מועדי ישראל

מים ראשונים: נושא כוס חמישי של ההגדה נדון בספרות ההלכה באופן נרחב וחזר וניעור בדורות "והבאתי" שלנו מסיבות שיובהרו להלן. נעזרנו הפעם, חוץ מפרויקט השו"ת החברותא הקבוע והנאמן שלנו, בנספח מיוחד שמוקדש לנושא בהגדה שלימה לרב מנחם מ. כשר (מכון תורה שלימה, ירושלים, תשכ"ז). בנספח זה הוא מקיף וסוקר את הנושא מכל צד ומכל עבר ואנו לא נוכל רק ליצוק מעט מים (לא משלנו) בנושא נכבד זה.

מסכת פסחים פרק י משנה ז – רביעי גומר עליו את ההלל

מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו, רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר.¹ בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה. בין שלישי לרביעי לא ישתה.²

גמרא פסחים דף קיח עמוד א – הלל הגדול

תנו רבנן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון, ויש אומרים: "ה' רועי לא אחסר" (תהלים כג). מהיכן הלל הגדול? רבי יהודה אומר מ"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קלו א) עד "על נהרות בבל" (תהלים קלז א).³

תוספות מסכת פסחים דף קיז עמוד ב – שיטת ר' יוסף טוב עלם

רביעי אומר עליו הלל הגדול – רביעי גרסינן ולא גרסינן חמישי.⁴ ולהרב יוסף טוב עלם⁵ שכתב בסדרו: "קימעא לשתות מים יכנס, אם חולה הוא או איסטניס, ואי בעי משתיא חמרא משום אונס, לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס". תימה כיון שאוסר לשתות, איך תיקנו כוס חמישי הא ארבע כוסות תיקנו ולא חמישי.⁶

רי"ף מסכת פסחים דף כו עמוד א – גם בפוסקי צפון אפריקה

רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר. מאי ברכת השיר? רב יהודה אמר: יהללוך ורבי יוחנן אמר: נשמת כל חי. תנו רבנן: חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון. ויש אומרים: "ה' רועי לא אחסר". מהיכן הלל הגדול? אמר רב יהודה מהודו ועד על נהרות בבל … ומנהגא דעלמא כרב יהודה בתרוייהו בברכת השיר ובהלל הגדול.⁷

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר פסח – בגאונים

ואם רוצה לשתות כוס אחד אחר ארבעה כוסות, חוזר ואוחז כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול וחוזר וחותם ביהללוך. שכך שנו חז"ל: תניא: חמישי אומר עליו הלל הגדול, דברי ר' טרפון. ויש אומרים ה' רועי לא אחסר. מהיכא הוא הלל הגדול? רב יהודה אומר מהודו לה' עד על נהרות בבל.⁸

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה י – ויש לו למזוג כוס חמישי

ואחר כך נוטל ידיו ומברך ברכת המזון על כוס שלישי ושותהו. ואחר כך מוזג כוס רביעי וגומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר והיא יהללוך ה' כל מעשיך וכו'. ומברך בורא פרי הגפן ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים. ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, והוא: מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות, ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אף על פי שאינו מקום סעודה.⁹

רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן לג – חובה לשיטת ר' טרפון שנעשית רשות

תנו רבנן: כוס חמישי אומרים עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון. ויש אומרים: ה' רועי לא אחסר. ורשב"ם גורס רביעי אומרים עליו הלל הגדול דכוס חמישי מאן דכר שמיה.¹⁰ ואם בא לומר כוס חמישי רשות ואם ירצה יעשה כוס חמישי, הכי הוה ליה למימר: הרוצה לעשות כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול. אבל לפי גירסת הספרים משמע דלר' טרפון ויש אומרים, כוס חמישי הוה ליה חובה ונהגו העולם לעשות רשות.¹¹

בית יוסף אורח חיים סימן תפא – עקירת הכוס החמישית

ואנן לא נהגינן בכוס חמישי כל עיקר. נראה שטעמו מפני שלא היו גורסים בברייתא כוס חמישי אלא כוס רביעי וכדגריס רשב"ם.¹²

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י הלכה א – כנגד לשונות של גאולה

מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וכו' " (שמות ו ו)  – והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.¹³

