה המתים שכן לאחר י" חודש כבר נשתכח מלבו כמת … ולא שמענו מי שבירך כן ואולי משום דלא מסמנא מילתא ולא יפתח אדם פה לשטן. וצריך עיון למה לא תקנו נוסח הברכה ברוך מחיה החיים וכמ"ש ביומא ע"א וכביאורו של הרי"ף בעין יעקב עיין שם. ואפשר שהמברך מחיה החיים אין בזה משום שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכה, ויש לעיין בזה כדי שיהיו דברי רבותינו שתקנו ברכה זו קיימים.15

תורת משה פרשת וילך – השימוש במונח בכתיבה רבנית

מחיה חיים יתן לך חיים טובים ארוכים ומתוקנים (יומא עא ע"א). כי החיים צריכים חיים, ואי לאו הכי הם חיים של מיתה וחיים קצרים, אך כשיחיה אותן החיים יהיו ארוכים ומתוקנים. והיינו מחיה חיים, המחיה את החיים הוא יחי' את חיותכם ויתן לכם חיים טובים ארוכים ומתוקנים.16

מסכת ברכות דף טז עמוד ב – ברכת החודש

רב בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.17

סידור התפילה – מעבר מגבורות לקדושה

אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל  / משיב הרוח ומוריד הגשם. מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים רופא חולים מתיר אסורים ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים ברוך אתה ה' מחיה המתים. נקדש את שמך בעולם כשם מקדישים אותו בשמי מרום וכו'.18

 

מחלקי המים

מים אחרונים: פתחנו בצירוף של חיים ושלום, הזכרנו את "חיים של שלום" בברכת החודש, נביא את דבריו הנמלצים של כלי יקר (במדבר ז יב) על המשולש: שלום מתים וחיים: "גדול השלום שאפילו המתים צריכין לו שנאמר: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. אין הפירוש שיש איזו קטטה ומריבה בין המתים שיצטרכו אל השלום, אלא המתים צריכין שיהיה שלום בין החיים. כי אם אין שלום בין החיים והם מחרפים זה את זה, עד מהרה ירוץ דברו לחרף את החיים ואת המתים עד שאפילו לשוכני עפר אין מנוחה בקבר מריב לשונות של החיים".

