מועדי ישראל

מים ראשונים: זכו הדורות האחרונים לעדנה רבה של תפילות ופיוטי כל השנה, הימים הנוראים בפרט. מנגינות נפלאות חדשות, התווספו למנגינות המסורתיות, והן חוברות 'אישה אל אחותה' למילים המופלאות החצובות בסלע קדמונים. בין היושבים 'ראשונה במלכות' הוא הפיוט אוחילה לאל אחלה פניו וכו'. ואנחנו נבקש לתהות מעט על שורשיו של פיוט זה ושל הייחולים והאיחולים שבמקרא ובמדרש שעליהם ללא ספק הוא מיוסד.

אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו / אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן /

אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ / אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו /

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב / וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן /

ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח / וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ / ¹  (רשות לשליח ציבור במוסף ראש השנה ויום הכיפורים).²

מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה־לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה: (ירמיהו ד יט).³

וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי: (מיכה ז ז).⁴

ספר אבודרהם סדר תפלת ראש השנה = פירוש לפיוט

אוחילה לאל – על שם: "על כן אוחיל לו" (איכה ג כא).⁵ אחלה פניו – על שם: "חִלִּיתִי פניך בכל לב" (תהלים קיט נח). אשאלה ממנו מענה לשון – על שם: "ומה' מענה לשון" (משלי טז א), ולקח לשון אשאלה ממנו, על שם: "אחת שאלתי מאת ה' ". (תהלים כז ד).⁶ אשר בקהל עם – על שם: "בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב" (שם מ, י). אשיר עוזו – על שם: "ואני אשיר עוזך" (שם כט יז)  אביעה רננות – על שם: "תבענה שפתי תהילה" (שם קיט קעא), ואמר רננות על שם: "ושפתי רננות יהלל פי" (שם סג ו). בעד מפעליו – על שם: "כל פועל ה' למענהו" (משלי טז יד). ונראה מתוך אוחילה שאין ליחיד לאומרו לפי שהוא רשות לשליח ציבור, שהרי אומר בו: "אשר בקהל עם אשיר עוזו".⁷

מסכת ברכות דף י עמודים א-ב – אוחילה של חזקיהו

אמר ליה: בן אמוץ, כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים …שנאמר: "הן יקטלני לו איחל" (איוב יג טו).⁸

אמר רבי חנן: אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת – אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר: "כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים יֵרָא" (קהלת ה ו). מיד: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' " (מלכים ב כ ב, ישעיהו לח ב). מאי קיר? אמר רבי שמעון בן לקיש: מקירות לבו, שנאמר: "מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' " (ירמיהו ד יח).⁹

וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה: (שמות לב יא).¹⁰

מסכת ברכות דף לב עמוד א – ויחל של משה

ויחל משה את פני ה' – אמר רבי אלעזר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שהחלהו; ורבא אמר: עד שהפר לו נדרו, כתיב הכא: "ויחל" וכתיב התם: "לא יחל דברו … אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים. ורבנן אמרי: מלמד שאמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חולין הוא לך מעשות כדבר הזה. ויחל משה את פני ה' – תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפילה לפני הקב"ה עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות. מאי אש של עצמות? אמר אביי: אשתא דגרמי.¹¹

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־ה' כִּי־עִם־ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: (תהלים פרק קל פסוק ז).¹²

 