כתוב שם לראב"ד מסכת פסחים דף כו עמוד ב – כוס חמישי הרי זה משובח

והד' כוסות סמכום באגדה כנגד ד' גאולות, ולקחתי וגאלתי והצלתי והוצאתי. וה-ה"א¹⁴ כבר סמכוהו בהגדה כנגד והבאתי. ותנא קמא נמי לא יפחתו לו מד' כוסות קאמר, אבל המוסיף עליהם חמישי הרי זה משובח. ומדקאמר: אומר עליו הלל הגדול, דבלא אמירה לא שתי לה.¹⁵

דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרק יב  – עבד שמשתחרר ואין לו בית דירה

ד' כוסות כנגד ד' גאולות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. וכוס חמישי, דהיינו למאן דצריך למשתיה, הוא כנגד והבאתי שגם הוא גאולה, כדאמרי אינשי: מאן דמליה שחרריה ומסר כל דידיה בידיה, אי לא אייתיה לבי דריה מאי אהני ליה? פירוש: עבד ששחררו רבו ומסר לו גביעו בידו, אם לא הביאו לבית דירתו, מה מועיל לו כל הטובה?¹⁶ הכי נמי, אם לא הביא הקב"ה אותן לארץ ישראל, מה היה מועיל להם היציאה של מצרים?¹⁷

שמות רבה ו ד פרשת וארא – הפרש בין ארבע לשונות הגאולה והלשון החמישית

ד' גאולות יש כאן: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי", כנגד ד' גזירות שגזר עליהן פרעה. וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל הפסח, לקיים מה שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז יג). "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב" (שמות ו ח) – אעשה להם מה שאמרתי לאבותיהם, שאתן להם את הארץ ויהיו יורשין אותה בזכותם.¹⁸

תורה תמימה הערות שמות פרק ו הערה ה – אנחנו בגלות

ומה שלא תקנו כוס הודאה לענין והבאתי אתכם אל הארץ, דאין לומר מפני שאינו מענין הגאולה, שהרי כמו כן תקנו לענין ולקחתי אתכם לי לעם שהוא ג"כ אינו מענין הגאולה. יש לומר פשוט מפני שבהיותנו עתה בגלות והארץ מסורה בידי זרים, אי אפשר לישא כוס יין על זה.¹⁹ ואולי לזכר זה תקנו כוס מיוחד לשמו של אליהו לזכרון ורמז שאנו מקוים לביאתו ולתחיית האומה והארץ במהרה בימינו.²⁰

דברים פרק כו פסוקים כ-ט – פרשת הביכורים

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה:

וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:

וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:²¹

וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי ה' וכו'.²²

יהושע פרקים ד, ה – אירועי ניסן בכניסה לארץ

וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ:

וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל:

וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה:

וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

….

וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ:

וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:²³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות יב כה – מספר יהושע לספר שמות

"והיה כי תבואו אל הארץ … ושמרתם את העבדה הזאת" – גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכשישראל נכנסין לארץ עתידין לעשות את הפסח. וכן הוא אומר: "וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (יהושע ה י).²⁴

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם: וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: (שמות יב כג-כד).

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: … וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: (שמות יג ג, ה).²⁵

 

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה יב – תלה הכתוב בביאה לארץ

והיה כי תבואו אל הארץ – תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן. "כאשר דבר" – והיכן דבר? "והבאתי אתכם אל הארץ וגו' " (שמות ו ח).²⁶

חג פסח, חירות ואביב שמח וכשר

מחלקי המים

מים אחרונים: בהמשך לדברים שכתבנו בסוף הדף ובהערה 20, ראו 'הגדת – פסח ארצישראלית' שהוציא הרב מנחם מ. כשר, אותו הזכרנו במים הראשונים וממנו שאבנו מים רבים וחיים. פרק מיוחד בהגדה נקרא אתחלתא דגאולה הדן בכוס החמישית–והבאתי. הדף המובא להלן הוא העמוד האחרון בהגדה מתוך אתר Hebrewbooks.com. וכבר זכינו להפיק הגדה נאה זו בהוצאה נאה ומחודשת לכבוד שנת השבעים למדינת ישראל, תשע"ח.