הערות שוליים

  1. ולפיכך זוכה גם להרמת קול בנעימה ע"י החזנים, בפרט בימים הנוראים והפכה כמעין פתיחה לקדושה ופיוטיה.
  2. כך מבטיח בעל ספר משלי למי שלא ישכח את התורה וינצור מצוותיה, ככתוב בפסוק הקודם שם: "בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ". לא חיים גרידא, אלא חיים ושלום כפי שאנו אומרים בברכת החודש (להלן): "חיים של שלום". וכבר קדם בביטוי זה הנביא מלאכי בברכתו לשבט הלוי (פרק ב פסוק ה): "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וכו' ". ואנו נתמקד במטבע הלשון "מחיה חיים". לא רק המתים זקוקים לחיים (אי שם בתחיית המתים), אלא החיים כאן ועכשיו זקוקים לברכה זו – לחיים שמחדשים חיותם בכל עת. ראו שיר השירים רבה פרשה ז על הפסוק "בת נדיב" שהפסוק במלאכי משמש אסמכתא לברכת רופא חולים בשמונה עשרה: "א"ר חייא: מה ראו חכמים לקבוע רופא בברכה שמינית? כנגד המילה שנתנה בשמיני, הדא הוא דכתיב: בריתי היתה אתו החיים והשלום". ומה יותר פשוט מהקשר בין רופא חולים ובין ברכת מחייה חיים.
  3. חזר משלח השעיר לעזאזל משליחותו ופגש את הכהן הגדול. ראו הסיפור ערסלא ביום הכיפורים.
  4. שליחותו של הקב"ה שהוא "מחיה החיים". ראה פירוש רש"י על הדף שם: "מצאו בשוק - מכבדו לפני הבריות ואומר לו אישי כהן גדול עשינו שליחותך. מחייה חיים - הוא הקב"ה עשינו שליחותו". ופירוש שטיינזלץ שם: "מצאו בשוק,  כלומר במקום פומבי, לכהן גדול, אומר לו בלשון זו:  אישי אדוני  כהן גדול! עשינו שליחותך,  שקיימנו מצות שילוח השעיר. ואם מצאו בביתו, אומר לו בלשון אחרת:  מחיה חיים (הקב"ה), עשינו שליחותו.  כי לשון "עשינו שליחותך" שאומר לו בנוכחות אנשים אחרים אינו אלא לכבדו בפני הבריות, אבל בינו לבין עצמו אינו צריך לכך. ולכן מדייק בלשונו לומר שעשה שליחותו של הקב"ה כציווי הכתוב".
  5. הרי לנו עדות שברכת "מחיה חיים" נהגה גם ביום-יום כל אימת שנפרדו חכמים אלה מאלה בתום הלימוד בבית המדרש. ואם "ארוכים" הוא בכ"ף רפויה "ארוּכִים" אזי הכוונה לבריאות. ויש שמעירים שיש גם נוסח של "מתוקים" במקום "מתוקנים" ולא מצאנו נוסח זה. אבל שיהיו חיי כולנו ארוכים, טובים, מתוקנים ומתוקים בעזרת מחיה החיים הוא הקב"ה.
  6. מפרקי הלל השלם: "אהבתי כי ישמע ה' את קול תחנוני".
  7. לפי מהלך הסוגייה בגמרא נראה שדרשה זו של רב יהודה היא המשך העניין. הפסוק מתהלים קטז בוודאי מתאים לנושא ויכול לשמש אסמכתא טובה מהמקרא לברכת מחיה החיים. הפסוקים ממשלי וממלאכי שהצענו בראש הדף מדברים על חיים ושלום שהיא בוודאי ברכה משובחת יותר, אבל הברכה "מחיה חיים" והפסוק מתהלים שמזכירים "חיים" בלבד אולי 'מעשיים' יותר ומדגישים את ערך החיים לעצמם (יש גם חיים ללא שלום כפי שמציינים מדרשים ומפרשים). כך או כך יש כאן צירוף נאה: אתהלך לפני ה' שהוא מחיה החיים בארצות החיים. אבל מה עושים כאן השווקים? האין זו ירידה מאיגרא רמא לבירתא עמיקתא, משגב יום הכיפורים שהוא יום סליחה וכפרה, אל חיי השוק הסואנים? אולי התשובה היא: אכן כך. אחרי יום הכיפורים יבואו שוב חיי המעשה היום-יומיים. מה בקשנו ממחיה החיים ביום הכיפורים? חיים פשוטים וארציים: "מי יחיה ומי ימות". עוד על כך, בפירוש המאירי להלן.
