מועדי ישראל

כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת: (קהלת ט ד).¹

מסכת שבת דף ל עמוד א – עמוד ב

שאול שאילה זו לעילא מרבי תנחום דמן נוי: מהו לכבות בוצינא דנורא מקמי באישא בשבתא?²

פתח ואמר: אנת שלמה, אן חכמתך אן סוכלתנותך! לא דייך שדבריך סותרין דברי דוד אביך, אלא שדבריך סותרין זה את זה! דוד אביך אמר: "לא המתים יהללו יה" (תהלים קטו יז) ואת אמרת: "ושבח אני את המתים שכבר מתו" (קהלת ד ב), וחזרת ואמרת: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ט ד)! ³

לא קשיא, הא דקאמר דוד: "לא המתים יהללו יה" (תלהים קטו יז) הכי קאמר: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת – בטל מן התורה ומן המצות, ואין להקב"ה שבח בו, והיינו דאמר רבי יוחנן, מאי דכתיב "במתים חפשי" (תהלים פח ו) – כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן התורה ומן המצות. ודקאמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו" – שכשחטאו ישראל במדבר, עמד משה לפני הקב"ה ואמר כמה תפילות ותחנונים לפניו ולא נענה. וכשאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" – מיד נענה. ולא יפה אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו" (קהלת ד ב)? דבר אחר: מנהגו של עולם, שר בשר ודם גוזר גזרה ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה, ואם תמצי לומר מקיימין אותה – בחייו מקיימין אותה, במותו – אין מקיימין אותה. ואילו משה רבינו, גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות, וקיימות הם לעולם ולעולמי עולמים. ולא יפה אמר שלמה "ושבח אני את המתים וגו'" (קהלת ד ב)?⁴

….

ודקאמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ד ב) – כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב "הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני" (תהלים לט ה), אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, "הודיעני ה' קצי"! אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. "ומדת ימי מה היא"? – גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם. "ואדעה מה חדל אני" – אמר לו: בשבת תמות. – אמות באחד בשבת! – אמר לו: כבר הגיע מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא.⁵ – אָמוּת בערב שבת! – אמר לו: "כי טוב יום בחצריך מאלף" (תהלים פד יא). טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.⁶ כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא. ההוא יומא דבעי למינח נפשיה, קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה, דלא הוה פסק פומיה מגירסא. אמר: מאי אעביד ליה? הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה, אתא מלאך המות סליק ובחיש באילני, נפק למיחזי. הוה סליק בדרגא, איפחית דרגא מתותיה, אישתיק ונח נפשיה.⁷ שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה? שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך – הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו. ולא יפה אמר שלמה "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת" (קהלת ט ד)?⁸

קהלת רבה פרשה ה סימן ב (או י)

שמעון בן אלעזר אומר: אפילו בן יומו חי, אינו צריך שימור, לא מן החולדה ולא מן העכברים ולא מן הנחשים. הכלב רואה ובורח, הנחש רואה ובורח. אבל כשמת, אפילו כעוג מלך הבשן, צריך שימור מן החולדה ומן העכברים ומן הנחשים. שכל זמן שאדם חי, אימתו מוטלת על כל הבריות והחיות והרמשים שנאמר: "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ" (בראשית ט ב).⁹ כיון שמת אדם, נִטְלָה אימתו וצריך שימור. ותינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת. ומדקאמר שלמה: כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, כדרב יהודה אמר רב … ¹⁰

רות רבה פרשה ג סימן ב

"כי לכלב חי טוב מן האריה המת" – בעולם הזה, מי שהוא כלב, ליעשות ארי הוא יכול. ומי שהוא ארי, יכול להיעשות כלב. אבל לעתיד לבוא, מי שהוא ארי אינו יכול להיעשות כלב. וכל מי שהוא כלב, אינו יכול להיעשות ארי.¹¹

