מיוחדים

מים ראשונים: ברכה שגורה בפינו שלוש פעמים ביום (לא כולל חזרת הש"ץ): "מחיה המתים" – ברכה החותמת את ברכת גבורות של תפילת עמידה וממנה עומדים בחזרת שליח הציבור לקדושה.¹ והנה מסתבר שיש גם ברכה אחרת: "מחיה חיים". מסיבות כלשהן שלא זכינו לעמוד על טיבן, לא זכתה ברכה נאה זו למקום ראוי בסידור תפילותינו ובשפה בה אנו מאחלים אך טוב איש לרעהו בהזדמנויות שונות. ואנו נחיה אותה ונהיה לה לפה עד כמה שנמצא מקורות בנושא.

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: (משלי פרק ג פסוק ב).²

מסכת יומא דף עא עמוד א – ברכת המשלח לכהן הגדול

אתי משלח,³ מצאו בשוק לכהן גדול, אומר לו: אישי כהן גדול! עשינו שליחותך. מצאו בביתו, אומר לו: מחיה חיים, עשינו שליחותו.⁴ אמר רבה: כאשר היו רבנן נפטרים זה מזה בפומבדיתא אמרו כך: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין.⁵ "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים" (תהלים קטז ט)⁶ – אמר רב יהודה: זה מקום שווקים.⁷

מהרש"א חידושי אגדות מסכת יומא דף עא עמוד א – מכפרה לחיים

נראה לפרש דודאי גם בשוק היה ראוי שידבר שעשה כן בשליחות המקום, אלא שאין זה כבוד שמים להזכיר שם שמים בשוק דרך עראי.⁸ וענין מחיה חיים כו' נראה לפרש לפי ענינו לומר עשינו שליחותו להמית החי דהיינו שעיר המשתלח דכתיב ביה: "יעמד חי לפני ה' לכפר עליו" (ויקרא טז י) וע"י מעשה זה נתכפרו עונות בית ישראל והקב"ה מחיה החיים בהם שלא יבואו לידי מיתה.⁹

רד"ק שמואל א פרק ב פסוק ו – העמדת החיים באדם

"ה' ממית ומחיה" – את האדם. אמר בתחילה ממית ואחר כך מחיה, בהפכו מחיה, שמעמידו בחיים ומאריך ימיו כשירצה וכן "והחלימני והחייני"¹⁰ והדומים לו, שפירושם העמדת החיים באדם. וכן "מוריד שאול ויעל"  כמו: "ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי מִיָּרְדִי בוֹר" (תהלים ל ד). … וכן: "אני אמית ואחיה" (דברים לב לט, שירת האזינו).¹¹

בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף עא עמוד א – חיים בשווקים, שנות חיים

כשהמשלח את השעיר רואה את הכהן גדול למחרתו או בלילה אחר שיבא לו מן הסוכה, ובא להודיעו שעשה שליחותו כדרך כל שליח, אם הוא מוצאו בשוק, כלומר לפני בני אדם מכבדו ומיחס לו את השליחות ואומר: אישי כהן גדול עשינו שליחותך. ואם מצאו בביתו, מיחס שליחותו לשם יתברך, כלומר: עשינו שליחותו של הקב"ה שמעמידנו בחיים ובשלוה.¹²

כל שתלמידים נפטרים זה מזה בצאתם מבית רבם, ראוי להם שיברכו זה את זה בדברים הצריכים להם, והוא שהשי"ת יזמין להם צרכיהם בענין שיהא להם מקום לשקוד בלימודם ולא יהו צריכים להתבטל עליהם. ונוסח התלמוד בזה "מחייה החיים", רוצה לומר אותו שמעמידם בחייהם ובשלותם, יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים. וזהו שאמרו אתהלך לפני ד' בארצות החיים אלו יושבי שווקים. כלומר שמוצאין שם מזונותיהם בריוח ואין צריכים להתבטל עליהם.¹³