  8. מהרש"א מציע סיבה אחרת מדוע אם נפגש המשל עם הכהן הגדול בשוק פונה אליו בלשון: אישי כהן גדול! ולא בלשון "מחיה חיים". וזה הסבר קצת קשה שהרי גם בשוק אין סיבה שלא לברך באזכור שם שמים כמו שתיקן בועז: "ה' עמכם" והם עונים לו "יברכך ה' " מה גם שלא מזכירים את שם ה' אלא את תוארו "מחיה חיים". וגם בשיטת רש"י ושטיינזלץ לעיל ניתן לשאול: מדוע בשוק שהוא בפומבי נקפיד בכבוד הכהן הגדול ולא בכבוד שמים? אפשר שההסבר הוא אחר לגמרי. אם פונה המשלח לכהן הגדול בפומבי במילים: מחיה חיים, יש חשש שהעם יבין שזה תואר לכהן הגדול שזה עתה עמד במרכז עבודת יום הכיפורים (ועשינו שליחותו יכול להתפרש כלשון כבוד של פניה בגוף שלישי).
  9. בקטע זה נדרש מהרש"א להסבר מהות התואר "מחיה חיים" והקשרו ליום הכיפורים דווקא. נראה להרחיב מעט פירוש זה של מהרש"א ולומר שהמפגש של משלח השעיר עם הכהן הגדול סוגר את מעגל כפרת יום הכיפורים ואת המעבר ממיתה (של בעלי חיים) לחיים וכפרה (של בני האדם). זה ששילח את השעיר לעזאזל שהוא כפרת חטאי העם (מחוץ למקדש) וזה שעסק בסדר העבודה במקדש. אין ברכה נאה מ"מחיה חיים" לציין מפגש זה שהוא השלמת הכפרה והתקווה ליציאה ל"שנת חיים וקיימים" (מנוסח תפילת הכהן הגדול ביום כיפור). בדרך פירוש זה של ברכת "מחיה חיים" הולך גם החיד"א בספרו מראית העין (יומא עא ע"א) תוך שהוא גולש לענייני גימטריה וקבלה: "מחיה חיים עשינו שליחותו ... דבשעיר המשתלח היו מתכפרין כל עבירות ישראל ונסתם פה המקטרג ... והשתא אחר שנשתלח שעיר המשתלח ונתכפרו עבירות ישראל וניתנו לסט"א לז"א מחיה חיים שהם ישראל שנותן להם חיים וכו' ".
  10. כוונתו לפסוק בישעיהו פרק לח פסוק טז מתפילת חזקיהו בחוליו: "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי". ראויה תפילה זו לעיון מיוחד לעצמה. וכל היודע על מי שכתב עליה ופירשה כיאות, אנא יודיענו.
  11. בעקבות פירוש מהרש"א גלשנו למוטיב של מעבר ממיתה לחיים (שכמובן לא נוכל לסקור אותו בהרחבה כאן), ונראה שאולי לחנה בתפילת ההודיה שלה אחרי שזכתה לבן, שמורה הבכורה. בניגוד אולי לפרשנים אחרים, רד"ק מדגיש שלא מדובר כאן בתחיית המתים, אלא בהיפוך לרפואה והחלמה של מי שחלה עד שנטה למות ועמד מחדש לחיים. והוא מצרף לתפילת חנה את תפילת חזקיהו שעמד מחוליו. רד"ק גם מזכיר שקדמו לכולם דברי הקב"ה עצמו בשירת האזינו: "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא". נראה שכל אלה מקורות טובים לברכת מחיה חיים. נחזור לגמרא במסכת יומא.
