מועדי ישראל

מים ראשונים: קבע מי שקבע את שירת דוד בשמואל ב פרק כב (מצויה גם בתהלים פרק יח) כהפטרה, היינו הקריאה בנביא, של שביעי של פסח. הבחירה בפרק זה באה מן הסתם בשל ההקבלה שירה – שירה, שירת דוד כנגד שירת הים, ומסיבה זו חוזרת הפטרה זו גם בפרשת שירת האזינו.¹ (לפרשת בשלח נקבעה שירת דבורה בשופטים פרק ד). אם יורשה לנו, נציע את פרקים ג-ד ביהושע המתארים את חציית הירדן, כהפטרה חלופית לשביעי של פסח – נס עצירת מי הירדן בכניסה לארץ בהנחיית יהושע ממשיך דרכו של משה, כנגד וכהשלמה של נס קריעת ים סוף ביציאה ממצרים והכניסה למדבר בהנהגת משה.² ולא באנו כמובן לשנות ממנהג שקבעו ראשונים, רק להציע לקרוא פרק זה ולדרוש בו בשולחן החג של שביעי של פסח ואולי גם בדרשה בבית הכנסת.

 

יהושע פרקים ג-ד – חציית הירדן בכניסה לארץ

וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ: וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו: אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם ובינו וּבֵינָיו³ כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: ס⁴  וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם: ס⁵  וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ:⁶ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ: פ

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת  הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי: הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן: וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם: וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר: וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ: וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן פ

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט: וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה: ס  וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט: וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם: וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם: וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:⁷ וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם: וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה: כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ: ס  בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו: פ

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן: וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן: וַיְהִי בעלות כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו:⁸ וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ: וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל: וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה: וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְיַם  סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל  הַיָּמִים:⁹

מסכת סוטה דף לד עמוד א – על פתחה של הארץ¹⁰

מלמד, שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלוש מאות מיל, עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: "ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל". … עודם בירדן, אמר להם יהושע: דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו' ". אם אתם עושין כן – מוטב, ואם לאו – באין מים ושוטפין אותיכם. מאי אותיכם? אותי ואתכם.¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יא – "וישכם יהושע בבוקר"

"עד בוקר".¹² ללמדך כשתצא לדרך היכנס בכי טוב וצא בכי טוב. וכן אתה מוצא שהאבות והנביאים נהגו בדרך ארץ: "וישכם אברהם בבקר" (בראשית כב ג), "וישכם יעקב בבקר" (שם כח יח), "וישכם משה בבקר" (שמות לד ד), "וישכם יהושע בבקר" (יהושע ג א), "וישכם שמואל לקראת שאול בבקר" (שמואל א טו יב). והלא דברים קל וחומר: והלא האבות והנביאים שהלכו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר: "תשת חושך ויהי לילה" (תהלים קד כ), ואומר: "הכפירים שואגים לטרף", ואומר: "תתן להם ילקוטון", ואומר: "תזרח השמש יאספון וכו' ". מכאן ואילך: "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" ואומר: "מה רבו מעשיך ה' וגו' ".¹³

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מב – השכמה מחטא השיטים

"מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו". שלא אודנו כבראשונה שעשה להם נסים, עכשיו אודנו שנייה כשיושיעני שנייה מן האומות, לכך נאמר: "כי עוד אודנו" … אמרה כנסת ישראל: אני מתקנאה ואשתוחחה שאני רואה וכועסת, ואתה מה איכפת לך … אני הוא עלי נפשי תשתוחח. "על כן אזכרך מארץ ירדן" – נזכרת אני כשעברתי את הירדן מה שעשית לי. אפילו כשהכעסנוך בשטים, עשית לנו נסים כשעברת לנו את הירדן. וכן הוא אומר: "וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבואו עד הירדן" (יהושע ג א).¹⁴

תנא דבי אליהו אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח – התקדשו והכינו צידה

אם רוצה אתה ללמוד וחפץ אתה בדברי תורה, צא למד מראשו של עינין¹⁵ תחילת מעשים כולם. כשעמדו אבותינו על הר סיני לקבל עליהם תורה מסיני, אמר לו הקב"ה למשה: "לך אל העם וקדשתם" (שמות יט י). בא משה ואמר להם: "היו נכונים לשלשת ימים" … כך אמר להם: בדלו עצמכם מעבירה ומגזל ומדבר מכוער, כדי שתהו כולכם טהורים בשעה שתעמדו על הר סיני. בא יהושע ואמר להן: "התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות" (יהושע ג ה). ואומר: "הכינו לכם צידה" (שם א יא), וכי צידה (בלבד) היתה שם? והלא אינן אלא אוכלי המן, שהיו מלקטין אתו בבקר בבקר ומניחין אתו עד הערב … מה תלמוד לומר "והכינו לכם צידה"? אלא אם כך אמר להם: עשו תשובה כדי שתיכנסו לארץ ותאכלו מתבואת הארץ, שנאמר: "וישבות המן ממחרת".¹⁶