עלי תמר מסכת ברכות פרק ג הלכה א – מי שלא ראה את חברו זמן רב¹⁴

אגב אעיר על ברכה שאינו בירושלמי אבל הוא בבבלי בדף נ"ח: "הרואה את חברו לאחר שלושים יום אומר שהחיינו, לאחר י"ב חודש אומר ברוך מחיה המתים" … וכתב המאירי בטעם ברכה מחיה המתים שכן לאחר י" חודש כבר נשתכח מלבו כמת … ולא שמענו מי שבירך כן ואולי משום דלא מסמנא מילתא ולא יפתח אדם פה לשטן. וצריך עיון למה לא תקנו נוסח הברכה ברוך מחיה החיים וכמ"ש ביומא ע"א וכביאורו של הרי"ף בעין יעקב עיין שם. ואפשר שהמברך מחיה החיים אין בזה משום שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכה, ויש לעיין בזה כדי שיהיו דברי רבותינו שתקנו ברכה זו קיימים.¹⁵

תורת משה פרשת וילך – השימוש במונח בכתיבה רבנית

מחיה חיים יתן לך חיים טובים ארוכים ומתוקנים (יומא עא ע"א). כי החיים צריכים חיים, ואי לאו הכי הם חיים של מיתה וחיים קצרים, אך כשיחיה אותן החיים יהיו ארוכים ומתוקנים.¹⁶ והיינו מחיה חיים, המחיה את החיים הוא יחיה את חיותכם ויתן לכם חיים טובים ארוכים ומתוקנים.¹⁷

מסכת ברכות דף טז עמוד ב – ברכת החודש

רב בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.¹⁸

סידור התפילה – מעבר מגבורות לקדושה

אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל  / משיב הרוח ומוריד הגשם. מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים רופא חולים מתיר אסורים ומקיים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים ברוך אתה ה' מחיה המתים. נקדש את שמך בעולם כשם מקדישים אותו בשמי מרום וכו'.¹⁹

מחלקי המים

מים אחרונים: פתחנו בצירוף של חיים ושלום, הזכרנו את "חיים של שלום" בברכת החודש, נביא את דבריו הנמלצים של כלי יקר (במדבר ז יב) על המשולש: שלום מתים וחיים: "גדול השלום שאפילו המתים צריכין לו, שנאמר: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. אין הפירוש שיש איזו קטטה ומריבה בין המתים שיצטרכו אל השלום, אלא המתים צריכין שיהיה שלום בין החיים. כי אם אין שלום בין החיים והם מחרפים זה את זה, עד מהרה ירוץ דברו לחרף את החיים ואת המתים עד שאפילו לשוכני עפר אין מנוחה בקבר מריב לשונות של החיים".

חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ: ה' לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית ה':

המחיה את החיים הוא יחיה את חיותכם ויתן לכם חיים טובים ארוכים ומתוקנים.²⁰

כי החיים צריכים חיים

ולזכרם של חללי כל מלחמות תקומת ישראל בארצו – שירה של רחל שפירא²¹

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ. …..

בָּרֵךְ לוֹ חִיּוּךְ שֶׁכָּמוֹהוּ כָּאוֹר,

וּבֵרַךְ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְרוֹאוֹת,

לִתְפֹּשׂ בָּן כָּל פֶּרַח וְחַי וְצִפּוֹר

וְלֵב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת. …

וּבֵרַךְ לוֹ רַגְלַיִם לִרְקֹד עַד אֵין סוֹף

וְנֶפֶשׁ לִזְכֹּר בָּהּ אֶת כָּל הַלְּחָנִים,

וְיָד הָאוֹסֶפֶת צְדָפִים עֲלֵי חוֹף

וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים. ….

נָתַתִּי לוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לִי לָתֵת:

שִׁיר וְחִיּוּךְ וְרַגְלַיִם לִרְקֹד

וְיָד מְעֻדֶּנֶת וְלֵב מְרַטֵּט, …

מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ

זֶה הַיֶּלֶד הָעֶלֶם הָרַךְ.

הַנַּעַר הַזֶּה – עַכְשָׁו הוּא מַלְאָךְ.

אֱלֹהִים | אֱלֹהִים | אֱלֹהִים,

לוּ אַךְ בֵּרַכְתָּ לוֹ – חַיִּים.