  12. חזרנו לפירוש רש"י ושטיינזלץ לעיל, אך בלשונו הצחה של המאירי (רבי מנחם בן שלמה המאירי מאה 13 פרובנס, כתביו היו עלומים שנים רבות ונתגלו רק בראשית המאה העשרים). גם הוא נוקט שאם "מוצאו בביתו" אומר "עשינו שליחותו" היינו של הקב"ה שהוא "מחיה חיים". אבל נעיר שיש שגורסים כאן: "מחיה חיים עשינו שליחותך" (הרא"ש מסכת יומא הלכות סדר עבודת יום הכיפורים, פירוש קרבן נתנאל על הירושלמי), היינו שהפניה גם כאן היא לכהן הגדול ומחיה חיים היא שבועה בשם ה' (שמחיה חיים הוא תוארו) שהמשלח נשבע שאכן קיים את שילוח השעיר כדת וכדין (שדחפו מראש ההר). שהרי היה שם לעצמו. כך מצאנו בפירוש עלי תמר לירושלמי ברכות ו א ורק נוסיף שגם הכהן הגדול היה בקודש הקדשים לעצמו ורק הוא יודע כיצד בדיוק נעשה מעשה הקטורת שם – נושא שהיה במחלוקת קשה עם הצדוקים – "שלא יתקן מבחוץ ויכניס מבפנים" (ספרא אחרי מות פרשה ב תחילת פרק ג אות יא, ירושלמי יומא א ה).
  13. ראה פירוש רש"י שמסביר שהמשך הדרשה בפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" הוא בהקשר לשוני אסוציאטיבי: "אתהלך וכו' - איידי דאיירי בחיים מתוקנים נקט לה" ומתמקד בהקשר הפסוק לדוד: "זה מקום שווקים - שאדם מוצא לקנות מזונותיו, ולפי שהיה דוד מטלטל נע ונד היה מתפלל על הדבר". אבל פירוש המאירי סבור שהקשר עם בית המדרש והתלמידים שהיו נפטרים מתלמודם הוא ענייני לחלוטין וכפי שכבר הצענו לעיל. החיים הפעילים בשוק הם "ארצות החיים" – החיים הארציים שמאפשרים את החיים של בית המדרש – את חיי הרוח. נראה שאפשר לצרף פירוש זה לשיטתו של רבי ישמעאל במחלוקתו הגדולה עם ר' שמעון בר יוחאי בגמרא ברכות לה על האיזון בין לימוד תורה ודרך ארץ, בדברינו ואספת דגנך בפרשת עקב. ראו שם גם דברי רבא לתלמידיו: "במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא". שילוב קמח ותורה. מי שרוצה חיים בבית המדרש ובאוהלה של תורה (פומבדיתא כסמל ומשל) ולא לעשות מהתורה קרדום לחפור בו, חייב גם שיהיו לו גם חיים בעולם החומרי. ומחיה החיים יזכה אותו לקיים את שניהם. ראוי כך לברך מדגיש המאירי. ראה המשך פירושו של רד"ק שם: "או שמא יש לפרש שדוד היה משבח עצמו שאפילו בתוך אותם יושבי שווקים היה הוא שוקד ללמוד תורה ואינו למד מהם. ומכל מקום, חיים הוא שם מונח לכלל הטובות וכן מות לכלל הצרות כמו שביררנו בחיבור התשובה בענין נחתם למיתה נחתם לחיים. וזהו שאמרו: ושנות חיים יוסיפו לך - וכי יש שנים של חיים ושאינן של חיים? אלא אלו שנותיו של אדם שמתהפכות מרעה לטובה ומטובה לרעה וכל שהן לטובה הוא קורא אותן שנות חיים".
  14. הרב ישכר תָּמָר (במקור תֶּמֶר) נולד פולין 1896, נפטר תל אביב 1982. שימש רב בכמה קהילות במערב אירופה ובארץ בתל אביב. בהשקפותיו השתייך לציונות הדתית. חיבר פירוש ארוך לתלמוד הירושלמי בשם עלי תמר. ראו הערך בויקיפדיה.
  15. פירוש עלי תמר מעלה את השאלה הפשוטה מדוע אין אנו מברכים ברכת "מחיה חיים" כאשר אנו נפגשים עם חבר טוב ובפרט אהוב שלא ראינוהו שנים עשר חודשים. שזו אגב הקבלה יפה לברכה במסכת יומא פעם בשנה. למה לא נעדיף נוסח זה על פני הנוסח בגמרא בבלי "מחיה מתים" שאין לא מקבילה בירושלמי ופירוש עלי תמר מעיד שבאופן מעשי נמנעים בני אדם לברך בנוסח זה מחשש לעינא בישא ושלא לפתוח פה לשטן. עלי תמר גם לא רואה בברכה זו שינוי ממטבע הברכות שחז"ל תקנו. הצעתו בסיכום הדברים 'לעיין בזה כדי שיהיו דברי רבותינו שתקנו ברכה זו קיימים", נשמעת כהצעה להנהיג בפועל