מסכת תענית כ ע"א, עבודה זרה כה ע"א – היום הזה אחל גדלך

תנו רבנן: שלשה נקדמה להם חמה בעבורן: משה, ויהושע, ונקדימון בן גוריון. בשלמא נקדימון בן גוריון – גמרא.¹⁷ יהושע נמי – קרא, דכתיב: "וידום השמש וירח עמד וגו' ". אלא משה מנלן? – אמר רבי אלעזר: אתיא אחל אחל, כתיב הכא: "אחל תת פחדך" (דברים ב כה), וכתיב התם: "אחל גדלך" (יהושע ג ז).¹⁸

מסכת סוטה דף לג עמוד ב – הארון האדון ההולך לפני המחנה

תנו רבנן: כיצד עברו ישראל את הירדן? בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר:" הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם"¹⁹; בכל יום ויום לוים נושאין את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר: והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה' וגו'. תניא: רבי יוסי אומר, בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו.²⁰

דברים רבה (ליברמן) פרשת עקב – כי אל חי בקרבכם

… לחי וקיים נדבקתם, לכך אתם חיים וקיימים, שנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" (דברים ד ד). את מוצא שישראל נקראו חיים, שנאמר: "חיים כולכם היום", והקב"ה נקרא חי, שנאאמר: "כי אל חי בקרבכם" (יהושע ג י), והתורה נקראת חיים, שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח). "מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך" (תהלים לא כ).²¹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה א – עשר השירות

"את השירה הזאת" – וכי שירה אחת היא? והלא עשר שירות הן. הראשונה שנאמרה במצרים, שנאמר: "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל כט). השנייה שנאמרה על הים, שנאמר: "אז ישיר משה". השלישית שנאמרה על הבאר, שנאמר: "אז ישיר ישראל" (במדבר כא יז). הרביעית שאמר משה, שנאמר: "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי השירה הזאת" (דברים לא כד). החמישית שאמר יהושע, שנאמר: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י יב). הששית שאמרה דבורה וברק … השביעית שאמר דוד שנאמר: "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת" (שמואל ב כב א). השמינית שאמר שלמה, שנאמר: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" (תהלים ל א) … התשיעית שאמר יהושפט שנאמר: "ויועץ יהושפט ויעמד משוררים לה' מהללים בהדרת קדש בצאת לפני החלוץ אומר הודו לה' כי לעולם חסדו" (דברי הימים ב כ כא) …²² העשירית לעתיד לבא שנאמר: "שירו לה' שיר חדש תהילתו מקצה הארץ" (ישעיה מב י).²³

תוספות מסכת מגילה דף כד עמוד א – עדות שקראו קטע מיהושע פרק ג

ואם היו שלושתן של שלש פרשיות קורין אחד אחד²⁴ – קשיא על מה שאנו מתרגמין "ויאמר יהושע אל העם התקדשו" (יהושע ג) ויש שם ג' פסוקים עד "בעת ההיא" ומקרין אותן למתרגם שלושתן ביחד. ואף על פי שיש פרשה בסוף שני פסוקים.²⁵ והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר ימים טובים לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במתן תורה כדי לפרסם הנס.²⁶

תהלים פרק קיד – הים והירדן בהלל

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן: מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:²⁷

חג שמח

מחלקי המים

והמים להם חומה לשמרם,

בים סוף – מימינם ומשמאלם,

ובירדן בצפונם הרחק בעיר אדם,

עד ישובו פדויים לארץ אבותם

**ובשולחן שבת ומועד – כחפצם וכרצונם

מים אחרונים: הצעות נוספות להפטרות חלופיות, נכון יותר פרקי נ"ך שמתאימים לקריאה בתורה במועד או שבת, הם יהושע פרק כד: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם" כהפטרה לפרשת לך לך (איתנו בכתובים) ואת סיפור קניית הר הבית לו הקדשנו דף מיוחד ביום ירושלים, כהפטרה לפרשת חיי שרה – קניית הר הבית בהשוואה לקניית מערת המכפלה.