מדרש תהלים (בובר) מזמור מ פסוק א – התקווה

"לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר: קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי". זהו שאמר הכתוב: "ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו" (ישעיה כה ט). אין ביד ישראל אלא שיקוו שיגאלם הקב"ה, בשכר "קוה קויתי ה' ", דכתיב: "טוב ה' לקויו לנפש תדרשנו" (איכה ג כה), ואומר: "שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט יב), שמא תאמר: "עבר קציר כָּלָה קיץ ואנחנו לא נושענו" (ירמיה ח כ)! – "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' " (תהלים כז יד) – קוה אל ה', וקוה אל ה', תקוה אחר תקוה, חזק ויאמץ לבך, אם קויתם ולא נושעתם, קיווי ושובו וקיווי. ואם תאמר: עד מתי נקוה? כבר כתיב: "יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם" (תהלים קלא ג), ואומר: "חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' " (תהלים לא כה). אם עושין כן, הרי אתם נושעים, שנאמר: "אשר לא יבושו קווי" (ישעיה מט כג), וכתיב: :וקוי ה' יחליפו כח" (שם מ לא), וכתיב: "וקוי ה' המה יירשו ארץ" (תהלים לז ט), לכך נאמר: "קַוֹּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי", דוד שקיווה לי עניתיו.¹³

זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל: … חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ: (איכה ג כא, כד).

 

פסיקתא דרב כהנא פיסקא יט אנכי אנכי – כיצד ייחלתם כל השנים הללו?

כשיגיע הקץ, הקב"ה אומר לישראל: תמיה אני היאך הימתנתם לי כל השנים הללו! וישראל אומרים לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אילולי ספר תורה שכתבתה לנו, כבר היו אומות העולם מאבדין אותנו ממך. הדא הוא דכתיב: "זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל" (איכה ג כא). וכן דוד אומר: "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי" (תהלים קיט צב).¹⁴

דברים רבה ב לד פרשת ואתחנן – ייחול של ייחוד ה' שמקורו בסיני

רבי יצחק פתח: "חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו" (איכה ג כד). אמר ר' יצחק: למה הדבר דומה? למלך שנכנס למדינה ונכנס עמו דוכסים ואיפרכים ואיסטרטליטים. יש מבני המדינה שבררו דוכוס שיהיה מתקיים עליהם; ויש מהן שבררו להן איפרכוס; ויש מהן שבררו להן אסטרטליטין. אמר אחד שהיה פיקח: איני בורר אלא המלך. למה? שכולן מתחלפים והמלך אין מתחלף. כך, כשירד הקב"ה לסיני, ירדו עמו חבורות חבורות של מלאכים: מיכאל וחבורתו, גבריאל וחבורתו. יש מאומות העולם שבררו להן מיכאל, ויש מהן שבררו להן גבריאל. אבל ישראל בררו להן הקב"ה. אמרו: "חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו". הרי: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד".¹⁵

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור מב – הוחילי לאלהים

"מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו" (תהלים מב ו). שלא אודנו כבראשונה שעשה להם נסים, עכשיו אודנו שנייה כשיושיעני שנייה מן האומות, לכך נאמר: "כי עוד אודנו".¹⁶

"אלהי עלי נפשי תשתוחח" – אמרה כנסת ישראל: אני מתקנאה ואשתוחחה שאני רואה וכועסת, ואתה מה איכפת לך? "אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור" (איכה ה יט), "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו" (דברי הימים א יו כז), מה איכפת לך? – אני הוא עלי נפשי תשתוחח.¹⁷

 

פסיקתא דרב כהנא פרשה כב "שוש אשיש" – הקשר לנבואות הנחמה

(משל) למטרונה שהלך בעלה ובנה וחתנה למדינת הים. אמרו לה: באו בנייך, אמרה להם: ישמחו כלותי. – הרי חתניך – אמרה להם: ישמחו בנותיי. כיון שאמרו לה: הרי בעליך, אמרה להם: הא חדו חדו שלמה.¹⁸ כך הנביאים אומרים לירושלים: "בנייך מרחוק יבואו" (ישעיה ס ד), והיא אומרת להם: "ישמח הר ציון" (תהלים מח יב). – "בנותיך על צד תאמנה" (ישעיה ס ד), והיא אומרת להם: "תגלנה בנות יהודה" (תהלים שם מח). וכיון שהם אומרים לה: "הנה מלכך יבוא לך" (זכריה ט ט), היא אומרת להם: הא חדו חדו שלמה, "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (ישעיה סא י).¹⁹

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

לשנת חיים וקיימים²⁰

מחלקי המים