אדריאנוס שחיק טמיא שאל לר' יהושע בן חנניה, אמר לו: אנא טב ממשה רבך. א"ל: למה? – דאנא חי והוא מת, וכתיב: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת". אמר ליה: יכול את לגזור דלא ידלק בר נש נור תלתא יומין? אמר ליה אין. לעידן עמיא סלקון תרויהון על איגר פלטין. חמי תננא סליק מן רחיק. א"ל: מה כן? א"ל: איפרכיא ביש עאל אסיא ובקר יתיה וא"ל עד דשתי חמימי לא מיתסי. א"ל: תיפח רוחיה! עד דאת קיים בטלה גזרתך. ומשה רבינו משעה שגזר עלינו לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי. ועדיין לא נתבטלה גזירתו עד השתא, אמרת את כן דאנא טב מיניה.¹²

אבות דרבי נתן נוסח א פרק יב – רשע המתקיים בעולם

"הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי" – אם אני לא אזכה מי יזכה בי? "וכשאני לעצמי מה אני" – אם אני לא זוכה בעצמי מי יזכה בי בעצמי?¹³ "אם לא עכשיו אימתי" – אם אני לא זוכה בחיי, מי יזכה בי לאחר מיתתי? וכן הוא אומר: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת". "כי לכלב חי הוא טוב" – זה רשע המתקיים בעולם הזה.¹⁴ "מן האריה המת" – אפילו מאברהם יצחק ויעקב שהן שוכני עפר. דבר אחר: "כי לכלב חי הוא טוב" – זה רשע המתקיים בעולם הזה, אם עשה תשובה הקב"ה מקבלהו. אבל צדיק, כיון שמת שוב אינו מוסיף זכות.¹⁵

מדרש תנחומא פרשת יתרו סימן ד – חזרה לסתירה הבסיסית

אמר שלמה: "ושבח אני את המתים שכבר מתו" (קהלת ד ב) וחזר ואמר: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת". אמרו לו: שלמה, אתה חולם ואתה פותר.¹⁶ אמש אמרת ושבח אני את המתים ועכשיו אתה אומר כי לכלב חי הוא טוב! אמר: אני אומר לכם: הנביא צוח: "העצמות היבשות שמעו דבר ה' " (יחזקאל לו) והן שומעין. והנביא צווח לחיים: "שמעו דבר ה' בית יעקב" (ירמיה ב), ולא שמעו ולא הטו את אזנם, ואומר: "כי עם מרי המה בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת ה' " (ישעיה ל).¹⁷

פסיקתא רבתי (איש שלום) הוספה א פרשה ג שובה

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: ארבעה מקראות הוקשו לחכמים זה לזה: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט י)¹⁸ – העולם הזה דומה ליבשה ולערב שבת והעולם הבא לים ולשבת. אם תיקן אדם בערב שבת [או ביבשה] אוכל בשבת [או בים]. ואם לא תיקן ביבשה או בערב שבת, בים או בשבת מה יאכל?¹⁹ וכן הוא אומר: "קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו" (איוב ג יט) וכי אין הכל יודעין שקטן וגדול שם הוא? ללמדך, בעולם הזה אין ניכר מי הוא קטן ומי הוא גדול, וכן רות אמרה לנעמי: "כי המות יפריד ביני וביניך" (רות א יז). וכן הוא אומר: "כי לכלב חי הוא טוב מן הארי המת" (קהלת ט ד). וכי אין הכל יודעין כן? אלא טוב לו לרשע שהוא חי בעוה"ז ועושה תשובה מן הצדיק שנפטר בחטאו.²⁰

מסכת שמחות פרק יא הלכה ו – ז

המת והכלה שהיו באין ומקלסין זה כנגד זה, מעבירין את המת מלפני הכלה, מפני שכבוד החיים קודם לכבוד המתים; המלך והכלה, מעבירין את הכלה מלפני המלך. ומעשה באגריפס המלך שעבר מלפני הכלה, ושיבחוהו חכמים, אמרו לו מה ראית, אמר להם אני נוטל כתרי בכל יום, וזו תיטול כתרה שעה אחת.²¹

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה פירוש שפת אמת מסכת שבת דף ל עמוד א שמקשר את כל העניין עם הסוגיה בעירובין (יג ע"ב) לגבי הדיון אם נוח לאדם שלא נברא משנברא (מחלוקת בית שמאי ובית הלל).