ברכה זו שבלאו הכי איננה נאמרת בשם ומלכות ויש לה סימוכין טובים במקורות. אני נחזק את דבריו בכלל הגדול שכבוד החיים תמיד עדיף על פני כבוד המתים, כנזכר במסכת שמחות פרק יא הלכה ו: "המת והכלה שהיו באין ומקלסין זה כנגד זה, מעבירין את המת מלפני הכלה, מפני שכבוד החיים קודם לכבוד המתים". מנגד, אפשר להגן על נוסח הבבלי "מחיה מתים" אם נלך בדרך שסלל רד"ק לעיל על אדם שהתרפא ועמד מחוליו. כך או כך, כאשר ייפרד מאותו חבר שלא ראה זמן רב ואולי מכל אדם, יברך אותו בברכה המורחבת של חכמי פומבדיתא: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים ובריאים, טובים, מתוקנים ומתוקים".
  16. כך מובא בפירוש חתם סופר על התורה, דרשה להפטרת יום שני של ראש השנה. שגם נהג להשתמש בברכה זו בחתימה לשו"ת ואגרות שכתב. גם גדולי ישראל אחרים נהגו לצרף ברכה זו לאגרותיהם (בתחילה או בסוף) או לדרשותיהם ובסיום או פתיחה של חיבוריהם. ראו למשל רש"ש מסכת ידים פרק ד משנה ז – סיום המסכת: "סליק מסכת ידים. בעזרת שולח מים. ומחיה חיים", נחל שורק לחיד"א הפטרת שמחת תורה אות ג: " ... ועל ידי זה חסדי מאתך לא ימוש שלא תירא משמד כי זכות תורה אצולי מצלא ואגוני מגנא ורוכב שמים בעזרך מחיה חיים". ובהקדמה לספר באר הגולה למהר"ל: " ... גם כי בעזרת המחיה חיים יתבארו הדברים במקומם למושבותם על סדר התלמוד", ובספר פרי האדמה לרבי מיוחס רפאל הלכות שלוחין ושותפין פרק ד הלכה ג: "אנכי הרואה את השאלה ואת אשר נגזר עליה, תורה חתומה ניתנה מאת הרב הכולל. מחיה חיים יחיהו ואחר אשר רוח מבינתו הוציא לאור כל תעלומה וכל דבריו משפט צדק ואמת וכו' ".
  17. האמנם נשארה ברכת מחיה חיים בסוד שיח תלמידי חכמים ולא זכתה להיכלל במחזור תפילותינו? אפשר שכן זכתה, בברכתו של רב (אמורא דור ראשון מכונה גם אבא אריכא או אבא בר אייבו) לאחר שהיה מסיים תפילתו שהועתקה אחר כבוד לברכת החודש. ברכה שנראית כפירוט והרחבה של ברכת מחיה החיים. והרי ראש חודש הוא עצמו מעין יום כפרה שבו היו מקריבים שעיר חטאת. (ראו גמרא חולין ס ע"ב על מה מובא שעיר החטאת בראש חודש, מובא בדברינו מדוע נעלם ראש חודש תשרי בראש השנה). אם כך, אז לפחות פעם בחודש אנחנו מברכים מעין ברכת מחיה חיים.
  18. אנו מציעים לקרוא את ברכת גבורות ואת המעבר ממנה לברכת קדושה ברצף (בחזרת שליח הציבור). בברכה זו יש התייחסות כפולה למוטיב תחיית המתים לעתיד לבוא לצד תחיית החיים כאן ועכשיו בעולם הזה בדומה למה שראינו לעיל בפרט בפירוש רד"ק. על הקשר בין הגשם הנותן חיים לשניהם כבר עמדו רבים וטובים (חפשו "גבורות גשמים" במקורות) ואנו מבקשים לחבר כאן גם את ברכת קדושה. ברכת גבורות נחתמת ב"מחיה המתים" והקדושה הסמוכה פותחת ב: "נקדש את שמך בעולם" כאן למטה בעולם הזה במקביל לקדושה שאומרים המלאכים "שם למעלה". מי הם שמקדשים את שם הקב"ה בעולם? "לא המתים יהללו יה", "כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ" – אומר בעל ספר תהלים, "חי חי הוא יודך" – אומר חזקיהו.  

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה